עודד גולד ושלמה וחניש חויבו אישית בחובות של דימונה טקסטיל

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חנה פלינר, קיבלה לאחרונה את בקשת המדינה לחייב אישית את היזמים עודד גולד ושלמה וחניש בחובותיה של חברת דימונה טקסטיל (1997) בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, תוך שקבעה כי המדינה לקחה לידיה מידי מפרק החברה את ניהול ההליך כנגד שני היזמים, מטעמים מוסריים וציבוריים. 

ראשיתה של הפרשה בשנת 1999, אז הוגש נגד שני היזמים כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לקבלת כספים והטבות במירמה ממרכז ההשקעות שפעל במסגרת משרד התעשייה והמסחר, וזאת באמצעות חברות שהיו בבעלותם של גולד ו-וחניש, ובהם חברת דימונה טקסטיל. 

בשנת 2005 הוגשה על-ידי המפרק של חברת דימונה טקסטיל, עו"ד אילן שביט (שטריקס), בקשה לחיוב גולד ו-וחניש בכלל חובות החברה, וזאת נוכח טענות כי עסקי החברה נוהלו על-ידי השניים בכוונה לרמות את נושי החברה, וכי הם השתמשו שלא כדין בכספי החברה. לאור ניהול ההליך הפלילי, עוכב הדיון בבקשה זו. 

בשנת 2009 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את גולד ו-וחניש בשורת עבירות שיוחסו להם, ובהן עבירות הנוגעות להתנהלותם בדימונה טקסטיל. ב-2012 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של היזמים על הרשעתם ואף החמיר את עונשו של עודד גולד. 

למרות שהמפרק חשב כי די בהרשעתם של גולד ו-וחניש כדי למצות עימם את הדין, וביקש למחוק את הבקשה לחיובם בחובות החברה, הודיעה המדינה כי קיימת חשיבות ציבורית בבירור הבקשה ובמיצוי ההליך האזרחי עם היזמים, וזאת בנוסף להליך הפלילי. בית המשפט (השופטת ורדה אלשיך) קיבלה את הבקשה והעבירה את זכות התביעה מהמפרק למדינה, בכובעה כנושה המרכזי, המוסמך אף הוא להגיש תביעה. 

לאחר שדנה בבקשה לגופה, קיבלה השופטת אלשיך ב-2013 את בקשת המדינה לחייב את גולד ו-וחניש בחובות החברה, בקובעה כי על בתי המשפט להעביר מסר חד-משמעי כי מעשים חמורים מסוג אלה שנעשו על-ידי השניים לא ישתלמו בשום פנים ואופן למבצעיהם, וכי אף ישיבה של מספר שנים בבית האסורים - אין פירושה כי העבריינים יוכלו ליטול את שללם לאחר ריצוי המאסר וליהנות במישרין או בעקיפין מהרווחים שהושגו שלא כדין. 

השופטת אלשיך הוסיפה כי יש להשלים את נפקותו של פסק הדין הפלילי בחיוב אזרחי נגרר, המטיל על גולד ו-וחניש חבות כספית בגין הכספים שהוציאו שלא כדין מן המדינה, ובעקיפין מכל ציבור משלמי המסים, וציינה כי המדינה צדקה בעמידתה על מתן פסק דין נגד שני היזמים. זאת, "למען יראו וייראו ולמען יידעו נאשמים פוטנציאליים כי התוצאה המתבקשת ממעשים כאלה, אף אם תתמהמה שנים, בוא תבוא, ואין מאסר פוטר אותם מן התוצאות הכספיות של התנהלות כזו". 

היזמים ערערו לבית המשפט העליון, בין היתר בטענה כי לא ניתנה להם האפשרות לייצוג בהליך בפני השופטת אלשיך, והמדינה הסכימה, לפנים משורת הדין, להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לדיון בטענותיהם.

לאחר שבית המשפט המחוזי שמע את ראיות הצדדים, דחתה בימים אלה השופטת חנה פלינר את כל טענות גולד ו-וחניש, וקיבלה שוב את עמדת המדינה כי יש לחייבם בחובות החברה.

הכספים יועברו לקופת הפירוק של החברה ויתחלקו בין הנושים לפי סכומי תביעות החוב שאושרו בהפחתת סכומים שהתקבלו על חשבון החוב. 

המדינה יוצגה בידי עו"ד מאיר לפלר ממשרד לוסטיגמן-לפלר, בליווי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.