סטארט-אפ בתחום הסרטן בשת"פ עם Abbvie ועם תל השומר

שלושת הגופים יפעלו כדי לממש את המומחיות של החברה באיתור חולים שיגיבו בצורה הטובה ביותר לטיפול תרופתי חדש שמפתחת Abbvie ■ חברת הסטארט-אפ Hide and Seq הוקמה רק לפני מספר חודשים

ד"ר אלונה זילברברג / צילום: Hide and Seq
ד"ר אלונה זילברברג / צילום: Hide and Seq

חברת הסטארט-אפ Hide and Seq, שהוקמה רק לפני מספר חודשים, ועוסקת בתחום של רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן, חתמה על הסכם עם חברת Abbvie ועם בית החולים תל השומר. שלושת הגופים יפעלו כדי לממש את המומחיות של החברה באיתור חולים שיגיבו בצורה הטובה ביותר לטיפול תרופתי חדש שמפתחת Abbvie.

חברתHide and Seq תציג את פעילותה בכנס IATI-Biomed 2016 שייערך ב-24-26 במאי בתל-אביב. היא תשתתף במסלול בכנס העוסק בתחום הרפואה המותאמת אישית וכן בתחרות סטארט-אפים שתתקיים במסגרת הועידה.

ד"ר אלונה זילברברג, אחת ממייסדות החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיה שלה, מסבירה את פעילותה: "זיהינו הבדל גנומי בין חולות שונות בסרטן השחלות, שמצביע על חולות שכדאי לטפל בהן בתרופה בשם פקליטאקסל, לעומת חולות אחרות להן התרופה לא תעזור. היום רוב החולות מקבלות את הטיפול הכימותרפי הזה, שבמקרים מסוימים הוא מאריך חיים, אך במקרים אחרים הוא לא יעיל וסתם עולה בתופעות לוואי וכסף ובזבוז אפשרות לטפל באותו זמן בטיפול אחר".

זילברברג מסבירה כי הרעיון למוצר הועלה לראשונה על ידי פרופ' סול עפרוני, ראש המעבדה לביוטכנולוגיה מערכתית באוניברסיטת בר אילן וד"ר רותם בן חמו, שהייתה דוקטורנטית במעבדה. מדובר במעבדה שמשתלבת בין ביוטכנולוגיה חישובית, כלומר טיפול במידע ביולוגי כפי שהוא מופיע על גבי מחשב (כגון סימולציות של מבני מולקולות או רצפי גנומים), לבין ביולוגיה "רטובה", כלומר עבודה עם הרקמות והמולקולות בפועל. בן חמו השתמשה במאגר מידע שנקרא אטלס הגנום הסרטני, שבו מוצג מידע לגבי הגנטיקה של חולי סרטן מול המידע הקליני שלהם - אילו טיפולים קיבלו ומה עבד.

באמצעות ניתוח לא פשוט של המידע, הצליחה בן חמו לחלץ את הקשר בין ההבדל הגנטי לבין ההבדל בהשפעה של הטיפול, תוך ניטרול הבדלים אחרים בין החולות. על פי ממצאיה, 50% מהחולות נושאות את הגן שמקנה להן תגובה טובה לטיפול, ואילו עבור 50%, הוא מיותר. "מדובר בגן שנמצא אצל כולנו מלידה, לחציינו יש סוג מסוים של הגן ולחצי השני את הסוג השני. זה לא אומר כלום על הסיכון שלנו לחלות בסרטן השחלה, אלא רק כיצד במידה וחלינו, נגיב לטיפול", מבהירה זילברברג.

לדבריה ההבדל הגנטי הזה עשוי לקבוע גם כיצד יגיבו אנשים שונים לתרופת הפקליטאקסל גם במחלות אחרות, כשכיום משתמשים בה לפעמים גם בסרטן השד והריאות ובוחנים את יעילותה גם בתחומים נוספים. "התחלנו מסרטן השחלה משום שבמקרה הזה, היה לנו מאגר גדול מאוד של בדיקות". היא מוסיפה כי באותה השיטה שעזרה לגלות את ההבדל הנוכחי ביעילות הפקליטאקסל בחולות סרטן השד, יכולה החברה לגלות גם הבדלים אחרים בין בני אדם באופן שבו הם מגיבים לתרופות.

לדברי החברה, ההחלטה באיזו תרופה לטפל בחולות שלא באמצעות ניסוי וטעיה, תחסוך עשרות אלפי דולרים פר חולה ומדובר ב-2 מיליון חולות בשנה, מהן בכמיליון ניתן לחסוך את הטיפול הראשוני. עלות המוצר עשויה לנוע סביב 1,000 דולר לבדיקה.

המוצר טרם נבדק בניסויים קליניים אלא על גבי בנק דגימות של חולות, וכמוצר אבחוני זה מידע מספיק כדי שאפשר יהיה להתחיל לשווקו, אם כי בהמשך צפוי איסוף גם של מידע מן השטח, כיצד השימוש בבדיקה בפועל משפר את תוצאות הטיפול. החברה עדיין לא החליטה כיצד ומתי תפעל להירשם לשיווק בארה"ב והאם תשווק את המוצר דרך מעבדה מקומית, תקים מעבדה משלה או שתשווק את הבדיקה כמוצר מדף לכל המעבדות. רק אם תבחר להיות מוצר מדף, היא תהיה מחויבת בקבלת אישור FDA. בימים אלה נמצאת החברה במאמצי גיוס הון.

ההסכם שנחתם עם חברת Abbvie אינו קשור לתרופת הפקליטאקסל אלא לתרופה חדשה שמפתחת כאמור החברה לסרטן, אולם ברצונה לבחון האם אותו הבדל גנטי שמצאה החברה, יכול לנבא תגובת הבדלם בתגובת החולים גם לנוגדן החדש שלה.

צרו איתנו קשר *5988