קמרון: יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי תפגע בשאר החברות בו

טיב ההסכם יאפשר לר"מ בריטניה לשכנע את הציבור הבריטי לתמוך בהישארות באיחוד ■ סקרים לקראת משאל עם בנושא מראים פער קטן בין התומכים למתנגדים

דיוויד קמרון / צלם: רויטרס
דיוויד קמרון / צלם: רויטרס

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון פותח את שבוע המו"מ האחרון שלו על עתיד בריטניה באיחוד האירופי, עם מסר לעמיתיו האירופיים: יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי תפגע גם בכם.

הטיעון כי האיחוד האירופי בן 28 המדינות ייחלש כתוצאה מיציאתה של המדינה בעלת הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד, מעניק לקמרון כוח מיקוח במאמציו לגבש עסקה שתשנה את תנאי חברותה של בריטניה לקראת משאל העם שייערך במדינה על הישארות או יציאה מהאיחוד האירופי. עם הנקודות השנויות במחלוקת נמנית הסוגיה באיזו מידה ישפיעו התקנות הפיננסיות בגוש האירו על הסיטי של לונדון. שיא המו"מ יהיה בפסגת מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל ב-18-19 בפברואר.

יציאתה של בריטניה תפגע בכלכלת אירופה ואף עלולה לחולל זעזועים נוספים בשוקי ההון האירופיים, לאחר שמניות הבנקים האירופיים רשמו את פתיחת השנה הגרועה ביותר מאז 1987. כמו כן עלולה פרישתה של בריטניה לשחוק את יוקרתו של האיחוד האירופי ולערער את מעמדו בפורומים בינלאומיים כמועדון העשיר ביותר בעולם. יציאת בריטניה מגוש האירו עלולה גם לשמש זריקת עידוד לגורמים פופוליסטיים במדינות שונות שידרשו שמדינותיהם יילכו בעקבות בריטניה.

מאז שהאיחוד האירופי פרסם בתחילת החודש את תגובתו לדרישותיה של בריטניה, עוסקים קמרון ובכירים אחרים בממשלתו בסבב אינטנסיבי של מאמצים דיפלומטיים לשכנע את כל 27 החברות האחרות באיחוד לאשר את ההסכם. קמרון רוצה להישאר באיחוד האירופי, אך עליו לשכנע את המפלגה השמרנית והציבור הבריטי.

אם יאושר ההסכם, הוא יגביל את ההטבות הסוציאליות לאזרחי האיחוד האירופי שאינם בריטים, יגן על תעשיית השירותים הפיננסיים הבריטית ויעניק סמכויות רבות יותר לפרלמנטים הלאומיים. כמו כן יהווה ההסכם צעד ראשון שיבטיח את הישארותה של מדינה שדוגלת באופן מסורתי במדיניות השוק נטול הגבולות כאמצעי להיאבק בפרוטקציוניזם, ושתורמת זה זמן רב תרומה נטו לתקציב האיחוד האירופי.

נשיא המועצה האירופית, דונלד טאסק, שמשימתו לשכנע מנהיגים אירופיים לתמוך בהסכם, תיאר בשבוע שעבר את המו"מ כ"שביר", אך מרבית הממשלות כבר אותתו על נכונותן למנוע את יציאת בריטניה כל עוד דרישותיו של קמרון לא ישפיעו באופן שלילי על שאר החברות באיחוד. רבים מהמנהיגים חוששים מההתנגדות הגוברת לאיחוד האירופי במדינותיהם, בייחוד בצרפת שבה מרעיפה מפלגת הימין הקיצוני, החזית הלאומית, שבחים על מדיניותו של קמרון כלפי האיחוד האירופי.

ההסכם הסופי, שאותו יגבשו המנהיגים בפסגה, רחוק מהשלמה. דיפלומטים רשמו התקדמות מסוימת בעשרת הימים האחרונים, אך כמה מרכיבי מפתח בהסכם עדיין פתוחים מכיוון שכמה מדינות פועלות לקדם את האינטרסים של עצמן בתחומים שונים, כגון כיצד להגן על זכויות ההצבעה של חברות איחוד שאינן כלולות בגוש האירו בסוגיות פיננסיות וכלכליות.

צרפת, גרמניה וכמה מדינות אחרות "חושדות" כי מה שבריטניה רוצה באמת הוא להעניק לסיטי של לונדון זכות וטו על תקנות האיחוד האירופי, לדברי צ'רלס גרנט, מנהל המרכז לרפורמה אירופית. גם אם יגובש הסכם, הוא לא יועיל אם העם הבריטי יחליט לשים קץ לחברותה בת 43 השנים של בריטניה באיחוד במשאל עם שעשוי להיערך כבר ביוני. סקרי דעת הקהל מראים כי תוצאות משאל העם עלולות להיקבע על חוט השערה.

שאלות ותשובות

- מה הרקע למצב הנוכחי?

בריטניה המתינה 16 שנים כדי להצטרך לשוק האירופי המשותף שהוקם ב-1957, וגם אז היו כבר מי שטענו שהיא צריכה לפרוש ממנו. לפני משאל העם על החברות ב-1975, רוב הפוליטיקאים והעיתונים הניחו שהישארות באיחוד תהיה התרחיש המיטבי לכלכלה, והמשאל אכן הסתיים ברוב של שני שלישים לטובת חברות. ב-1993 כמעט נפלה ממשלתו של ג'ון מייג'ור כאשר כמה מחוקקים שמרנים הצביעו נגדו בנושא חתימת אמנת מסטריכט, שהרחיבה את שיתוף הפעולה ויצרה את האיחוד האירופי, EU.

ה"אירוסקפטים" ("ספקני האיחוד") מנעו מבריטניה הצטרפות למטבע האירופי האחיד ב-1999. הם חשו אחר כך שהם צדקו לנוכח משבר החובות של גוש האירו. האיחוד צירף 8 מדינות מזרח אירופיות ב-2004, ויצר בכך נהירת מהגרים לבריטניה, שהעיקה על השירותים הציבוריים. חלקם של תושבים ילידי חוץ באנגליה ו-וויילס הגיע ל-13.4% מהאוכלוסייה ב-2011, בערך פי שניים מהשיעור ב-1991. בשנים האחרונות, המהגרים מתפתים להגיע לבריטניה בזכות צמיחה כלכלית כפולה מזו שבגוש האירו. בריטניה היא המדינה השלישית בגודלה באיחוד האירופי במונחי תוצר ואוכלוסייה, אחרי גרמניה וצרפת.

- מה קמרון רוצה להשיג כעת?

קמרון מעוניין שבריטניה תישאר באיחוד, אך מעמיד כמה דרישות מראשי המדינות. ארבעת היעדים המרכזיים שלו הם: 1. משילות כלכלית - הכרה מפורשת בכך שהאירו אינו המטבע היחיד של האיחוד האירופי כדי להבטיח שמדינות שאינן משתמשות בו לא יהיו בנחיתות מהותית. בריטניה מעוניינת בערובות לכך שצעדים נוספים לאיחוד פיננסי לא ייאכפו על מדינות שאינן בגוש האירו, ושבריטניה לא תצטרך להשתתף בחילוץ של מדינות אירו. 2. תחרותיות - קביעת יעד לצמצום נטל הרגולציה המוגזמת ולהרחבת השוק האחיד. 3. הגירה - הגבלת גישה להטבות סוציאליות של מהגרים מתחומי האיחוד האירופי בבריטניה, עובדים ושאינם עובדים. ספציפית, הממשלה מעוניינת שמהגרים יוכלו לקבל הטבות מסוימות רק אם הם תושבים במדינה במשך ארבע שנים. מנכ"ל האוצר הבריטי מזהיר שהגבלות כאלה עלולות להוות אפליה. 4. ריבונות - בריטניה תוכל להתנתק מהשאיפה של האיחוד ל"איחוד מלא ככל האפשר" של עמי אירופה, כדי שהיא לא תהיה חלק מההשתלבות הפוליטית. הפרלמנטים הלאומיים יקבלו סמכות לחסום חקיקה של האיחוד.

- מה המצב בבריטניה כרגע?

לאחר החתימה על ההסכם בין המדינות, יתקיים בבריטניה, ככל הנראה באמצע 2016, משאל עם על השאלה אם להישאר באיחוד האירופי. רוב הסקרים מראים שרוב הבריטים מעדיפים להישאר באיחוד, אם כי כמה סקרים מצביעים על ירידה בתמיכה בהישארות.

- מה טוענים המתנגדים והתומכים?

האירוסקפטים הבריטים אומרים שהאיחוד האירופי רוצה להפוך למדינת-על שמגבילה את הריבונות הלאומית. הם אומרים שלבריטניה יש השפעה עולמית גם ללא חברות באיחוד האירופי - מושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם - והם יוכלו להשיג אמנות סחר טובות יותר ללא חסידי המגננה הכלכלית באיחוד.

חסידי החברות באיחוד טוענים שהאיחוד הוא שוק היצוא הגדול ביותר של בריטניה, וחברות רב-לאומיות מתמקמות בבריטניה כדי למכור למדינות אחרות באיחוד ללא מכסים. בריטניה גם נהנית מתנועת עובדים חופשית, שמעמידה לרשות המעסיקים מאגר של כוח אדם זול ומיומן.