התמכרות לרגולציה

אני קורא לרשות ני"ע להקים צוות חיצוני שינסה לייצר רפורמה כוללת בשוק ההון

 שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

לאחרונה קראתי, ולא בפליאה רבה, כי נציגי רשות ניירות ערך, בראשות היו"ר שמואל האוזר, הביעו התנגדות חריפה להרחבת סמכויות הפיקוח של אגף שוק ההון במשרד האוצר. מדובר בהצעת החוק להקמת רשות הון עצמאית.

אמנם הצעת החוק נכונה ובמקומה (בכפוף לשינויים מסוימים), אך לא בכך אעסוק ברשימה זו, אלא אתייחס להתנגדות המקוממת של רשות ניירות ערך להצעת החוק, ולטענתה המתחכמת והמתוזמרת כי מדובר בחשש לכאורה מפני "כפל רגולטורי". איני מבין כיצד הרשות מרשה לעצמה לטעון, בחופשיות, טענות מטענות שונות, בשעה שהיא מושתקת מלהעלותן.

מצד אחד, הרשות מצהירה כי היא אמנם "בעד החוק החדש ו(בעד) הפיכת אגף שוק ההון לעצמאי, אך צריך לוודא כי לא יהיה עודף רגולציה". מצד שני, עד היום הרשות לא הובילה רפורמה רצינית אחת להקלה ברגולציה הכבדה בשוק ההון.

"מפת הדרכים", שהציג האוזר בשנת 2012 בראוותנות טיפוסית, הכוללת דה-רגולציה והסרת חסמים, התבררה כסיסמה ריקה מתוכן שגוועה בשקט. לראיה - מאז שנת 2012 ועד היום מספר חברות המניות הרשומות למסחר בבורסה בתל-אביב הלך והצטמצם בשיעור ניכר (כ-100 חברות נמחקו מהמסחר).

מכל רגולטור מצופה - ובפרט מהיו"ר האוזר שזכה לקבל במתנה קדנציה נוספת בזכות שר האוצר משה כחלון - להפגין קורטוב של תום-לב. הניגוד ברור: האוזר לא מצליח להשתחרר מהקלישאה השחוקה שלו ש"צריך לוודא כי לא יהיה עודף רגולציה", ובה-בעת נכשל בדחיית סיפוקים אישיים ואינו חדל מלצרוך את החומר שאליו התמכר: "רגולציה, ועוד רגולציה, ושוב רגולציה" (במיטבה).

סיפורו של האוזר דומה לסיפורו של אותו אדם הבא לשכור דירה ברחוב הירקון בתל-אביב, ושואל את המשכיר: "היש בדירה משב רוח בקיץ מהים?", והמשכיר עונה: "בוודאי, הנה הבית, והנה הים". ואז שואל השוכר: "היש טחב בחורף מהים?": והמשכיר משיב: "חלילה, איפה הבית ואיפה הים?". 

בהקשר זה נזכיר את אמירתו של האוזר מסוף שנת 2015 (זמן קצר לפני שכהונתו הוארכה): "הגיע הזמן להפסיק לקטר על עודף רגולציה - 2016 תהיה שנת מפנה". לצערי, כמו שאומרים החבר'ה, לא שנת "מפנה" ולא נעליים! 3 שנים תמימות חלפו מאז הוחלפה ההנהלה הקודמת של הבורסה, ונשאלת השאלה מה התחדש מאז? האם האוזר יודע מה צריך לעשות על-מנת למשוך חברות להירשם בתל-אביב? וחשוב מכך - האם האוזר יודע מה צריך לעשות כדי לשמר את החברות הקיימות בתל-אביב?

ובכן, במבחן התוצאה, האוזר אכן "צדק". שנת 2016 היא שנת מפנה בשוק ההון - אך מפנה לרעה. אנחנו זוכרים היטב את הפיאסקו של מנקיינד, את קריסת אורבנקורפ וגם את מחיקתה הכואבת של אסם מהבורסה.

המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. אנו נמצאים בעיצומו של מצב חירום, משבר חריף בבורסה בתל-אביב, שהתאוששות ממנו נראית מיום ליום יותר ויותר רחוקה.

אני קורא לרשות ניירות ערך ולחברי מליאת הרשות (המוסמכים לפי חוק ניירות ערך) להודיע לאלתר על הקמת צוות חיצוני חדש ונטול פניות (בשיתוף נציגי משרד האוצר ונציגים מהמגזר העסקי), שינסה לייצר רפורמה כוללת בשוק ההון.

הכותב הוא עורך דין ועמית הוראה לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה חיפה; בעבר, הועסק ברשות ניירות ערך.