דוראד תחזיר לבעליה הלוואות בעלים של עד 350 מ' ש'

אחת הנהנות מכך תהיה קבוצת לוזון, לשעבר א. דורי, שאמורה לקבל החזר בהיקף של 53 מיליון שקל, שיסייע לה במצבה הפיננסי המאתגר 

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן
תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

הרווחים הגבוהים שמציגה תחנת הכוח הפרטית דוראד יאפשרו לבעלי המניות בה להחזיר את רוב ההלוואות שהעמידו להקמתה. ל"גלובס" נודע כי בכוונת בעלי המניות בדוראד למשוך ממנה במהלך השנה הקרובה עד 350 מיליון שקל, המהווים את עיקר הלוואות הבעלים, שמסתכמות בסכום של כ-400 מיליון שקל.

בעלי המניות בדוראד הם חברת דורי אנרגיה (כ-19%מהמניות) בה מחזיקים קבוצת לוזון ואלומיי קפיטל, שבשליטת שלמה נחמה, חמי רפאל ורן פרידריך; אדלקום (כ-19%) שבבעלות משפחת אדלסבורג; חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) הממשלתית (38%); והחברה הטורקית זורלו (כ-25%).

לפי דוחות קבוצת לוזון (לשעבר קבוצת א. דורי) שפורסמו השבוע, חלקה של החברה בהלוואות הבעלים שהוענקו לדוראד עומד על כ-53 מיליון שקל - סכום שקבלתו יכולה לסייע באופן משמעותי לקבוצה, המנסה כעת, תחת הבעלים החדש עמוס לוזון, להתאושש מהטלטלה הפיננסית חסרת התקדים שחוותה בשנים האחרונות.

רישיון לתקופה של 20 שנה

דוראד הקימה ומפעילה תחנת כוח פרטית לייצור חשמל באזור התעשייה הדרומי של אשקלון, בעיקר על בסיס גז טבעי המגיע ממאגר "תמר" (וסולר כגיבוי). כושר הייצור המקסימלי של התחנה עומד על כ-850 מגה-וואט. הקמת התחנה הסתיימה באפריל 2014 והיא החלה לפעול כחודש לאחר מכן עם קבלת רישיון ייצור ואספקה לתקופה של 20 שנה.

דוראד היא תחנת הכוח הפרטית הראשונה שהוקמה בישראל, והיא זכתה לעידוד ממשלתי במטרה להגדיל את כושר ייצור החשמל של יצרנים פרטיים, עד ל-20% מכושר הייצור במדינה עד שנת 2020. דוראד מייצרת את החשמל בתחנת הכוח ומזרימה אותו לרשת ההולכה הארצית של חברת החשמל.

עם לקוחותיה של החברה נמנים גופים גדולים ובהם משרד הביטחון, חברת המים מקורות, קצא"א, התעשייה האווירית וכן חברות פרטיות גדולות ובהן חלק מהבנקים, חברות מזון כמו שטראוס, אסם וטמפו, חברת אלביט מערכות, חברות נדל"ן, מלונאות, תעשייה ועוד. מאז החלה לפעול ועד כה התוצאות הכספיות של דוראד מעידות על רווחיות נאה, שב-2015 הצטברה ליותר מ-100 מיליון שקל, כשההכנסות הגיעו ל-2.35 מיליארד שקל.

הדוחות שפרסמה דוראד השבוע, לרבעון הראשון של 2016, מלמדים על רווח נקי רבעוני של 44 מיליון שקל - שחיקה של 33% ביחס לרווחיה ברבעון המקביל של 2015, וזאת בהשפעת עלייה ניכרת בהוצאות המימון. ההוצאות הללו הצטברו ל-39 מיליון שקל, לעומת הוצאות מימון זניחות ברבעון המקביל.

הכנסות החברה ברבעון נחלשו ב-10% והסתכמו ב-610 מיליון שקל. בשורה התפעולית הציגה דוראד עלייה רבעונית של 3% ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח הרבעוני מהפעלת תחנת הכוח נשחק ב-2% ל-97 מיליון שקל.

פעילותה של דוראד מתאפיינת בביקושים גבוהים יחסית לחשמל בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט) והחורף (דצמבר-פברואר), ותוצאותיה הכספיות מושפעות מעונתיות, ממדד המחירים לצרכן ומתעריפי החשמל. הונה העצמי של החברה צמח בסוף מארס 2016 ל-840 מיליון שקל, ובקופת המזומנים שלה מונחות יתרות נזילות חופשיות של כ-300 מיליון שקל. זאת, מול התחייבויות שוטפות בהיקף של 690 מיליון שקל והתחייבויות לטווח ארוך בהיקף של 3.8 מיליארד שקל - עיקרן (3.3 מיליארד שקל) לבנקים, סכום שהיווה את עיקר המימון להקמת תחנת הכוח.

עלות הקמת הפרויקט עומדת על 1.1 מיליארד דולר (קרוב ל-5 מיליארד שקל), כאשר 80% מהסכום הוענק לדוראד על ידי קונסורציום של חמישה בנקים בהובלת בנק הפועלים וחמישה מוסדות פיננסים בהובלת כלל פיננסים. 20% מהסכום הושקע על-ידי בעלי המניות.

טענות ל"עוקץ"

החברה הטורקית זורלו (Zorlu), בעלת רבע ממניות בדוראד, הייתה אמורה להקים את תחנת הכוח אולם התערערות מערכת היחסים בין ישראל וטורקיה העלתה דרישה מצד בנק הפועלים - כאמור, הבנק המממן המוביל - להחלפתה בקבלן אחר. מי שניהל בסופו של דבר את ההקמה היה תאגיד שירותי האנרגיה הבינלאומי וודגרופ (Woodgroup), כשחברת EZOM -שבבעלות משפחת אדלסבורג וזורלו - מתפעלת ומתחזקת את תחנת הכוח החל מההפעלה המסחרית.

בתחילת השנה נחשף סכסוך חריף בין בעלי המניות בדוראד, במסגרת תביעה המתנהלת בביהמ"ש המחוזי בתל אביב. התביעה, שהוגשה על ידי דורי אנרגיה, כוללת האשמות חריפות כלפי אדלקום, בנוגע ל"עוקץ" בסך כחצי מיליארד שקל. דורי אנרגיה טוענת לקנוניה, במסגרתה קשרה אדלקום קשר עם זורלו ועם הקבלן שהקים את תחנת הכוח, לניפוח סכום חוזה ההקמה, באופן בו הן יקבלו חלק מההפרש באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה.

לפי הטענות שהועלו בכתב התביעה, זורלו גבתה מעין דמי תיווך מוודגרופ, אותם חלקה עם אדלקום בהתאם לסיכום מוקדם לכאורה בין אדלקום לזורלו. עוד נטען כי וודגרופ נקשרה בחוזה ההקמה על בסיס הצגת מצגים שקריים ותוך חתימה על הסכם חסוי, לפיו חלק מהסכום, 140 מיליון דולר, יושב לזורלו, כשמתוכו 80 מיליון דולר נותר בידיה ו-60 מיליון דולר הועברו לאדלקום. הכל, כאמור, לכאורה.

בדוחות הכספיים לא מפרטת קבוצת לוזון לגבי הסכסוך, ורק מציינת כי ממשיכים להתנהל בינה לבין קבלן ההקמה בפרויקט "הליכים משפטיים בהיקפים משמעותיים בקשר להתחשבנות הכספית ביניהם בפרויקט". הסכסוך בין הצדדים נחשף ימים אחדים לאחר שאדלסבורג לא נענה להצעת הרכש שפרסמה גזית גלוב של חיים כצמן למניות קבוצת א. דורי, ובכך הכשיל את ניסיונה למחוק אותה מהמסחר. זמן קצר לאחר כישלון הצעת הרכש מכרה גזית גלוב, במהלך מפתיע, את מניות השליטה בקבוצת א. דורי לידי עמוס לוזון תמורת פחות מ-10 מיליון שקל.

תוצאות דוראד
 תוצאות דוראד