הנקראות ביותר

תגידו תודה לאינטל

ההתקפות נגדה לא הוגנות - אינטל הייתה הכוח משיכה למאות חברות רב-לאומיות

אינטל קריית גת/ צילום: באדיבות אינטל ישראל
אינטל קריית גת/ צילום: באדיבות אינטל ישראל

הפיטורים בתאגיד אינטל העולמי הגיעו גם לישראל, ועימם הספקות לגבי ההצדקה בתמיכה הממשלתית שניתנה לתאגיד בכל 42 שנות פעילותו בישראל. ספקות אלה עלו גם בשעת מעשה, כלומר בשעה שהממשלה החליטה על מתן ההטבות והמענקים לתאגיד, אך בשנים האחרונות התרבו ההתקפות על החברה, הן בשל שיעורי המס הנמוכים שאותם היא משלמת בישראל, והן בשל החלטתה להקים את מפעל המיקרו-מעבדים החדש שלה באירלנד ולא בישראל.

מאז ומעולם עלתה הטענה, כי המענקים שניתנו על-ידי מרכז ההשקעות לאינטל ישראל, לא החזירו את עצמם למדינה, וכי ניתן היה לעשות שימוש יעיל יותר בכספים שניתנו לחברה. למשל, על-ידי תמיכה במאות סטארט-אפים חדשים שמוקמים כאן מדי שנה.

פיטורי עובדים נוגדים אמנם את הרציונל הבסיסי שלשמו ניתנו המענקים לאינטל מלכתחילה, הגדלת התעסוקה במשק, אך הערכה אמיתית של תרומתה למשק ולכלכלה בישראל דורשת ראייה רחבה הרבה יותר. ואכן, לאינטל יש תרומה מכרעת לקידום כלכלת ישראל בכלל ולטיפוח האקו-סיסטם הטכנולוגי שצמח כאן והעניק לישראל יתרון יחסי מובהק בשוקי העולם, בפרט.

פעילותה ונוכחותה של אינטל בישראל סייעה לבנות כאן עוגנים לתעשיית היי-טק, שהשפיעו השפעה דרמטית על הפיכתה של ישראל לאומת חדשנות טכנולוגית ומוקד משיכה למאות חברות רב-לאומיות אחרות, שפתחו כאן מרכזי פיתוח.

הסתכלות רחבה על העלות-תועלת בתמיכה באינטל, מלמדת כי ההשקעה בה הייתה משתלמת בהיבטים רבים ומגוונים. אינטל אחראית על יצוא ישראלי של מיליארדי דולרים (35 מיליארד דולר בשנים 1984-2014); היא המעסיקה הפרטית הגדולה בישראל, כ-9,000 עובדים באתרים בחיפה, בירושלים, בפתח-תקווה ובקריית-גת, ועל-פי מדדים שבודקים אטרקטיביות של מקומות עבודה, היא הוכתרה לא פעם כ"מקום העבודה הטוב ביותר בישראל".

לאינטל יש גם תפקיד חשוב בתעסוקת מיעוטים בישראל ובהגדלת שיעור השתתפותם בכוח העבודה של אוכלוסיות מודרות, כמו נשים וחרדים. כך למשל, 21% מבין המועסקים באינטל-ישראל הם נשים. נשים גם מהוות כ-30% מצוות ההנהלה הבכירה שלה, ו-40% מההנהלה הבכירה במפעל בקריית-גת. אינטל היא גם המעסיקה הגדולה ביותר של בני המגזר הערבי בקרב חברות ההיי-טק, ביניהם מהנדסים בתפקידי ניהול ופיתוח בכירים. לצדם, אינטל מקדמת תעסוקה של עובדים מהמגזר החרדי, והיא אחת המעסיקות הגדולות של בניו בהיי-טק.

לכן, את התרומה של החברה לתעסוקה אין לראות רק בהעסקה הישירה של העובדים, אלא גם בהשפעה שלה על מעגלי תעסוקה משניים. משום שעל כל עובד בהיי-טק מועסקים ארבעה אנשים נוספים - בשירותים, בהסעדה, בהסעה, בניקיון וכדומה.

תרומה נוספת של החברה היא הרכישות של חברות ישראליות שביצעה לאורך השנים, ובהן את קומסיס, נאוקלאוס וגרפטק, ולאחרונה את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט.

מעל הכול, בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז שלה כאן חשוב ומוערך במארג מרכזיה בעולם, כמי שתרם רבות ליכולתה להתמודד בתחרות העולמית. מספיק אם נזכיר את מעבד פנטיום עם רכיב MMX לעיבוד וקטורי, את רכיב התקשורת Fast Ethernet הראשון של אינטל, ומעבד Centrino.

המסקנה משלל הנתונים הללו היא חדה - נכון עשתה ישראל כאשר העניקה הטבות ומענקים לחברה לשם ביסוס פעילותה כאן. ההחלטה הייתה נכונה לשעתה, והיא נכונה גם כיום. הדבר מומחש ומאומת בכל קריטריון של תעסוקה, הכנסה, תרומה לטיפוח ההון האנושי המקומי, ולשיפור כושר התחרות הישראלי.

אינטל - יחד עם חברות רב-לאומיות אחרות - תרמה לבניית היתרון היחסי הטכנולוגי של ישראל, שנשען על שלוש רגליים: הון אנושי, אקדמיה איכותית ואקלים עסקי (הטבות-מס, תמריצים, מענקים). זהו "משולש-הזהב הישראלי", שייחודי לנו, ומושך לכאן חברות-ענק טכנולוגיות. משולש זה איננו מאפיין מדינות אחרות המתחרות בנו ראש-בראש על משיכת השקעות זרות.

לכל אחת ממתחרותיה של ישראל, ואירלנד בראשן, יש רכיב אחד/שניים מתוך השלושה, אך לא את כולם. אירלנד, למשל, מצטיינת ביצירת אקלים עסקי שמושך אליה תאגידים זרים, אך חלשה במרכיבים אחרים.

בדומה לגוף אורגני, שבו נדרש חיבור בין כל תת-המערכות, כך גם כאן. טול אחד מהמרכיבים, וישראל מאבדת מיתרונה היחסי. מכאן שישראל נדרשת ונכון לה להמשיך ולטפח את משולש-הזהב הזה, וגם להציע תמריצים והטבות לחברות רב-לאומיות נוספות על מנת שיגיעו לכאן.

ובאשר לגל הפיטורים הנוכחי, נבהיר ששום חברה טכנולוגית עולמית אינה חסינה מפני שינויים והצורך לבצע התאמות ארגוניות. זאת, בשל קצב החדשנות המטורף, שהוא לחם חוקה של הטכנולוגיה במאה ה-21. בעולם של שינויים דינמיים וקיצוניים, תאגידים נדרשים לא אחת לשנות מהלכים כדי להמשיך ולהתקיים.

ובאשר לטענה, כי ניתן היה לעשות שימוש יעיל יותר בכספים שניתנו לאינטל, כמו תמיכה במאות סטארט-אפים חדשים - נכון שסטארט-אפים ישראליים הם חלק חיוני באבני הבניין שמרכיבות את החדשנות הטכנולוגית, ויש לטפח אותם, אולם הם אינם יציבים כמו תאגיד ענק. תוחלת-חייהם קצרה יחסית, וכדי לבנות מערכת טכנולוגית איתנה, נדרשים עוגנים יציבים בדמות אינטל ודומותיה.

נציין עוד, כי למאות חברות הסטארט-אפים שנפתחות כאן מדי שנה, יש מקורות מגוונים לגיוס הון, והן מגייסות כ-3 מיליארד דולר לשנה, מקרנות הון סיכון, בנוסף לגיוס הון ממקורות ממשלתיים.

לאור השיח-הוויכוח הקיים היום - אם ההיי-טק הישראלי ממשיך להיות קטר הצמיחה של המשק, על דבר אחד אין ויכוח - על החיוניות של מגזר הטכנולוגיה-העילית לכלכלת ישראל. אם אנו מעוניינים בתעשיית היי-טק חזקה, שתשפיע על הצמיחה במשק, על טיפוח ההון האנושי, על ייצור חדשנות, ואם רוצים יתרון יחסי שיבדל אותנו מהמתחרים, חייבים להמשיך ולטפח את כוח-המשיכה של ישראל כלפי חברות טכנולוגיות רב-לאומיות כמו אינטל.

הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", חברת הוועד-המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מ"מ ראש מועצת עומר ויו"רית עמותת "יחדיו"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתכוחות היסטוריים-חברתיים