תביעה עם שיניים: האם נשיכת כלב נכללת בפוליסת הביטוח?

הכלב הוא ידידו הטוב של האדם. זו אמרה ידועה, ואולם לצערנו כלבים עלולים גם לתקוף. מי נושא באחריות לכך? האם אפשר לבטח נזקים שכלבנו גרם?

אחריות בעלי כלבים היא אחריות מוחלטת המעוגנת בפקודת הנזיקין. סעיף 41(א) לפקודת הנזיקין קובע כי הנפגע לא צריך להוכיח את רשלנותו של בעל הכלב, אלא עליו להוכיח אך ורק שהותקף ויהיה זכאי לפיצוי בגין כל נזקיו. עם זאת, בעל הכלב יצטרך להוכיח כי לא התרשל. במקרים רבים אשר הגיעו לבתי המשפט, נראה כי פוליסת ביטוח המכסה תקיפות של כלב לא תמיד פוטרת לחלוטין את בעליו מאחריות לנזקים שהכלב גרם, אך ישנן נסיבות העשויות להפחית מגובה הפיצויים שעל הבעלים לשלם לניזוק. נציג מקרים שבהם אירעו תקיפות על-ידי כלבים, ונראה כיצד פירשו בתי המשפט את הפוליסות המבטחות נזקים בגין תקיפות אלה.

ר' הוא בעליה של נחלה במושב שגובלת בנחלתו של י'. נחלתו של י' בוטחה על-ידי חברת ביטוח בביטוח צד שלישי. ר' טען כי באחד הימים בשעות הצהריים הותקף על-ידי י', לאחר שביקש מפועלים מטעם י' (אשר תיקנו את הגדר הממוקמת בין נחלות שני הצדדים) שלא יעבדו מתוך נחלתו שלו מאחר שהם גורמים לה נזקים. לטענת ר', י' ועובדיו סירבו לבקשתו, ונוסף על כך חדר י' לתוך שטח נחלתו והתקרב אליו באופן מאיים עם כלביו, שלפיו של אחד מהם לא נקשר מחסום. לדבריו, במהלך חילופי הדברים ביניהם, הטיח י' אבן גדולה בראשו כמה פעמים וכלבו של י' נשך אותו באזור הבטן. בעקבות האירוע, הכלב שברשות י' הושם בהסגר.

ר' נבדק בבית החולים, ואובחנו אצלו סימני נשיכה וחבלות בעיקר באיזור הבטן. לטענת ר', בעקבות האירוע נזקק לטיפולים רפואיים והיה שרוי באי-כושר לעבוד למשך חודש, סבל מהגבלה משמעותית במקומות שבהם ננשך ואף נותרו סימני נשיכה על גופו. י' העיד כי באותו היום בדרכו חזרה מטיול שערך עם כלביו במושב, הבחין ב-ר' צועק על הפועלים אשר תיקנו את הגדר. כאשר הגיע למקום התברר לו כי ר' אינו מאפשר לפועלים לעבוד.

י' טען כי במהלך חילופי הדברים בינו לבין ר' דחף אותו ר' וכתוצאה מכך הוא מעד. כלבו של י' נבהל מהתנהגותו של ר' וביקש להגן על בעליו, לכן קפץ על ר' ותפס אותו בבגדיו באזור המותן. י' טען כי באותם רגעים התרומם מנפילתו וזינק אל עבר כלבו תוך שהוא משחרר בידיו את לסתות הכלב מבגדיו של ר'. לטענתו, מיד לאחר מכן ר' החל בריצה מהמקום כאשר במהלכה נפל ונחבל, ולכן החבלות נגרמו לו כתוצאה מהנפילה - וללא כל קשר אליו ואל כלביו.

י' הגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח שביטחה את נחלתו במועד האירוע, וטען כי אם ייפסק שעליו לפצות את ר', עליה לשלם את סך הנזקים בהתאם לפוליסה הקיימת לו אשר כוללת בין היתר כיסוי ביטוחי בגין נזק שנגרם לצד שלישי על-ידי כלבו. חברת הביטוח טענה כי דין התביעה כנגדה להידחות מאחר שמדובר בתקיפה שאינה מכוסה במסגרת הפוליסה.

לדבריה, י' רכש פוליסה לביטוח דירה שבה מוגדר מקרה ביטוח כ"אירוע תאונתי בלתי צפוי" והפוליסה מחריגה באופן מפורש "פעולות זדון". לטענתה, ככל שיוכח כי האירוע הנטען אכן אירע, הרי שהוא נגרם בשל רשלנותו של ר' בלבד.

בית המשפט קבע כי הראיות תומכות בגרסת ר' באשר לאופן קרות האירוע, ולכן יש לקבל את גרסתו לעניין התקיפה. הוכח כי ל-ר' נגרם נזק גוף כתוצאה מנשיכת הכלב. לכן, הוכח הקשר הסיבתי בין התנהגותו של י' לבין הנזק שנגרם ל-ר'. בעקבות כך פסק בית המשפט פיצוי עונשי ולפיו על י' לפצות את ר' בגין עוולת התקיפה. בנוגע לפוליסה קבע בית המשפט כי לא מדובר בפעולת זדון מצד י' אשר מחריגה את האירוע מהפוליסה שערך מול חברת הביטוח. לכן, חברת הביטוח חבה יחד עם י' לכיסוי הנזקים שאירעו ל-ר' בעקבות התקיפה.

נבהל, נפל ונותר נכה

ב' עבד כנהג אוטובוס בחברת תחבורה ונשלח על-ידה לחניון חברת כלי רכב כדי לאסוף מיניבוס חדש. נציג מטעם חברת הרכב מסר לידי ב' את מפתחות המיניבוס. בזמן ש-ב' עמד עם נציגי חברת הרכב בחניון, נשמעו לפתע נביחות של כלב מאזור המיניבוסים החונים, תוך שכלב שמירה הסתער אל עבר ב'. כתוצאה מכך נבהל ב', נפל לאחור ונפגע בחלקי גוף רבים.

ב' הגיש תביעה כנגד חברת הרכב בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תקיפתו של כלב שמירה שהיה בחזקתה ובבעלותה. מאחר שחברת הביטוח אשר ביטחה את חברת הרכב סירבה לשלם תגמולי ביטוח ל-ב' בעקבות האירוע, הגישה חברת הרכב הודעת צד ג' כנגדה וצירפה אותה לתביעה בכדי שתישא באחריות. ב' הגיש חוות-דעת רפואית אורתופדית, שלפיה נותרה לו בגין האירוע נכות צמיתה בשיעור 5% בעקבות קרע בירך שמאל. ב' העיד כי לאחר שהתאושש, לקח את המיניבוס לחניון חברת התחבורה שבה הועסק, אך באותו היום חש כאבים ברגלו ולכן נשלח לבדיקות שבהן התברר כי נגרם לו קרע בשרירי הירך.

ב' טען כי לא הוזהר על-ידי חברת כלי הרכב ולא על-ידי נציגיה ששהו עמו בחניון בדבר הימצאותם של כלבי שמירה במקום. עוד טען ב' כי לא היו במקום שלטי אזהרה באשר להחזקת כלבי שמירה. לדבריו, בעקבות האירוע נגרם לו נזק משמעותי, והוא סובל מכאבים וקשיים בהליכה אשר לא מאפשרים לו לעבוד כנהג אוטובוס. חברת הרכב טענה כי ככל שייקבע על-ידי בית המשפט שחלה עליה אחריות לפצות את ב', על חברת הביטוח שביטחה אותה לשפותה בשל קיומה של פוליסת ביטוח לעסק שכללה את כל הסיכונים. בתגובה לכך טענה חברת הביטוח כי אירוע של פגיעה על-ידי כלב יכול היה להיגרם לתובע בכל מקום, ולכן אין להטיל עליה כל חבות בגין תוצאות האירוע. עוד טענה כי ב' הסתכן מרצון כאשר נכנס למקום שבו מצוי כלב שמירה ונהג בחוסר זהירות במקרקעין אשר אינם שייכים לו.

התברר כי פוליסת הביטוח שביטחה את חברת הרכב במועד האירוע, החריגה נזק שנוצר בעקבות תקיפת בעלי חיים. עם זאת, היו קיימות ראיות חד-משמעיות שלפיהן חברת הרכב לא ידעה על החרגה זו והדבר אף אומת והוכח בעזרת דבריו של סוכן הביטוח של חברת הרכב. בעקבות כך קבע בית המשפט כי בעת קרות אירוע התקיפה, חברת הרכב סברה שנזקים שנוצרים בעקבות תקיפת בעלי חיים מכוסים בפוליסה שרכשה ורק בשלב מאוחר יותר, לאחר קרות האירוע והפעלת הפוליסה, התברר לה קיומו של החריג. בהתאם לכך, בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם את כל סך נזקיו של ב' בגין אירוע תקיפת הכלב. בית המשפט פסק ל-ב' פיצוי בהתאם להפסד השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל והוצאות נלוות.

לאור מקרים אלה מומלץ לרכוש פוליסות ביטוח המכסות גם פגיעות במקרים של תקיפות של כלבים. נדגיש כי פוליסות הדירה שברשותנו אמורות לכסות נזקים בגין תקיפת כלבים (למעט גזעים מסוכנים שמוגדרים בפוליסה) ובלבד שהכלבים, בעת הימצאם בשטח ציבורי, קשורים ברצועה ועל פיהם מונח מחסום.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.