דרושה גמילה

בשבוע הבא צפוי להתכנס הבנק האמריקאי המרכזי (ה"פד") בכדי לדון במהלכי הריבית. בינתיים נראה כי הציפיות בשוק הן שהריבית הנמוכה תישאר על כנה, כשעד היום נוהל ה"פד" על ידי השוק ולרוב גם נגרר לגחמותיו.

התמכרות היא תופעה ידועה ומחקרים רבים עוסקים בתחום זה. אין ספור אנשים, חברות ומדינות התרסקו כתוצאה ממנה. אפשר להתמכר לכוח, להצלחה, לכסף, לאידאולוגיה, לאסטרטגיה עסקית שגויה, למנהלים כוכבים, לטכנולוגיה ישנה, וכן - גם למדיניות כלכלית שגויה.

משבר 2008 בכלכלה העולמית הצריך תרופה חזקה. חזקה מאוד. המחלה הייתה קשה ובהתאם גם התרופה: ריבית אפס. אבל למרות שהחולה כבר הבריא מזמן, הוא עדיין נהנה לצרוך את התרופה. וגם ה"פד", שמקבל את הבמה לניהול העולם, נהנה.

כמו כל התמכרות, גם כאן הגמילה היא קשה ויש לה תופעות לוואי קשות. ובכל זאת, הגיע הזמן להפסיק את הטיפול. הנה 7 סיבות לכך שחייבים להעלות את הריבית וכמה שיותר מהר:

1. החולה בריא. כל מדד כלכלי שרק תבחרו להשוות אל מול 2008 יראה לכם שהמחלה ההיא כבר חלפה מזמן. נכון יש בעיות אחרות, אבל להן דורשות תרופות אחרות, קלות יותר וממכרות פחות. ובכלל תמיד יהיו בעיות, לא?

2. "פחד הגמילה". העולם כולו הפך את שברי האחוזים של הריבית לחזות הכול. כל חודש נעצרת נשימת השווקים, והפחד מהפסקת הסם משתק החלטות ויוצר עוד פחד. הפחד הזה, הוא ורק הוא, מהווה כרגע את הסיכון העולמי הגדול.

3. ריבית אפס. הריבית האפסית מעוותת את הכלכלות ואת הסחר עולמי, וגם מנפחת שווי נכסים לכדי יצירת בועות ענק שבסוף יתפוצצו לנו בפרצוף. שוק הנדל"ן העולמי הוא רק דוגמה אחת לכך. שוק איגרות החוב הוא הדוגמה השנייה וגם הקשה יותר, לדעתי.

4. דפלציה עולמית. ריבית אפס מייצרת דפלציה. הכסף לא עולה כלום, המחיר של המוצרים והשירותים מעוות לחלוטין, וככל שעובר הזמן המחירים רק יורדים. העולם מחפש עליית מחירים ובעולם בו עלות הכסף היא אפס או שלילית, המחירים מעוותים.

5. הקצאת משאבים. אחת התפיסות השגויות סביב ריבית נמוכה היא שאנשים יעבירו יותר כסף לנכסים מסוכנים כגון השקעות, וכך הכלכלה תצמח. זה היה נכון בשנים הראשונות של המשבר, אך מאז המצב הוא בדיוק הפוך, וכל הרווח בשנים האחרונות נבע מאיגרות החוב שרק עלו ועלו. מה יותר כיף מלקנות אג"ח ממשלתית שעולה כל שנה חמישה עד עשרה אחוזים?

העיוות הזה כל כך ברור כשמסתכלים על התשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים, או יותר גרוע על כל אג"ח של אחת ממדינות העולם המפותח. בועת האג"ח הזו מאיימת על העולם הפיננסי כולו, והיא מתנפחת ומתנפחת כשכל יום שעובר רק מגביר את הסיכון.

6. תפיסת המציאות. אם כל בוקר העולם מתעורר ומקבל תרופה חזקה הוא אומר לעצמו: "אני באמת חולה, המצב ממש גרוע, אני יכול לקנות דירה במחיר הלוואה אפסי, אני יכול לקחת אשראי בחינם, המחירים יורדים...". לכן, אנחנו נתקלים בהתנהגות של אדם חולה, חברה חולה ומדינה חולה. אין פלא, אם כך, שפריון העבודה יורד. כל עוד נגידת ה"פד", ג'נט יילן, מחלקת סמים לחולה - הוא ירגיש חולה ויתנהג כחולה. רק כאשר הוא יפסיק לקחת את התרופה הממכרת הוא יקום בבוקר ויגיד לעצמו שהכול בסדר, שאפשר לקבל ביטחון ולהתחיל להשקיע, לעבוד, לייצר ולמכור.

7. בועה פיננסית. משבר 2008 הראה לנו כמה חשובה המערכת הבנקאית. הסם הציל אותה אבל האוברדוז, מנת היתר, מחסל אותה עכשיו. המערכת הפיננסית קורסת כאשר בריבית אפס אין לה שום יכולת להרוויח כסף, ובטח שאין לה שום מוטיבציה עסקית לתת הלוואות.

לסיכום, כמו כל תרופה, גם הריבית האפסית הייתה יעילה לתקופה מסוימת אך כעת שלב ההתמכרות הוא הרסני. הגמילה הייתה חייבת לצאת לדרך כבר מזמן, ועכשיו כבר חייבים להתחיל בה. לאט לאט, אבל מהר.

רפואה שלמה.

הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן