באדווייזר נגד באדווייזר

עברה שנה תמימה מאז עסקתי כאן לאחרונה בבירה צ'כית. יותר מדי זמן. מדור העוסק (גם) בבירות, אינו יכול להרשות לעצמו לתת ליותר מדי זמן לחלוף מבלי לעסוק בבירה צ'כית (או גרמנית), שתי הבירות שהן אולי הטובות בעולם. אבל מכיוון שכתבתי כאן בעבר גם על פילזר אורקלוול וגם על סטארופרמן, שני הפילזנרים (בירת לאגר בהירה קלאסית) הצ'כיים הכי מצליחים, תהיתי מה עוד אוכל לחדש לכם ולעצמי. לעזרתי באו אנשי יקב בנימינה הוותיק, המשמש גם כחברת יבוא בשם יסמין. אלה עושים ניסיון נוסף לאזרח את אחד המותגים הכי ותיקים ומוערכים, באדווייזר.

כן, אני יודע. ברגע זה מרים חלק גדול מכם גבה ותוהה אם לא התבלבלתי. באדווייזר היא לא הבירה האמריקאית הכי מפורסמת בעולם? אותו לאגר קליל, כמעט דליל, ששותים מול הטלוויזיה או במשחק פוטבול או בייסבול, לפחות אם אתה אמריקני גאה? ובכן, גם.

מבשלת באדוייזר (Budweiser) הוקמה בשנת 1859 בעיירה בודייויצה שבצ'כיה. שמה הגרמני של העיירה הוא Budweis ומכאן גם שמה של הבירה, מחווה לשם המקום, בדיוק כמו שבירת פילזנר היא מחווה לעיירה פילזן. עד כאן, הכול פשוט. אבל עכשיו הסיפור מסתבך.

אדולפס בוש נולד בגרמניה, והיגר ממנה לארצות הברית ב-1857. ב-1864 הקים יחד עם חותנו, אברהארד אנהאוזר, את מבשלת אנהאוזר-בוש. בשנות ה-70 של המאה ה-19 נסע לסיור באירופה והתאהב בסגנון הגרמני-צ'כי של הלאגר הקליל, וליתר דיוק בבירה של...באדווייזר. הוא חזר לארה"ב וב-1876 השיק בירה בשם... באדווייזר. והשאר, היסטוריה.

אין-ספור מאבקים משפטיים, אולי המפורסמים והיקרים ביותר בעולם הבירה, נערכו בין באדווייזר הצ'כית לזו האמריקאית, מכיוון שזו האחרונה, האמריקאית, הפכה ברבות הימים לאחד מתאגידי האלכוהול הגדולים בעולם. צחוק הגורל הוא שמבשלת סטארופרמן הצ'כית שהזכרתי קודם, היא כיום בבעלותה של אנהאוזר-בוש, אולי משום שלא הצליחה, אף שניסתה לא פעם, לרכוש את באדווייזר הצ'כית המקורית עצמה. הסכם הפשרה הנוכחי אוסר על אנהאוזר-בוש לשווק את הבירה שלהם באירופה, להוציא את אירלנד, בריטניה ושוודיה תחת השם באדווייזר, אלא רק Bud. לחילופין, משווקת הצ'כית הגאה בארצות הברית תחת השם צ'קוואר (Czechvar) - שילוב של חלק משמה המלא - באדווייזר בודוואר (Budweizer budvar) עם המילה צ'כיה, כמובן.

בישראל נעשה ניסיון בשנות ה-80 של המאה ה-20 לשווק את הבאדווייזר האמריקנית תחת המטרייה של טמפו, יצרנית גולדסטאר ומכבי. הניסיון לא צלח, והבירה המפורסמת הוחזרה כלאחר כבוד למקום שממנו באה, ללמדכם שלא כל דבר אמריקאי תופס כאן (סטארבאקס, מישהו? שיקגו פיצה פאי?), כך שאולי עוד יש לנו סיכוי.

גם הבאדווייזר הצ'כית המקורית כבר ניסתה לעשות עלייה כמה פעמים, עד כה בלי הצלחה. אולי זה קשור לתחרות הקשה בשוק ואולי סתם לחוסר מזל או לשיווק לא מוצלח. אני כותב את זה מכיוון שבניגוד ל"חיקוי" האמריקאי, מדובר ביופי של בירה. ואולי מה שחסר לבאדווייזר, וטוב יעשו פרנסיה המקומיים אם יזדרזו הפעם לתקן את הטעות הזו, הוא ברזי בירה המוזגים אותה גם מחביות בברים טובים, ולא רק בקבוקים במרכול. זה שיש לבירה הכשר זה נחמד, אבל לא מספיק. בקיצור, לפחות מבחינתי, אני מאוד מקווה שזה יצליח. חם לי ואני צריך כל צ'כית אפשרית כדי להילחם בזה.

טעימה | באדווייזר ועוד כמה צ'כיות נחמדות

באדוויזר - בודוואר Budweiser Budvar. יופי של לאגר בהיר, או פילזר, או איך שתרצו לכנות את האושר הנוזלי הזה. מרירה, חלקה מאוד, מלטפת, אולי אפילו קצת יותר מדי. עוד קצת גזים, אבל ממש בקטנה, והיא ממש מושלמת. תוספת נהדרת למדף הלאגרים שאף פעם אין ממנו מספיק, לפחות לא לי. 6 שקלים לבקבוק של 330 מ"ל

פארדאל Pardal. בירה נוספת שמגיעה עכשיו לראשונה מבית היוצר של Budejovicky Budvar, שמה הצ'כי המקורי של המבשלה הוותיקה, היא הפארדאל - בירה קלה מאוד, שלה רק 3.8% אלכוהול. מעין בירה נשר צ'כית, אם תרצו. זוהי גרסה קלה וזולה של הבאדווייזר, שבצ'כיה משמשת כבירה של פועלים, וגם כאן תוכל אולי להפוך למשהו עממי. לטעמי, אחוזי האלכוהול הכה נמוכים, פוגמים קלות בגוף הקל ממילא של בירות בסגנון הזה, והופכים אותו לקצת קל מדי. 4.5 שקלים לבקבוק של 500 מ"ל

ברנרד Bernard. עולה חדשה נוספת, תחת מטריית הייבוא הגדולה של חברת הכרם הפעם, היא בירה ברנרד מהמבשלה הנושאת את אותו שם בהומפולץ שבצ'כיה, ומתגאה ביותר מ-400 שנות ייצור בירה. הלאגר הבהיר הזה הוא טיפה יותר כהה ובעל גוף, ואם מתעקשים, אפשר להשוותו ללאגר הכהה שלנו, הלוא הוא הגולדסטאר. 7.5 שקלים לבקבוק של 330 מ"ל

קוזל Kozel. עוד יבוא של י.ד. ושוב בירה צ'כית מצוינת, שגם היא מיובאת לכאן כבר לא מעט זמן, וגם אותה לא מכירים כאן מספיק, וחבל. קוזל (תיש בצ'כית) גם היא לאגר בהיר לא מאוד קליל, אבל בטח לא כבד. מרירה ומרעננת ונהדרת. 12 שקלים לבקבוק של 500 מ"ל