דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

שימוע לסמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות איציק בן דוד

זאת בגין הערה פוגענית על הקונסול הסיני ■ ארגון הסחר העולמי אינו מקבל את הדוחות על התמיכות לחקלאים

איציק בן דוד משרד החקלאות/ צילום: פרטי
איציק בן דוד משרד החקלאות/ צילום: פרטי

עובד בכיר במשרד החקלאות הופתע לפגוש ביום ג' (22.3) במשרדי הנהלת המשרד את איציק בן דוד, הסמנכ"ל לסחר חוץ של משרד החקלאות, שהושעה מעבודתו בסוף השבוע הקודם, ושאל: "כמה מחדלים צריך לזקוף ל"זכותו" של עובד ציבור, על מנת להזיז אותו מעמדת כוח שיש בה פוטנציאל לבצע מחדלים גדולים עוד יותר?".

לשאלה של "גלובס" נמסר ממשרד החקלאות, כי כל שמוכנים להסביר בענין בן דוד הוא, שהסמנכ"ל הגיע למשרד כדי לקבל מכתב הזמנה לשימוע. ככל הנראה ולאור תפקידו הבכיר של בן דוד, השימוע ייערך בפני מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו.

בן דוד הוא מוותיקי משרד החקלאות, שטופח וקודם על ידי ידידו שלום שמחון, שר החקלאות בעבר. ההסתבכות האחרונה של בן דוד קשורה להיערכות הממשלתית לקראת ביקור משלחת סינית רמת דרג בישראל בסוף החודש, בראשות סגנית ראש ממשלת סין ו-14 שרים, לחתימה על הסכמי שיתוף פעולה.

במסגרת ההכנות לביקור, בן דוד הודיע למשרד החוץ, שהקונסול הסיני בישראל פועל יותר בקידום ענייני המחוז שלו בסין ופחות בקידום העניינים הכלליים של סין. בן דוד לא נזהר והמסמך שלו הגיע לידי הסינים. בצד סיני התעורר זעם ובצד הישראלי נוצרה מבוכה גדולה.

העניין הרחיק לכת לתקרית דיפלומטית, וראש הממשלה בנימין נתניהו יזם נקיטת צעדים נגד בן דוד. ביום חמישי שעבר (17.3) נקרא בן דוד למנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, התנצל אולם הוצא לחופשה לא מוגבלת בזמן, וכאמור הוזמן לשימוע.

גורמים במועצות הייצור ובמשרד החקלאות טוענים, שהשימוע חייב לכלול בעיה נוספת ביחסי הסחר הבינלאומיים של ישראל המצויה באחריותו של בן דוד. אירגון הסחר העולמי (WTO) מעיר בדוחותיו השנתיים, כי משנת 2011 ישראל נמנעת מלמסור לאירגון דוחות על תמיכות מקומיות לחקלאים, לרבות בענפים ה"מתוכננים" של החלב והעוף. שרי החקלאות לא דרשו למסור את הדוחות לאירגון.

תפקידי מפתח

בן דוד הוא ה"כוכב" בכמה פרשיות בתחום מחירי המזון, מחדלי הפיקוח על מחירי המזון, ובעיקר מחירי מוצרי החלב - כפי שנחשף בהתכתבויות עם מבקר המדינה, טיוטות ודו"ח מיוחד של המבקר בענין זה ב-2012.

בחלק מהשנים 2005-2010 החזיק בן-דוד ב-3 תפקידי מפתח בשוק החלב, שהעמידו אותו במצב של ניגוד עניינים: המפקח על המחירים, שתפקידו לדאוג לאינטרס הציבורי - הוזלת מוצרי החלב; יו"ר מועצת החלב - מועצה הפועלת לרווחת הרפתנים השולטים בה, במטרה לשפר את מחירי החלב הגולמי שהרפתנים מקבלים מהיצרנים (מחיר המטרה); סמנכ"ל ייצור במשרד החקלאות, המופקד גם על ענף החלב, כולל על קביעת מכסות הייצור.

בן דוד היה הגורם המוביל ב"עסקה" בין משרדי האוצר והחקלאות, לפיה משרד החקלאות הסכים להוציא מפיקוח שורה של מוצרי חלב, ובראשם גבינת הקוטג', תמורת הסכמה של האוצר להעברת חוק החלב, שהיה חשוב ללובי הרפתנים. ה"עסקה", שזכתה לביקורת חריפה של מבקר המדינה, נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה שקבעה להשאיר את הקוטג' בפיקוח, והתוצאה היתה, שמחירי הקוטג' עלו בכ-35% והמחאה החברתית של קיץ 2011 נקראה על שם הקוטג'.

אחרי פרשת מוצרי החלב, כיו"ר מועצת הלול, היה בן דוד אחראי להסכם הפטם בשנת 2012. הוא הוביל את המהלך לאלץ את המדגרות להגיע למכסות אפרוחים מחייבות, בניגוד לאזהרות על תוצאות המהלך. התוצאה היתה, שמאז ההסכם ועד ההכרה בכישלונו וביטולו ב-2015, מחיר הפטם לצרכן עלה בכ-30%.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות