נתניהו לבג"ץ: כל חלופה למתווה תיאורטית ובלתי ישימה

ראש הממשלה טוען גם כי "הקיפאון במשק גם היה מנציח מונופול בתחום לשנים רבות, מונע התפתחות של תחרות ומנציח את הריכוזיות הכלל-משקית"

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

"קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו הוא נכנס בעקבות החלטת הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש עם בעלי הזכויות בחזקות 'תמר' ו'לוויתן', ולאחר שהגעתי, על בסיס חוות-דעת מקצועיות שהוצגו בפניי, למסקנה חד-משמעית כי הדבר דרוש, קרי חיוני, מטעמים של מדיניות החוץ ומטעמים של ביטחון המדינה".

כך מסביר ראש הממשלה בנימין נתניהו את החלטתו להשתמש בסעיף 52 על-מנת לקדם את מתווה הגז. זאת, במסגרת התצהיר שהגיש היום (ב') לבג"ץ.

לדבריו, "קיפאון זה או עיכוב משמעותי בפיתוח החזקות והרחבתן עלול לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה ולמנוע ממדינת ישראל הזדמנויות בלתי חוזרות הניצבות בפניה בעת הנוכחית. ולראיה - כבר בימים אלה אני עד להזדמנויות המדיניות החשובות שמתווה הגז מאפשר למדינת ישראל בתחום חיזוק יחסי החוץ שלה".

נתניהו מסביר עוד כי יש לאשר את המתווה בשל הביטחון שהוא ייתן למשק החשמל; עוד לדבריו, הקיפאון במשק גם היה "מנציח מונופול בתחום לשנים רבות, מונע התפתחות של תחרות ומנציח את הריכוזיות הכלל-משקית". זאת, בניגוד לטענות של המתנגדים למתווה הגז, שטוענים כי דווקא המתווה בצורתו הנוכחית מנציח את המונופול בשוק.

נתניהו מדגיש גם בתצהיר כי הטענות כאילו הוא השתמש בטענות ביטחוניות רק על-מנת להפעיל את סמכותו לפי סעיף 52, אינן נכונות.

נתניהו מציין כי לשיטתו, "כל חלופה אחרת שהוצגה היא תיאורטית ובלתי ישימה בלוח זמנים שייתן מענה לצרכים הרבים שמקדם המתווה".

לבסוף מתייחס ראש הממשלה לסעיף היציבות הרגולטורית, ומציין כי ללא סעיף זה, המתווה לפיתוח שוק הגז לא היה מתאפשר. לדבריו, "מדינת ישראל נתפסת בעולם כמדינה עם רגולציית יתר... בעיה שמתחדדת בתחום הפקת הגז הטבעי", שכן זהו תחום ש"נדרש להשקעות של מיליארדי דולרים ולמומחיות מיוחדת של חברות גז ונפט שאינה מצויה בישראל".

חברות אלה, טוען נתניהו, נמנעו מהשקעה בישראל מסיבות שונות, ולכן היה צורך בהסדרת היציבות הרגולטורית - בנושאים מיסוי מקטע הפקת הגז, יצוא הגז ושינוי מבנה האחזקות במאגרים. נתניהו מציין בהקשר הזה כי נקבעו אבני-דרך שיבטיחו ש"אכן מתקבלת תמורה ראויה ליציבות שניתנה במתווה".

בשבוע הבא יגיע נתניהו לדיון נוסף בבג"ץ בנושא.