הערוץ הכי נטוש בישראל - שימשיך כנראה לשדר כרגיל

1,300 תוכניות וסרטים חדשים בשנה; הפקה ב-10 שפות; יותר מ-20 אלף מתנדבים; רייטינג אפסי אבל כמות נאה של צפיות ביו-טיוב; ותקציב שנתי מגוחך ■ למרות כל זה ועדת פילבר כנראה תאפשר לסגור את הערוץ הקהילתי, הבמה היחידה של אוכלוסיות מוחלשות בישראל

צוות המערכת, ברוריה רוזנפלד, אמיתי הרץ, מירי צרי ורחל  גולן / צילום: איל יצהר
צוות המערכת, ברוריה רוזנפלד, אמיתי הרץ, מירי צרי ורחל גולן / צילום: איל יצהר

לפני כחודש פורסמו מסקנות הביניים של ועדת פילבר, או בשמה הרשמי: "הוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולציה על שוק השידורים בישראל". הוועדה, שמונתה על-ידי שר התקשורת וראש הממשלה, פרסמה מסקנות ביניים שרוחן תואמות בדיוק את עמדת הממנה - יותר תחרות ופחות רגולציה.

החלקים היותר דרמטיים במסקנות הם המעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות, התרה של תוכן שיווקי, הקלה על כניסה של גופי שידור חדשים, הקלה משמעותית בהתחייבויות על הפקות ותוכן לשחקנים חדשים, הטלת אחריות על תאגיד השידור הציבורי החדש (שבינתיים קצת הוקפא) ועוד.

זכייניות ערוץ 2, ערוץ 10, ארגוני היוצרים, המפיקים וגם אנשי הפרסום כבר יצאו - כל אחד מהפוזיציה שלו - נגד מסקנות הביניים שיכולות לפגוע בהן. השבוע אמורים להתחיל השימועים במשרד התקשורת.

את עיקרי תפיסת העולם של שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, ושל ראש הממשלה, אפשר לקרוא שחור על גבי לבן בעמוד 4 של מסמך ההמלצות בן 24 העמודים. תחת הכותרת "עקרונות על לרגולציה" מופיעה הכותרת הבאה, שמנסה להיות משחק מילים חינני, אבל לא ממש מצליחה: "כעומק התחרות עומק הדה-רגולציה", ומתחתיה ההסבר הבא: "על הרגולציה להתמקד ביצירת תנאים תחרותיים בשוק לטובת כניסת שחקנים חדשים, מתוך כוונה שיציעו מוצרים מגוונים ושונים אשר ייתרו את הצורך ברגולציה מכבידה ופרטנית".

כלומר, תפקיד הרגולציה הוא להיטיב עם "השחקנים" ולא להכביד עליהם, חלילה. תפקיד הרגולציה, כמו שמבינים אותו במשרד התקשורת (ובכלל), הוא לא להיטיב עם האזרחים, או הצופים במקרה הזה, אלא להיטיב ולהקל על אלה שמוכרים להם דברים. את כשלי השוק, טוען המסמך, תתקן התחרות. זו אינה עמדה משוללת היגיון לחלוטין, כמובן, תחרות היא דבר טוב ובריא. אבל כמו שאומרים הרופאים: יותר מדי מדבר טוב יכול גם להזיק.

ואכן, בין שלל הסעיפים העוסקים בסוגיות הגדולות של עולם התקשורת בישראל, מופיע בעמוד 9 סעיף קטן 5 ותת-סעיף ה', בו כתוב כך: "תיבחן הפחתת הרגולציה הקיימת לספק טלוויזיה רב-ערוצית בתחומים הבאים: שידורי ערוץ קהילתי, שידור בשפות שונות (בשפה הרוסית והשפה האמהרית וכיו"ב) וחדשות מקומיות".

מה משותף לשלושת התחומים האלה? ניחשתם נכון: פריפריה, אוכלוסיות מוחלשות, רייטינג אפסי. מה עוד משותף לשלושת התחומים הנ"ל? כולם משודרים באפיק 98: הערוץ הקהילתי. משמעות הסעיף היא ביטול החובה של yes והוט לממן את קיומו של הערוץ. נכון להיום, הן מזרימות לו ביחד כ-120 אלף שקל בחודש, ומשרדי התקשורת והאוצר מזרימים עוד 1.5 מיליון שקל בשנה. מיותר לציין כי בלי הוט ו-yes, אין ערוץ ואין שידור קהילתי.