דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

תביעה של לקוח קרדיט סוויס חושפת מסלול עוקף לפיקוח על הבנקים

האם הנציגות בישראל של הבנק השווייצרי קרדיט סוויס מעניקה כאן שירותים בנקאיים, ללא רישיון? האם בנקים זרים רבים נוספים נותנים שירותים בנקאיים בישראל, בערוץ העוקף את המפקח על הבנקים?

קרדיט סוויס credit suisse / צלם: רויטרס
קרדיט סוויס credit suisse / צלם: רויטרס

בנקים זרים המחזיקים נציגויות בישראל, ובהם קרדיט סוויס, עושים זאת לרוב באמצעות חברה מקומית שבשליטת הבנק הזר, שיש לה רישיון ל"שיווק השקעות". הרישיון מאפשר לחברה הישראלית להעניק ללקוחות המקומיים סט מוגבל של שירותי השקעות, שאינם כוללים שירות בנקאי. אולם בתביעה שמתנהלת בימים אלה נגד קרדיט סוויס, נטען כי הנציגות הישראלית מעניקה גם שירותים בנקאיים ממשיים, בקשר לחשבונות בשווייץ, שאליהם ניגשים עובדי הנציגות בישראל ממשרדיה תוך "שליטה מרחוק" במחשבים המצויים בשווייץ.

את התביעה שבמסגרתה עלו הטענות, הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב שושנה שפר, אלמנתו של לקוח הבנק, באמצעות עו"ד גד מינא. בתביעה נטען כי הבנק לא קיים את הוראות הלקוח - בעלה המנוח של התובעת - בפעילות השקעות, ובכך גרם ללקוח נזק. בשולי הדברים נטען כי לאותו לקוח סופקו שירותים בנקאיים, שמעבר ל"שיווק השקעות" בישראל.

התובעת טוענת כי "למרות טענת קרדיט סוויס ישראל כאילו קיימת הפרדה מוחלטת כאילו קיימת הפרדה בינה לבין הנתבעות (החברות הזרות קרדיט סוויס גרופ אי.ג'י וקרדיט סוויס אי.ג'י), קרדיט סוויס ישראל משמשת כסניף של הבנק לכל דבר ועניין".

שפר מתארת פגישה שקיימו בני משפחתה במשרדי קרדיט סוויס ישראל. במהלכה הדפיסו אנשי הבנק פלט מתוך החשבון השווייצרי, שאליו "ניגשו" באמצעות מחשבי החברה הישראלית. הפעולה התמימה הזאת, של הוצאת פלט מחשבון (שלא דרך מסוף הלקוח האינטרנטי), העלתה אצל שפר את השאלה, איך ייתכן שחברה ישראלית, שאמורה לעסוק בייעוץ השקעות בלבד, בעלת גישה לחשבון בנק בשווייץ?

לטענת שפר, נודע לה כי "שיטת העבודה של קרדיט סוויס, שאין לה רישיון לשמש כבנק בישראל, היא להשתלט מרחוק (מישראל) על מחשבי הבנק בשווייץ, באופן שלא משאיר תיעוד במחשבים בארץ. כך, קיימת גישה ישירה מהסניף בישראל לחשבונות בשווייץ".

השירות בתל-אביב, החשבון בשווייץ

בנה של התובעת, אבי שפר, אף התקשר לנציג קרדיט סוויס ישראל, והציג עצמו כלקוח שרוצה להעביר נכסים מחשבון בבנק זר אחר, לסניף השווייצרי של הבנק. הקלטת השיחה שצורפה לתביעה, מעלה כי שלוחת קרדיט סוויס ישראל אכן משמשת כנותנת שירותים לכאורה, בחשבונות של לקוחות קרדיט סוויס בשווייץ.

בשיחה המוקלטת הסביר הנציג, יעקב בסון, כי אף ש"הבנק בישראל... בכל מקרה, החשבונות עצמם הם חשבונות שווייצריים לכל עניין ודבר", כך ש"ההיבט הזה שהשירות נמצא בתל-אביב, לא משנה את התוצר הסופי שהוא חשבון בשווייץ".

יש לשים לב, שהשימוש במילה "בנק", כפי שעשה הנציג, אסור לקרדיט סוויס ישראל, שלא קיבלה אישור לשימוש בשם "בנק" מן המפקח על הבנקים; הנציגות אכן אינה בנק, כפי שעולה גם מתגובתה.

בהמשך, נשמע הנציג מסביר כי "למעשה, זה רק שירות... התקשרת למשרדים, שהם למעשה חברה ישראלית שהיא חברה-בת בבעלות מלאה של קרדיט סוויס אי.ג'י, של הבנק. אנחנו פועלים תחת רישיון רשות ניירות ערך, לעסוק בשיווק השקעות... אז זה מההיבט המשפטי.

"עכשיו, אנחנו ערוכים כאן בישראל מבחינה פרקטית; החשבון עצמו הוא חשבון שנפתח בשווייץ. לצורך העניין, האנשים שאנחנו עובדים מולם רובם נמצאים בציריך, שם נמצאים המשרדים הראשיים של הבנק. אבל כן, אתה למעשה מנהל קשר ישירות איתנו... לצורך העניין יש לך את הנייד, הטלפון, האימייל - משתמש בכל מה שאתה חושב שיכול להיות יעיל ונוח עבורך, מקיים באמצעותו את הקשר, ואתה מקבל את כל השירותים של הבנק בשווייץ".

רישיון "שיווק ההשקעות" אינו מסמיך את קרדיט סוויס לבצע פעולות המחייבות את הבנק הזר, כמו הקמת חשבון, העברת כספים מחשבון אחד לאחר, ועוד. מדובר ברישיון הדומה לרישיון של יועץ השקעות רגיל, בהבדל משמעותי אחד - "משווק השקעות" הוא יועץ השקעות הממליץ לסחור בניירות ערך שיש לו עניין במסחר בהם. לדוגמה, בשל עמלה שיקבל עבור הפעולה של הלקוח.

לכאורה, הפעולות הבנקאיות הנדרשות כדי להקים את התשתית להשקעות, נעשות בישראל ללא רישיון לכך. יתרה מכך, האפשרות שפקיד בתל-אביב הוא פקיד הבנק שמכיר הלקוח, שמולו הוא מתנהל ושאליו הוא בא בתלונה כשמשהו אינו כשורה, מעלה תהייה קשה - האם השיטה הזו אינה פותחת פתח למסלול העוקף את הפיקוח על הבנקים בישראל, תוך מתן שירותים בנקאיים באמצעות בנק זר?

כשמדובר במדינה כמו שווייץ, החשש יחסית קטן, שכן בשווייץ פועל רגולטור פיקוח על הבנקים בעל סטנדרטים גבוהים יחסית. אך מה בדבר נציגות בנק זר ממדינה שבה הפיקוח פחות הדוק?

מקרדיט סוויס ישראל נמסר: "אנו עובדים בהתאם לתנאי הרישיון שניתן לנו על-ידי רשות ניירות ערך. קרדיט סוויס ישראל אינו בנק, ואינו סניף בנק בישראל".

מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נמסר: "ככל שיש חשש להפרה של חוק הבנקאות (רישוי), ניתן לפנות לפיקוח על הבנקים כדי שיבחן את המקרה".

קרדיט סוויס ישראל טענה: "כאן לא קרדיט סוויס"

יותר משנתיים וחצי חלפו מהגשת התביעה, אך עד היום טרם החל הדיון בתביעה לגופה. כפי שקורה במקרים רבים של נציגי חברות רב-לאומיות, בוזבז עד כה זמנו של בית המשפט על "משחקי ההמצאה". כלומר, התאגידים הזרים שמהווים נתבעים בתיק, ניסו להתחמק מהודאה בכך שהתביעה נמסרה להם כדין. התביעה הובאה, כמובן, באמצעות שליח למשרדי קרדיט סוויס בישראל, אך זו טענה שהדבר לא מעיד על מודעותו של הבנק הזר (התאגיד הזר), לקיומה של התביעה.

קרדיט סוויס ישראל טענה כי "אינה מקיימת קשר כלשהו עם החברות הזרות בקשר לעסק נשוא התובענה, והיא אף אינה מקיימת עם מי מהן קשר אינטנסיבי כלשהו, בנוגע לכל עסק אחר". לדבריה, "בינה לבין הנתבעות יש הפרדה תאגידית, ניהולית, קניינית וכספית. קרדיט סוויס ישראל אינה מוסמכת לקבל כל החלטה או לבצע כל פעולה בשם הנתבעות הזרות".

עוד הוסיפה הנציגה הישראלית כי "אינה נשלטת על החברות הזרות בפועל, למעט החזקת מניות (כלומר, למעט העובדה שקרדיט סוויס ישראל נמצאת בבעלותה המלאה של קרדיט סוויס העולמית, ג'מ'), ואין לה כל מעורבות בחשבונות החסויים שמנהלות הנתבעות הזרות".

לידיעת ה"ממציאים", בית המשפט קבע כי קרדיט סוויס ישראל שמשרדיה במגדל המוזיאון בתל-אביב, מהווה "מורשה בהנהלת עסקים", כלומר כתובת להגשת תביעות נגד הבנק השווייצרי. כעת החל המאבק סביב השאלה האם ישראל היא הפורום הנאות לקיום ההליך, או שמא יש לקיימו בשווייץ, כפי שטוען הבנק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות