שרה נתניהו מערערת על החלטת ביה"ד בתביעת מני נפתלי

ביה"ד האזורי קיבל לאחרונה את תביעתו של נפתלי, אב הבית במעון רה"מ, קבע כי הוא זכה לתנאי העסקה פוגעניים והורה לפצותו ב-170 אלף שקל ■ אשת רה"מ החליטה לערער למרות שהתביעה הופנתה נגד המעון ולא נגדה אישית

מני נפתלי ושרה נתניהו / צילום: אוריה תדמור ועמוס בן גרשום לעמ
מני נפתלי ושרה נתניהו / צילום: אוריה תדמור ועמוס בן גרשום לעמ

שרה נתניהו לא מוותרת למני נפתלי: רעיית ראש הממשלה הגישה היום (ה') לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שחייב את מעון ראש הממשלה לשלם לאב הבית לשעבר, מני נפתלי, פיצוי בסך 170 אלף שקל, תוך שמתח ביקורת על התנהלותה של נתניהו.

נתניהו החליטה לערער למרות שתביעתו של נפתלי הופנתה נגד המעון ולא נגדה אישית, ולמרות שהמדינה - ולא נתניהו - אמורה לשלם את הפיצוי הכספי. במקביל, בימים אלה מתלבטים בפרקליטות האם להגיש בשם המעון ערעור על פסק הדין.

"המערערת לא הייתה צד לתביעה אלא עדה שנצטוותה על-ידי בית הדין להעיד בתצהיר. לפיכך לא יכולה הייתה להביא עדים, חיזוקים או ראיות לתמוך בדבריה. למרות זאת, בית הדין קבע שהיא כשלה באי-הבאת חיזוקים לעדותה, זאת תוך שבית הדין עצמו הוא שמנע ממנה לחזק את ראיותיה", כתבו עורכי דינה של נתניהו בערעור.

לדבריהם, על-פי פסיקת בית המשפט העליון, כאשר משתנה מערך הזכויות או מעמדו של אדם שמתקיים בעניינו הליך שהוא אינו צד לו, הוא זכאי לערער בזכות על פסק הדין. לכן למערערת כאן יש זכות ערעור מובהקת. 

לטענת שרה נתניהו, "בית הדין האזורי קבע כי המערערת לא הביאה ולוּ 'בדל ראיה' התומכת בטענתה בעניין ההטרדה המינית שביצע התובע בעובדת המעון, למרות שהתובע בעצמו הודה כי עובדת המעון טענה כנגדו בעניין זה, במהלך חקירתו הנגדית".

בערעור מודגש כי לא רק שהוגשה כנגד נפתלי תלונה למשטרה בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים על-ידי עובדת המעון, אלא שגם פורסם כי התובע ביצע הטרדה מינית נוספת של עובדת מעון אחרת.

"כמו כן, קיימות עדויות המעידות על אופיו האלים והפרובוקטיבי של התובע, ובכלל זה ניצול תפקידו כאב בית במעון לצורך קבלת הטבות, התנהגות אלימה כלפי תושבת עירו וניסיון סחיטה באיומים".

לטענת נתניהו, לוּ הייתה ניתנת לה ההזדמנות לעשות כן, היא הייתה יכולה להביא לבית הדין עדויות חד-משמעיות המוכיחות כי "אירוע ההתעלפות ואי-הזמנת האמבולנס", עליו העידה העובדת אתי חיים, אירע ב-11 ביוני, ביום שבו נפצע ראש הממשלה ברגלו - בניגוד לעדותה כי האירוע אירע ביום אחר.

לפי הערעור, דווקא כאן לא קיבל בית הדין את גרסת העובד גיא אליהו שלא היה צורך בהזמנת אמבולנס, כיוון שלדבריו אתי חיים טופלה היטב (ע"י פרמדיק שהיה במעון), וקיבל שוב את הגרסה הפוגעת במערערת. 

"בית הדין התעלם מהמסקנה הראייתית המתחייבת מהעובדה שהן התובע והן חברו גיא אליהו, שתבע אף הוא את המדינה על העסקה פוגענית כביכול, הביעו את רצונם להמשיך לעבוד במעון, למרות שלטענתם הועסקו באופן פוגעני. איך אפשר להסביר רצון זה עם העסקה פוגענית?". 

לעניין שעות העבודה, נתניהו טוענת כי בית הדין התעלם מהודאת נפתלי ועדים נוספים, ולפיה נפתלי הוא שקבע את היקף שעות עבודתו, וכן מעדותו של גיא אליהו שדוחות השעות היו "מנופחים", עקב "פיברוקם" על-ידי התובע וגיא אליהו. 

"כך גם התעלם בית הדין מהעובדה שהתובע דיווח מספר פעמים על עבודה בשני מקומות שונים במקביל, באותן שעות ממש. זוהי הוכחה ברורה שהתובע כזבן. בית הדין לא איפשר לחקור ולהביא ראיות בדבר חוסר מהימנותו של התובע, וראיות כאלה קיימות למכביר".

עוד נטען כי "בית הדין לא נתן משקל לעובדה שהתובע הוא אדם אלים, שסולק מעבודתו הקודמת עקב אלימות פיזית ומילולית, וכי הוא הסתיר עובדה זו הן מהמערערת והן מעיני בית הדין". 

עוד טוענת רעיית ראש הממשלה בערעור כי בית הדין התעלם מהסתירה הבוטה של טענות התובע בשני משפטים שונים. במשפט הפלילי של אביו טען כי עזב את עבודתו במעון על-מנת לסייע לאביו בעבודתו, ואילו בבית הדין טען כי עזב את עבודתו עקב העסקה פוגענית ואי-קבלת תקן. 

"בית הדין התעלם מהעובדה שהתובע הטעה את מעסיקיו בטופס קבלתו לעבודה וכתב כי למד 12 שנות לימוד, בעוד שהוא לא סיים כלל תיכון, באופן שמעיד על הוצאת דבר במירמה, הפרת חובת הגילוי וחוסר תום-לב. בית הדין התעלם מהסתירות המהותיות הרבות שבין עדויות אתי חיים ואליהו ביחס לאירוע הסוכך, תוך שהוא מאמץ את הגרסה המרעה עם המערערת, על אף שהיא נסמכה על עדויות שמיעה". 

כן היא טוענת, בין היתר, כי בית הדין התעלם לחלוטין משקריו הרבים של העד מטעם התובע, עמנואל סלע, ומהסתירות הרבות שבתצהירו, אשר התגלו בחקירתו הנגדית. למשל, סלע הצהיר כי הועסק בתפקיד אב הבית, אף שלא כיהן בתפקיד זה, וטענתו כי עבד שעות נוספות רבות הופרכה על-ידי כרטיס הנוכחות. 

"סיכומו של דבר", טוענת הגברת נתניהו, "בית הדין לא איפשר למערערת להגן על עצמה וגרם לעיוות דין, בכך שהתעלם מעדויות חותכות ומפורשות לטובתה וקיבל את עדויות התובע למרות הראיות המפורשות שהעידו שהוא משקר, באופן שזכויותיה של המערערת נפגעו פגיעה קשה ביותר". 

נזכיר כי ב-10 בפברואר קיבלה שופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, את תביעתו של מני נפתלי וקבעה כי נפתלי יקבל מהמעון פיצויים בסך 155 אלף שקל. בנוסף קבעה השופטת כי נפתלי יקבל החזר הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל, כך שבסך-הכול המדינה תשלם לו 170 אלף שקל.

בכך קיבל בית הדין את תביעתו של נפתלי נגד מעון ראש הממשלה, בקובעו כי אב הבית לשעבר "היה חשוף לתנאי העסקה פוגעניים". נזכיר כי נפתלי טען בתביעתו כי יחסי העבודה בין שרה נתניהו לעובדים המועסקים במעון, והוא בכללם, היו בלתי נסבלים ומשפילים.

לפי פסק הדין, טענותיה של שרה נתניהו, שלפיהן נפתלי נהג ביחס גרוע לעובדים, לא זכו לביסוס ראייתי, ו"לא הובא בדל ראיה התומך בהם". מנגד, השופטת מתחה ביקורת על שרה נתניהו וכתבה בין היתר כי "יש להצטער על כך שגברת נתניהו בחרה להכפיש באופן חמור כל-כך עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה, מבלי שנמצא לטענות אלה בסיס ראייתי מינימלי בחומר הראיות שהוצג בפנינו". 

השופטת ציינה כי נתניהו ניהלה את המעון ביד רמה. בפסק הדין נכתב עוד כי על מעון ראש הממשלה להיות מופת ודגל לשמירה קפדנית על זכויות העובדים בו ועל קיומה של סביבת עבודה ששוררים בה יחסי כבוד והערכה לעובדים ולפחות יחסי עבודה המתאפיינים באדיבות ובענייניות - אך "לא זו התמונה המצטיירת".

נפתלי טען עוד בתביעתו כי עזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, הבטיח לו כי יקבל תקן קבוע בתפקידו כאב הבית. לטענת נפתלי, מדובר היה בהבטחה מינהלית שהופרה. בית הדין דחה את טענת נפתלי כי ניתנה לו הבטחה מינהלית כהגדרתה, שכן סיידוף לא היה מוסמך לתת הבטחה מינהלית כאמור, ואין לאכוף החלטה שניתנה בחוסר סמכות. עם זאת, התקבלה טענת התובע כי הוא הוטעה לחשוב שיקבל תקן קבוע. 

עורכות הדין של נפתלי: לשרה נתניהו אין זכות ערעור 

עו"ד נעמי לנדאו, המייצגת את מני נפתלי, מסרה בתגובה: "מדהים לראות כיצד ממשיכה גברת נתניהו להכפיש את מני נפתלי בכל דרך אפשרית ולהטריד את אזרחי מדינת ישראל בסאגה הבלתי נגמרת הקרויה 'שרה נתניהו'. זה כנראה חזק ממנה, וזה מאוד עצוב.

"ראוי היה שהגברת נתניהו תתמודד עם הטענות שהופנו כלפיה ותיתן לציבור הרחב דין וחשבון על התנהלותה הפוגענית כלפי מני נפתלי ועובדים נוספים. גברת נתניהו לא מבינה שגם אם היה בדל של אמת בדבריה - דבר המוכחש מכל וכל כמובן - זה עדיין לא נותן לה שום זכות להתעמר בעובדים, לפגוע בהם ולהתייחס אליהם כאילו היו רכושם הפרטי.

"כך או אחרת, על אף הסבריה המלומדים, לגברת נתניהו אין כל זכות ערעור בהליך משפטי שהיא לא הייתה צד רשמי בו". 

עו"ד נאוה פינצ'וק אלכסנדר, המייצגת גם היא את מני נפתלי, מסרה: "לגברת נתניהו אין זכות לערער על פסק דין, כיוון שלא הייתה נתבעת בתיק. אמנם בית הדין קבע קביעות קשות לגבי ההתנהגות שלה כלפי עובדים במעון ראש הממשלה ולגבי האמינות שלה כעדה, אבל זכויותיה לא נפגעו - לפני פסק הדין לא הייתה לה זכות להתנכל לעובדים במעון ראש הממשלה, וגם אחרי פסק הדין אין לה זכות לכך.

"איש לא שלל מגברת נתניהו להביא עדים להעיד לטובתה - ההפך הוא הנכון: היא יכלה להביא כל עד כדי לתמוך בגרסה שלה, ובפועל העידו עזרא סיידוף, רן ישי, אמנון זכאי ועופרה שמעוני בתמיכה לגרסתה של שרה נתניהו.

"שרה נשאלה במפורש מדוע לא הביאה את ראש הממשלה להעיד בתמיכה לגרסה שלה - למרות שהיה נוכח במספר אירועים שתוארו בתביעה. על כך היא השיבה שהוא עסוק מדי".

 

 

צרו איתנו קשר *5988