"סיכון הציות: אחת מהדאגות המרכזיות של מוסדות פיננסיים"

בדיון שכינס את קציני הציות הראשיים בבנקים הגדולים נאמר כי הבנקים "מוצאים את עצמם במקרים רבים בקו הראשון של ההתמודדות עם סיכונים" 

פאנל הדיון בוועידה / צילום: איל יצהר
פאנל הדיון בוועידה / צילום: איל יצהר

מסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" ו-BDO זיו האפט, כינסנו לשיחה סגורה את קציני הציות של הבנקים הגדולים בישראל לדון בסיכוני הציות בענף. התמונה שעלתה מהשיחה חשפה כמה מהאתגרים שעימם מתמודדים כיום הבנקים, ובהם הרחבת תפקיד קצין הציות ופונקציית הציות למסגרת סיכונים רחבה יותר, ולמשל סיכונים חוצי גבולות. הסוגיה שעליה הסכימו משתתפי הפאנל הייתה הצורך בהתנהלות צופה-עתיד של קציני הציות, והחובה המוטלת עליהם לאפיין את הסיכונים הלא מוכרים שבאופק.

בפאנל השתתפו קציני הציות הראשיים בחמשת הבנקים הגדולים: עו"ד ד"ר אמיר בכר מבנק הפועלים, זאב מורג מבנק לאומי, משה קאופמן ממזרחי טפחות, עו"ד רמי ששון, מדיסקונט ויעקב קונורטוב מהבנק הבינלאומי. את הפנאל הנחו: רו"ח צבי שיף, ראש אשכול פיננסים ב-BDO זיו האפט, ורו"ח ווידאד אלטוחי, דירקטורית באשכול הפיננסים ב-BDO זיו האפט.

שיף פתח ואמר כי "ההתפתחות האחרונה היא התייחסות הרגולטור לסיכוני הציות, במסגרת תיקון להוראת נוהל בנקאי תקין 308 - 'ציות ופונקציית הציות בתאגיד הבנקאי', שמבוסס על באזל 2 ומהווה שינוי משמעותי בניהול הציות והרגולציה. גם לפני הוראת ניהול בנקאי תקין 308 הבנקים מילאו את חובתם, אולם ההוראה מרחיבה את התפקיד של פונקציית הציות בבנק.

"אם טרם ההוראה התייחסה הרגולציה ליחסי צרכן ובנק, הרי שכיום היא מתייחסת לבסיס רחב יותר של הוראות רגולטוריות. איזה שינוי חל בהתנהלות של קציני הציות עם יישום ההוראה?"

לדברי ששון מדיסקונט, "השינוי המשמעותי בא לידי ביטוי בהגדרה הרחבה של פונקציית הציות בבנק, וכן בתחולת אחריות הבנק לוודא יישום של כלל הוראות הרגולציה החלות על הבנק (חוקים, תקנות, עמדות הפיקוח בפניות הציבור, נהלים פנימיים וקוד אתי), בעולם של ביצוע בקרות מדגמיות ומייצגות, ובכלל זה בהגדרה של תוכנית בקרה רב שנתית. במסגרת ההוראה אנו עדים לדגש שמושם על יושר ויושרה, הגינות והוגנות, וכן התייחסות לסיכונים חוצי גבולות. קצין הציות נדרש להסתכל 360 מעלות. אם בעבר התמקדנו בהוראות הצרכניות, היום הבנק נדרש לבחון את יישום כלל ההוראות שחלות עליו. המבחן הוא בראייה מבוססת סיכון".

זאב מורג מבנק לאומי ציין כי "נושא המהות נמצא היום על המפה, ומרבית התהליכים שנגזרו מן ההוראה היו נהוגים גם בעבר - כתוצאה מכללי באזל שפורסמו כבר ב-2005 בעולם. יחד עם זאת, ההוראה מביאה אותנו לאימוץ נוסף של מתודולוגיות מעולם ניהול הסיכונים, בקרות והערכת סיכון שיורית, ומחזקת את נושא קווי ההגנה. סוגיה מרכזית היא חלוקת הפעילות בין קו הגנה ראשון, שני ושלישי".

הציות והרגולציה המתפתחת מחייבים יותר משאבים, וזאת על רקע הדרישה מהבנקים להתייעל. לדברי משה קאופמן ממזרחי טפחות, "לא רק הרגולציה מייצרת הוצאות, אלא גם למשל ההתפתחות הטכנולוגית בשירות הבנקאי, ולאור זאת מתחייב ניהול חכם יותר של המשאבים. לכן, יש יתרון בהתייחסות להתייעלות כדרך-חיים, ולא כמהלך חד-פעמי".

"'טון ברור' לגבי חשיבות הציות"

חלק מרכזי בדיון נגע למגמות העולמיות בתחום הציות. אלטוחי שאלה: כיצד מנגנוני הציות בבנקים בישראל דומים למתנהל בעולם?

לדברי עו"ד ד"ר אמיר בכר מבנק הפועלים, "בעולם המערבי, ובוודאי בארה"ב ובאירופה, קצין הציות הוא מקצוע. יש התפתחות מאוד גדולה במקצועיות של צוות וקצין הציות, וזו גוברת גם בארץ. רואים התאמה של השוק הפיננסי לאתגרים הרגולטוריים, ורואים הכשרות מעמיקות של קציני הציות".

לכן, לדבריו, מדובר לא רק במילוי הוראה אלא בהשלכות נרחבות. "בעוד שפעם ניתן היה להתייחס לתפקיד כמשהו שנועד לוודא את קיום הוראות החוק במוסד הפיננסי, הרי שהיום יש צורך ביכולת ניתוח של הסביבה וראייה קדימה, גם עסקית", אמר בכר.

מגמה נוספת בעולם אליה התייחס בכר היא עלייה בחשיבות ניתוח הנתונים. לדבריו, "ביחידות ציות בבנקים גדולים בעולם יש יחידת תחקור מידע פיננסי, שכפופה לקציני הציות ואוספת את המידע המצוי הבנק. כקצין ציות יש לך קושי מובנה לראות פנימה. לראות ולנתח את הסיטואציה שאתה נמצא בה. אם יש סיכון שאולי מצוי אך אינו גלוי. הרבה פעמים זה קשור ליכולת שלך לנתח נתונים, דבר שמערכות הניטור הרגילות לא תמיד נותנות לו מענה".

מגמה בולטת נוספת היא התביעות נגד בנקים בגין נזקים עקיפים, ותביעות אישיות נגד גורמים בתוך הבנקים, נושאי משרה וקציני ציות, ובכלל זה גם תביעות אזרחיות ופליליות עקב נזקים בעקבות פעילות פיננסית. לדברי בכר, "אפשר לראות תביעות שמונחות לפני בתי המשפט בעולם, ולראות כמה בנקים משלמים. הגרף הוא מאוד תלול. האווירה הציבורית בעולם, והאווירה המשפטית, הן כאלה שדוחפות לעבר תביעות מסוג זה".

עו"ד רמי ששון, קצין הציות בדיסקונט, ציין כי "סיכון הציות בארץ ובעולם הפך להיות אחת מהדאגות המרכזיות של מוסדות פיננסיים. הבנקים נדרשים להתמודד עם סיכונים חדשים לבקרים ועם 'ברבורים שחורים' - סיכונים בלתי צפויים, בעיקר לאור החדשנות באמצעים הדיגיטליים. כן ניתן לדבר על 'טון ברור בצמרת' ביחס לחשיבות של תרבות סיכון הציות הארגונית הכוללת, שימוש במערכות ציות, ידע ומומחיות בטיפול בסיכונים. במספר מוסדות בנקאיים בעולם אף מחזקים את מעמד קצין הציות ומעניקים לו מעמד עצמאי המדווח ישירות למנכ"ל".

בהיבט של סיכונים חדשים המונחים לפתחם של קציני הציות, התייחס יעקב קונורטוב מהבינלאומי להתמודדות הבנקים עם פעילות גמ"חים (גמילות חסדים), אשר נדרשת להיות מוסדרת כיום, במסגרת יישום חקיקה בינלאומית בישראל.

"פעילות הגמ"חים לא מוסדרת על ידי המחוקק, למרות שהם מתנהלים כגופים פרטיים גדולים מבחינת היקף הכספים המנוהלים, ולכן יש אתגר ציות מבחינת הבנק בהתייחסות אליהם", אמר קונורטוב. הסיכון הבולט אליו התייחס הוא חוק הפטקה (FATCA), כאשר לדבריו "הניסיון לקבל הנחיות לגבי הסדרת מעמדם של הגמ"חים בהיבט של חוק FATCA לא צלח עד למועד הדיון", וז בעיה שכל המערכת הבנקאית מתמודדת איתה.

"הבנק נאלץ לתפקד כשומר סף"

הדיון בנושא הגמ"חים הציף שורה של נושאים שבעניינם המחוקק טרם הסדיר את הרגולציה, למשל נותני שירותי מטבע ומטבעות וירטואליים. המשתתפים הסכימו עם דברי משה קאופמן ממזרחי טפחות, לפיהם "התמודדות המערכת הבנקאית אמורה להיות קו שני של התמודדות, בעוד שבפועל במקרים רבים הבנקים מוצאים את עצמם בקו הראשון של ההתמודדות עם סיכונים. זאת, ללא הסדרה רגולטורית מלאה של הפעילות עצמה, ושל האופן בו הבנקים אמורים להתמודד עם הסיכון".

על כך הוסיף קונורטוב מהבינלאומי כי "לגבי נותני שירותי המטבע, אין צורך להוסיף מילה מעבר לדוח מבקר המדינה בנושא, ששיקף את הסיכון הגדול הקיים בפעילותם, העשויה לשמש כמקור למימון ארגוני פשיעה. הבנקים מוצאים עצמם עומדים בחזית ההתמודדות עם השוק הזה, כשזה לא מקומם להיות בחזית".

עו"ד רמי ששון הוסיף כי "כשאין ודאות או אמירה והתייחסות ברגולציה לסוגי לקוחות שהינם ברמת סיכון גבוהה מעצם טיב פעילותם, הבנק מחויב להתנהל כשומר סף אל מול אותם לקוחות".

ובכר מבנק הפועלים סיכם כי "כשנושא לא מוסדר, אתה נמצא באי ודאות משפטית. מצד אחד אתה מנהל את הסיכון בצורה מיטבית. מצד שני, כאשר החקיקה לא ברורה ואין הסדרה משפטית, אתה נתון לביקורת שיפוטית, שלא תמיד מנתחת לעומק את הפעילות ואת הסיכון שהבנקאים מצויים בו. אכן, המקרה של נותני שירותי מטבע הוא דוגמה לכך".

פאנל סיכוני ציות בענף הפיננסים

עו"ד ד"ר אמיר בכר, קצין ציות ראשי, בנק הפועלים

זאב מורג, קצין ציות ראשי, בנק לאומי

עו"ד רמי ששון, קצין ציות ראשי, בנק דיסקונט

משה קאופמן קצין ציות ראשי, מזרחי טפחות

יעקב קונורטוב, קצין ציות ראשי, הבנק הבינלאומי

מנחים:

רו"ח צבי שיף, ראש אשכול פיננסים, BDO זיו האפט

רו"ח ווידאד אלטוחי, דירקטורית באשכול הפיננסים, BDO זיו האפט