הכלכלן הראשי: גידול בשיעורי החיסכון של משקי הבית בישראל

לפי הסקירה שפורסמה היום, גם הצעירים בישראל חוסכים חלק ניכר מהכנסותיהם ■ שיעור החיסכון הממוצע בישראל - 10.3% - מציב אותה בין המדינות החוסכות ביותר ב-OECD ■ פערים גדולים בחיסכון בין העשירונים

פנסיה , קשישים/ צילום אילוסטרציה: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
פנסיה , קשישים/ צילום אילוסטרציה: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

העלייה בתוחלת החיים, המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והאי-שוויון המעמיק - כל אלה עומדים מאחורי גידול בשיעורי החיסכון של משקי הבית בישראל, כך עולה מהסקירה השבועית שמפרסם היום הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה.

מהנתונים עולה שגם הצעירים בישראל חוסכים חלק ניכר מהכנסותיהם בניגוד אולי לתדמית המקובלת. בשנת 2014 חסכו צעירים בגילאי 18-24 כמעט שישית (15.9%) מהכנסתם הכספית נטו וצעירים בגילאי 25-29 חסכו 11.6% מהכנסתם.

שיעור החיסכון שבו ועלו אצל עובדים בשנות ה-30 לחייהם ל-15.9%, ירדו אצל בני הארבעים פלוס (כנראה עקב הוצאות משכנתא וגידול ילדים - ע"ב), לפני ששבו ועלו לרמות של 20% אצל בני 45-49 ו-25% ומעלה אצל בני חמישים פלוס (שילדיהם כבר עזבו את הבית - ע"ב).

שיעור החיסכון הנקי בישראל רשם ב-2015 שיא של 20 שנה לפחות: 12.1% מההכנסה הפנויה הופנה לחיסכון. שיעורי החיסכון הגבוהים בישראל ממקמים אותה בין המדינות החוסכות ביותר ב-OECD: שיעור החיסכון בישראל עומד על 10.3% מהתוצר ולפניה נמצאות רק מדינות סקנדינביה, דרום קוריאה והולנד.

ברמת משקי הבית, חלה דווקא ירידה קלה בשיעור החיסכון בשנתיים האחרונות: מ-21% מההכנסה הפנויה ב-2012 ל-19% ב-2014, אך עדיין מדובר בשיעורי חיסכון גבוהים בהרבה מכפי שהיו מקובלים בעשור הקודם (13%-14%) בממוצע. החיסכון ברמת משק הבית מחושב כהפרש בין ההכנסה הכספית (נטו) לבין ההוצאות השוטפות לצריכה. הנתונים כוללים את הפרשות העובד לפנסיה וקרנות השתלמות אך לא את הפרשות המעסיק.

החלת פנסיית חובה ב-2008 תרמה כמובן לגידול בשיעור החיסכון של העובדים. הגידול בהפרשות לפנסיה בולט במיוחד בהפרשות לקרנות הפנסיה החדשות - 2.5% מהתוצר המקומי הגולמי ב-2015 לעומת 0.9% בלבד ב-2006. גם ההפרשות לקרנות הפנסיה הוותיקות גדלו ל-3% תוצר ב-2015 לעומת 2.3% ב-2006. לעומת זאת, ההפרשות לקופות הגמל דווקא הצטמקו מ-2.9% ב-2006 ל-2.3% ב-2015.

הממוצע שמטעה

מאחורי הנתון על החיסכון הממוצע של משקי הבית מסתתרים כמובן פערים גדולים בשיעור החיסכון בין העשירונים השונים. בעשירון השני, למשל, שיעור החיסכון שלילי ומגיע למינוס 25%, דבר שמעיד שהוצאותיו של משק הבית בעשירון זה גבוהות בהרבה מהכנסותיו והוא נאלץ לממן את ההפרש מהאוברדראפט, הלוואות חוץ-בנקאיות או מקורות הכנסה "שחורים". בעשירון ה-9 לעומת זאת מגיעה רמת החיסכון ליותר מ-30% מההכנסה הכספית.

החיסכון המשקי מורכב מסך ההשקעות במשק ומהעודף (או הגירעון) בחשבון השוטף. עודף בחשבון השוטף מבטא את השקעות של המשק בחו"ל בעוד שגירעון בחשבון השוטף מבטא חוב נטו של המשק לחו"ל. מהניתוח של הכלכלן הראשי עולה כי העלייה בחיסכון ברמה המשקית נובעת מעודף בחשבון השוטף ולא מגידול בהשקעות. העודף בחשבון השוטף בשנים האחרונות מוסבר בעיקר בירידת מחירי הדלקים שישראל מייבאת ובעוצמתו של ייצוא ההייטק והשירותים (שדווקא נמצאים בחודשים האחרונים בירידה - ע"ב).

שיעור חיסכון מתוך הכנסה כספית נטו
 שיעור חיסכון מתוך הכנסה כספית נטו

צרו איתנו קשר *5988