דיון מחדש בהחלטה מנהלית רק בנסיבות מיוחדות

נר לרגלי רשויות התכנון שבל יטרטרו את בעל החלקה בהלוך ושוב ובדיונים אינסופיים כך שבעל החלקה לעיתים עומד בפני שוקת שבורה

מתקן נגיש לאנשים עם מוגבלויות בגינה ציבורית בחולון / צילום: ארגון "בזכות"

הבקשה להיתר לשינויים המוגשת בגין מבנה מסוים אמורה להיות תואמת את הוראות תכנית בנין עיר החלה על החלקה.

במקרה זה רשות הרישוי בכל עירייה מוסמכת לדון בבקשה התואמת את הוראות תכנית בנין עיר ולהחליט באם מעניקה היתר (ככל שהבקשה תואמת הוראות של התכנית) או לסרב לתת היתר (ככל שהבקשה אינה תואמת את הוראות התכנית).

יש מקרים מיוחדים בהם קיימת רגישות ציבורית לבקשה להיתר וזאת מעבר לאינטרס הקנייני של בעל הקרקע. עניין זה בא בעיקר כשיש כמות מתנגדים גדולה מאד לאותה בקשה להיתר מצד תושבי הסביבה והחלקות השכנות לחלקה נשוא הבקשה.

במקרים מעין אלו, העיריות נוהגות לקיים דיון פומבי במליאת הוועדה המקומית בכדי לתת אפשרות לכל המתנגדים להשמיע את התנגדויותיהם ובכך למעשה ניתן לסכם ולאמר כי הוועדה המקומית ממלאת אחר יעודה כרשות מנהלית האמורה לשקף נאמנה אינטרס ציבורי מול הגנה על אינטרס פרטי ולנסות לאזן בין שני האינטרסים.

בתום הדיון במליאה וההתנגדויות מתקבלת החלטה כלשהי. בין אם דוחה את ההתנגדויות בין אם מקבלת אותן או חלקן.

כעת נשאלת השאלה האם אותה וועדה מקומית שדנה בהתנגדויות ולדוגמא דחתה אותן, והחליטה כן לתת היתר לבעל החלקה, רשאית להחליט לקיים דיון חדש ומחודש בשל ריבוי המתנגדים שהיו.

האם רשות הרישוי רשאית בנימוק של ''ריבוי מתנגדים'' שדנה כבר בהתנגדותם לקיים דיון נוסף ובכך לעכב את מתן ההיתר? בשאלה מעניינת זו דנה כבוד השופטת יעל וילנר מבית משפט המחוזי בחיפה. בעניין זה העותרות היו בעלים והמחזיקים של מבנה כלשהו בחלקה המשמשת לפגועי נפש למטרות ולצרכים מיוחדים שלהם והכל על פי הדין והוראות תכניות בניין עיר. העותרות הגישו בקשה לשינויים במבנה שכללו שינויים פנימיים וכן שינויים חיצוניים הנוגעים להנגשת המבנה ודרכי גישה וכו'.

לבקשה הוגשו התנגדויות רבות והוועדה המקומית החליטה לקיים דיון במליאת הוועדה ולדון בהתנגדויות. ביום 11.01.15 בתום שלב ההתנגדויות הוועדה המקומית בהחלטה מפורטת נתנה החלטה הדוחה את ההתנגדויות אחת לאחת.

כעבור מספר ימים, העותרות קיבלו מהוועדה המקומית מכתב המודיע להן כי יו''ר הוועדה המקומית (המשיב 2) החליט לקיים דיון נוסף עקב ''ריבוי המתנגדים''. העותרות החליטו להגיש עתירה זו לחייב את המשיבה 1 (הוועדה המקומית לתכנון ובנייה) ואת יו''ר הוועדה (משיבה 2) להימנע מדיון נוסף באשר אין כל עילה חוקית לקיים דיון נוסף.

המשיבה 1 טענה כי כרשות מנהלית לא חלה עליה עקרון סופיות דיון ורשאית לקיים דיון נוסף ובמיוחד בשל אינטרס הציבורי המשתקף בהתנגדויות הרבות.

בית משפט המחוזי קבל את העתירה והורה למשיבים להימנע מקיום דיון חדש. השופטת וילנר אכן מסכימה כי עקרון סופיות הדיון לא חלה על רשויות תכנון ורשות מנהלית ובמיוחד כשאינטרס ציבורי על כף המאזניים, יחד עם זאת על פי הקביעה של בית משפט בנסיבות הקיימות, אותו אינטרס ציבורי שהשתקף משלל ההתנגדויות כבר נידון פעם אחת ובכובד ראש ובמליאת הוועדה המקומית לכן לא קיים נימוק המצדיק קיום דיון נוסף.

השופטת וילנר קובעת כי:

''אמנם, במקרים בודדים קבעה הפסיקה כי רשות מנהלית רשאית לחזור בה מהחלטתה גם במקרים בהם לא מתקיים שינוי בנסיבות. ואולם, גם החלטה זו כפופה לעקרונות המשפט המינהלי ולרבות לסבירות שיקול הדעת המנהלי, ועליה להתקבל בכובד ראש, תוך איזון ראוי בין אינטרס הציבור לאינטרס הפרט. ראו דבריה של כב' השופטת ד' בייניש בבג"צ 11269/03 כמאל נ' שר המשפטים פ"ד נט(3) 205, 214 (2004)''.

השופטת וילנר מחליטה להגן על האינטרס הפרטי מול אינטרס ציבורי וקובעת כי
יש להעדיף במקרה זה את אינטרס ההסתמכות הלגיטימי של העותרות ואת ערך היציבות, על פני האינטרס הציבורי. אדגיש בהקשר זה כי המשיבים כלל לא הבהירו מהו אותו 'אינטרס ציבורי' אשר הצדיק עיון ודיון נוסף בהחלטת הוועדה, ומדוע בנסיבותיו של המקרה יש להעדיפו על פני אינטרס העותרות "שעניינו יידון בהגינות ובבת-אחת" .

ולכן, מתן לגיטימציה לרשויות התכנון לשוב ולעיין מחדש בהחלטותיהן בכל עת, ללא כל נימוק ממשי הנראה לעין, עלול להביא - מעבר לפגיעה בערך היציבות ובאינטרס ההסתמכות של הפרט - גם להתנהלות שרירותית וזרה שאינה מתיישבת עם כללי מנהל תקין.

אין ספק שמדובר בהחלטה שאמורה להיות נר לרגלי רשויות התכנון שבל יטרטרו את בעל החלקה בהלוך ושוב ובדיונים אינסופיים כך שבעל החלקה לעיתים עומד בפני שוקת שבורה.

עת''מ 63761-10-15 חברת רענן השרון (2008) בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חדרה ואח'.

האמור בחיבור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בנושא.

הכותב הינו עו"ד, מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובניה ממשרד זיסמן אהרוני גייר ושות'.