ריבלין עוקץ את שקד: "מינוי שופטים אינו תוכנית כבקשתך"

נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים: "חייבים לשמור על עצמאות הרשות השופטת"‎ ■ שרת משפטים: "אין מערכת חסינה מביקורת, כל עוד הביקורת נעשית לגופו של עניין" ■ נשיאת העליון נאור: "משילות אינה היתר להפרת חוק"

ראובן ריבלין / צילום: שלומי יוסף
ראובן ריבלין / צילום: שלומי יוסף

ההתכתשות הפומבית שבין שרת המשפטים, איילת שקד, לבכירי מערכת המשפט, שפרצה בכנס לשכת עורכי הדין באילת בשבוע שעבר, ממשיכה לתת את אותותיה.

היום (ד') הגיע תורו של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, להשיב לביקורת החריפה שמתחה שקד על בית המשפט העליון, על רקע החלטתו לפסול את מתווה הגז של הממשלה בשל סעיף היציבות.

ריבלין נשא דברים בטקס השבעת השופטים החדשים וקרא לשמור על עצמאותה של הרשות השופטת. "כמו הרשויות לצידה, הרשות השופטת היא נאמן של הציבור, וממנו היא יונקת את סמכותה", אמר ריבלין, בתגובה ל"שיח הציבורי על בית המשפט העליון, שמתנהל בטונים כאלה ואחרים ביתר שאת. נדמה כי בלהט הוויכוח נשכח ייעודנו המרכזי: לא את עצמנו אנחנו משרתים, אלא את הציבור - הריבון היחיד - ואנחנו עושים זאת למענו. לא למען מעמדנו אנחנו מחויבים להפרדת רשויות".

ריבלין הדגיש את הכבוד הרב שהוא חולק למערכת המשפט: "היא איננה חפה מטעויות וצריכה להיות נתונה לביקורת, אבל אסור לשכוח את העיקר - רשות שופטת יציבה, אמיצה ובלתי תלויה, לצד רשויות מחוקקות ומבצעות חזקות, היא הכרח במשטר דמוקרטי".

הנשיא סיפר במהלך נאומו על עתירתו לבג"ץ כאשר היה חבר הכנסת ה-19 נגד מתווה הגז, ובג"ץ קבע אז כי הממשלה רשאית לקבל החלטות בנושא ודחה את העתירה. "הפעם השופט נועם סולברג היה בדעת מיעוט, כאשר לבסוף נתקבלה חלק מהעתירה הנוגעת לפסקת היציבות. הדיון הוא בבחינת מקרה בוחן נוסף", ציין הנשיא.

ריבלין עקץ את שקד, שהצהירה בנאומה בשבוע שעבר כי בכוונתה למנות לעליון שופטים שמרנים. "איננו יכולים ללהק שופטים מתוך מחשבה שמלאכת השיפוט היא תוכנית כבקשתך", אמר הנשיא והמשיך: "מלאכת השיפוט היא מיומנות. האם יעלה על הדעת לכבד את ההכרעה רק כשהיא מתאימה לדעתי? עלינו להיזהר בכבוד המוסדות הדמוקרטיים ולבצר את סמכותם". 

שקד: אין מערכת חסינה מביקורת 

כאמור, בנאום שנשאה בשבוע שעבר תקפה שקד בחריפות את פסיקת בג"ץ שביטלה את מתווה הגז. שקד אמרה כי "גוף שיפוטי שלא נושא בשום אחריות למילוי הארנק בשטרות כסף, הוא זה שמרשה לעצמו לרוקן אותו. אנו שוב נתקלים בתופעה של הפעלת סמכות ללא אחריות".

השרה טענה כי בג"ץ חרג מסמכותו: "שוב הפך עצמו בית המשפט העליון לזירה בה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו כלכליות מזוקקות", אמרה בכנס הלשכה באילת.

היום נמנעה שקד בטקס השבעת השופטים מלחזור על הדברים, והעדיפה רק לרמוז שדרוש פלורליזם רב יותר בקרב השופטים. "חשיבותם הרבה של השופטים בתרבות הישראלית נבעה מכך שהם ביטאו את זהותו של הציבור לגווניו: הם אלה שנבחרו לעמוד בשעריו, מתוך אמונת הציבור שיהיו חלק מהם, ייצגו אותו נאמנה ויהיו קשובים לביקורת ציבורית.

"תפקידם היה להוות את התרבות הישראלית באופן האותנטי ביותר. לא משקיפים על החברה מבחוץ, אלא נושאים באחריות מתוך מבט פנימי, אמונה עמוקה בה ומודעות להשלכות החלטותיהם. רק כך הם יכולים להיות אמונים על יישום הצדק בחברה והפיכתו ממושג עַרטילָאי לפרקטיקה מעשית". 

עוד אמרה שקד בנאומה כי "אין מערכת חסינה מביקורת, לא בית המשפט ולא הפרקליטות, כל עוד הביקורת נעשית לגופו של עניין". 

נאור: שובה של המשילות

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לא עסקה באופן ישיר בסערה הציבורית סביב עמדת השרה שקד על בג"ץ מתווה הגז, אך דיברה בהרחבה על יחסי הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון, וברור היה שהתייחסותה נוגעת לעתירה הכל-כך מדוברת לבג"ץ ולהחלטה שניתנה בה.

נאור ציינה כי לאחרונה חזר לחיינו והפך להיות אופנתי המושג "משילות" (שגם שקד דיברה עליו בטענה כי המשילות הרשות המבצעת נפגעת בשל החלטת העליון. ח"מ). "משילות משמעותה יכולתה של הממשלה למשול במסגרת סמכויותיה ועל-פי הכללים החוקיים. משילות אינה היתר להפרת חוק. אין משמעותה הכשר לאי-חוקיות רק משום שמתכונת הפעולה המושכת את ליבו של בעל התפקיד השלטוני נראית יעילה יותר", אמרה נשיאת העליון.

ביותר מרמז לסעיף היציבות במתווה שנפסל על-ידי השופטים, אמרה נאור: "אחד מכללי-היסוד של הדמוקרטיה שלנו הוא שכנסת אחת אינה יכולה לכבול את ידיה של כנסת עתידית, ולפיכך החוק של היום ניתן לביטול על-ידי הכנסת של מחר. את המשילות אין לראות רק בפריזמה קצרת-טווח של כאן ועכשיו".

לדברי נאור, לפעמים המונח "משילות" מתעתע במובן נוסף, משום שהוא מטשטש בין מרחב פעולה של הממשלה לבין מרחב הפעולה של הכנסת.

"בישראל נוהג משטר קואליציוני, ולכן נוצר לעתים טשטוש בין הממשלה לכנסת. אולם יש הבדלים ברורים בין סמכויותיהן. הכנסת מבטאת את הרוב הדמוקרטי, ולעתים בעניין זה או אחר ייתכן שלא יהיה לממשלה רוב בכנסת. לעתים, תפקיד בית המשפט הוא לסייע בהפרדה בין הרשויות והאיזון ביניהן, בכך שהוא מבהיר מה מסור לממשלה במסגרת המשילות ומה היה יכולה לעשות רק על-פי חקיקה של הכנסת".

לדברי נאור, כאשר בית המשפט עושה זאת, אין הוא מגביל את המשילות, אלא רק פועל כ"שוטר תנועה דמוקרטי" ומבהיר מה נדרש לאישור פרלמנטרי".

את דבריה פתחה נאור באמירה כי "למרות הסערות של הימים האחרונים שאינן יורדות מהכותרות, לא על פסק הדין בעניין מתווה הגז אדבר היום. שופטים מדברים בפסקי דין ולא 'מדבררים' אותם", פתחה ואמרה נאור. "זהו חלק מן המסורת השלטונית שלנו, וחלק חושב מן ההבנה האתית שלנו את תפקידנו - גם אם זה כרוך ב'מחיר' מאחר שלא ניתן מענה ישיר לביקורת".

לדברי נשיאת העליון, "התשובה שלנו היא בפסקי הדין, וחשוב כמובן לקרוא אותם בשלמותם, ולא רק 'שורות אחרונות' שלפעמים אינן נותנות את התמונה בכללותה, ואין בהן כדי להבהיר את הנימוק המשפטי לעומקו. גם את המחיר הזה שאנחנו משלמים, אנחנו משלמים מתוך הבנה שזו מגבלה שמוטלת עלינו כשופטים". 

עוד אמרה נאור כי "לא שני מחנות ניצבים בפנינו בזירה המשפטית - זה של 'אקטיביזם שיפוטי' מצד אחד וזה של 'משילות' מצד אחר. ההבחנות אינן כה פשוטות. יש החלטות שיפוטיות המבקרות החלטות של הממשלה ואינן 'אקטיביסטיות' כלל ועיקר. כך הוא למשל אם הממשלה פעלה ללא סמכות. יש מקרים בהם בית המשפט ידחה עתירה, ודווקא דחיית העתירה תהיה החלטה אקטיביסטית, כי למעשה החוק חייב התערבות. ואז ניתן לומר: מנין במכות לבית המשפט שלא לפסול החלטה בלתי חוקית?". 

בין לבין - 18 שופטים חדשים

בטקס היום הושבעו 18 שופטים חדשים. אחד מהם הוא עו"ד רועי פוליאק, שנבחר לשופט בבית הדין הארצי לעבודה. פוליאק כבר נבחר לשפיטה בשנה שעברה אך הוועדה לבחירת שופטים החליטה לעכב בכמה חודשים את המינוי, עד היום. זאת, לאחר שהוועדה נחשפה למחאת לשכת עורכי הדין וכמה פוליטיקאים בנושא. כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", המוחים טענו כי נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, קיים "התערבות בוטה" במסגרת ניסיונו להכתיב לוועדה את זהות השופט שימונה.

בנוסף על פוליאק קודמו או מונו לתפקידי שפיטה עו"ד משה תדמור-ברנשטיין, שמונה לשופט בית משפט השלום במחוז תל-אביב; שופטת התעבורה רבקה שורץ, שנבחרה לשופטת בתי משפט השלום במחוז הדרום; הרשמת דניה דרורי, שנבחרה לשופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה; עו"ד עובד אליאס, שנבחר לשופט לענייני משפחה במחוז מרכז; עו"ד יפית מזרחי לוי, שנבחרה לכהונת שופטת בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה; עו"ד יוסף ברכיה, שנבחר לכהונת שופט בבית משפט שלום בתל-אביב; שופטת התעבורה נועה חקלאי, שנבחרה לשופטת בתי משפט השלום במחוז הדרום; עו"ד יאיר חסדיאל, שנבחר לשופט בתי משפט השלום במחוז תל-אביב; עו"ד שלומית בן-יצחק, שנבחרה לשופטת בתי משפט השלום במחוז תל-אביב; עו"ד אמיר לוקשינסקי-גל, שנבחר לשופט בבתי משפט השלום במחוז מרכז; עו"ד אפרת שהם-דליות, שנבחרה לשופטת בבתי משפט השלום (ענייני משפחה) במחוז הדרום; הרשמת דפנה חסון זכריה, שנבחרה לשופטת בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב; רשמת רשות האכיפה והגבייה, קרן גיל, שנבחרה לשופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב; עו"ד עידית בן-דב ג'וליאן, שנבחרה לשופטת משפחה במחוז מרכז; הרשמת נלי רוסמן-גליס, שנבחרה לשופטת לענייני משפחה בתל-אביב; הרשמת אושרית הובר-היימן, שנבחרה לשופטת שלום במחוז מרכז; ועו"ד קייס נאשף, שנבחר לרשם בכיר של בתי משפט השלום במחוז תל-אביב. 

השופטים החדשים והנשיאים / צילום: מארק ניימן - לע"מ
 השופטים החדשים והנשיאים / צילום: מארק ניימן - לע"מ

צרו איתנו קשר *5988