קטאר מצמצמת את התקציב השנתי, ואת גלי ההדף ירגישו בכל העולם

מדינות המפרץ נפגעו ממבצע שאגת הארי ומסגירת מצר הורמוז, אך ניכר כי מי שספגה את החבטה הכלכלית האנושה מכולן היא קטאר, מי שבמשך שנים נתפסה כחזקה ביותר, לפחות ברמה הדיפלומטית.

בעקבות המלחמה, האמירות, שכלכלתה מבוססת על יצוא גז טבעי, נאלצת להקטין את התקציב שלה ל־2026 שנקבע בתחילה על כ־61 מיליארד דולר ב־30%, ולקצץ את היקף ההשקעות מחוץ למדינה ב־85%, כך לפי "פיינשל טיימס".

● יחד מול טורקיה: חברות ישראליות משדרגות את חיל האוויר היווני
● מצר הורמוז מתרוקן: התנועה נמוכה בכ-90% מלפני המלחמה

את ההשקעות הזרות שלה מנהלת קטאר בעזרת קרן העושר המקומית: מינהל ההשקעות של קטאר (QIA). חלק מהותי מפעילותה לא גלוי, אך עדיין מפורסם מה שנוח לדוחא, ובעיקרו: בעשור הקרוב תוככנו כחצי טריליון דולר השקעות בארה"ב (טכנולוגיה, תשתיות ואנרגיה); 10 מיליארד דולר בהודו (תשתיות, טכנולוגיה, ייצור); וקרן משותפת עם אינדונזיה שבה כל אחת מהמדינות תספק 2 מיליארד דולר (תעשייה, אנרגיה מתחדשת ובריאות). בנוסף, במסגרת קשרי עם ידידתה הקרובה, טורקיה, התחייבו המדינות להגיע לסחר בילטרלי של 5 מיליארד דולר.

חיתוך תקציב דרמטי

כל אחת מחברות ה־GCC (מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ) ספגה, לכל הפחות, האטה משמעותית בצמיחתה ב־2026, בעקבות הצניחה ביכולת יצוא הנפט והגז הטבעי המונזל (LNG). עם זאת, המקרה של קטאר מהווה את האירוע הקיצוני ביותר.

לפי קרן המטבע הבינלאומית, התוצר הקטארי צפוי להצטצמם עד תום השנה ב־8.6%. זה נובע מהתלות האדירה של דוחא בגז טבעי מונזל, כשהנתונים הרשמיים שלה מצביעים על כ־34.7% מהתוצר אשתקד.

היעדר היכולת לייצא את הגז הטבעי פוגע קשות בתדמית של קטאר כספקית LNG אמינה, לאחר שרק ב־2025 היא התמקמה כיצואנית הבינלאומית השניה בגודלה, עם 81.5 מיליון טונות, ועקפה בכך את אוסטרליה, שיצאה 80.3 מיליון טונות. לצורך ההשוואה, במקום הראשון ניצבה ארה"ב עם 110.7 מיליון טונות. המשמעות היא ששלוש המדינות הללו יחדיו סיפקו כ־63% מהסחר העולמי בגז טבעי מונזל.

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מגדיר את חיתוך התקציב הקטארי כדרמטי והיסטורי, ומציין כי המהלך עשוי להשליך על צעדי דוחא בעתיד. "הפגיעה בכלכלה הקטארית חמורה, קל וחומר כשהמלחמה לא מגיעה לכדי סיום ונמצאים במצב לא ברור של חוסר יציביות, לא מלחמה ולא שלום", מסביר החוקר. "קטאר לא מצליחה לייצא LNG בכמות סבירה מאז פרוץ שאגת הארי. במידה והמלחמה לא תסתיים בקרוב, ויצוא הנפט והגז לא יחודש במהרה - הפגיעה תהיה חמורה יותר".

בצל הימשכות חסימת מצר הורמוז, שער הכניסה והיציאה היחיד מהמפרץ הפרסי, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) העריכה בחודש שעבר, כי הביקוש לגז טבעי יפחת עד תום השנה בכחצי אחוז ביחס לשנה שעברה. לפי IEA, תפוקת ה־LNG של קטאר ואיחוד האמירויות צנחה בחודשים מרץ־יוני בקרוב ל־80% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

ההשפעות לטווח הרחוק

במקרה הקטארי, הפגיעה בקצב הפקת ה־LNG צפויה להימשך שנים, גם מעבר להסכם הפסקת אש עם הרפובליקה האסלאמית שיפתח את המצר. איראן פגעה בחודש מרץ במתחם ראס לפאן, שבו מתבצע תהליך הנזלה ליצוא.

בדוחא הסבירו כי המתקן שמהווה מקור לכ־17% מיצוא הגז הטבעי שלהם, עשוי לחזור לשגרה רק בעוד כחמש שנים, ודאגו להכריזו על הפרת כמה חוזים בגין "כוח עליון". ברמת הנזקים, דוחא תפסיד כ־20 מיליארד דולר בהכנסות מדי שנה, עד שהנכס האסטרטגי ישוקם.

ד"ר אריאל אדמוני, חוקר קטאר מאוניברסיטת אריאל ומכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מדגיש כי אף שהפגיעה בדוחא ניכרת מקיצוץ התקציב, האמיר תמים א־ת'אני ואנשיו פועלים מפרוץ המלחמה בסוף פברואר, בין השאר בעזרת הכרזת הכוח העליון, לצמצום הנזקים הכלכליים.

אחת השיטות היצירתיות שבאמצעותן מנסים בדוחא לשמור על הלקוחות הבולטים במזרח הרחוק בקרבתם, הייתה יציאה של שר האוצר עלי אל־כווארי לחוף המערבי של ארה"ב, במטרה לקנות בשוק הספוט היקר בהרבה 33 מכליות אמריקאיות מחברת "וונצ'ר גלובל", ולשלוח אותן לאסיה. העיקר, לשמור על תדמית של ספקית אמינה. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח, כי יעדי המכליות היו יפן, קוריאה הדרומית, הודו, בנגלדש וטייוואן.

האיום מסעודיה

"הקטארים החלו לפעול מהרגע שבו הם זיהו את הסעודים מנסים לנצל את מצב ה־LNG לטובתם", מסביר ד"ר אדמוני. "ראינו גם פגישות של בכירים קטארים עם אלג'יראים לצורך מציאת פתרונות. ניתן לשער כי בגישה החכמה מבחינה תקשורתית, הם מוציאים חלק מהאמת בצורה מבוקרת, בניסיון לשדרר אמינות, אבל בפועל הבעיה חריפה יותר מזו המדווחת. הפגיעה חריפה. כמה חריפה? אנו לא באמת יודעים".

פארוק סוסה, כלכלן לענייני המזרח התיכון בגודלמן זאקס, העריך בשיחה עם פיינשל טיימס, כי אובדן ההכנסות מיצוא אנרגיה של קטאר וכווית, שתי מדינות ששוכנות בחוף המערבי של המפרץ הפרסי, מסתכם בקצב של כ־2־1.5 מיליארד דולר מדי שבוע. הנזק עבורן חמור יותר משכנותיהן יצואניות הנפט והגז הטבעי, משום שלחלקן יש גישה אל מחוץ למפרץ הפרסי. לערב הסעודית יש את חופה המערבי עם הים האדום, ואילו לאיחוד האמירויות את פוג'יירה, שנמצאת מחוץ למצר.

"זוהי נסיגה גדולה מאוד עבור מדינות המפרץ, זה יקר מאוד ואלו הפסדים רבים שהממשלות נאלצות לשאת בהם", אמר סוסה לפייננשל טיימס. "רובן עשירות ומסוגלות לספוג את זה, אולם השאלה שקשה להשיב עליה היא האם תהיה לכך השפעה ארוכת טווח, וכמה זה יהווה גורם לפגיעה בצמיחה הפוטנציאלית או העתידית".

בזווית הישראלית, ד"ר יואל גוז'נסקי מסכם כי הנזקים הכלכליים של דוחא עשויים להשפיע על מאמצי התיווך הקטאריים, ובמקומם יפנו לסדרי עדיפויות חדשים.

לדבריו, "אם מדובר פגיעה משמעותית ולאורך זמן, קטאר תידרש להפחית השקעות במקומות מסויימים.

"אנחנו עדיין לא יודעים, במיוחד כאשר התיווך ומעורבות קטאר הם משאב קריטי עבור האמירות הזו, וניתן להניח שזה לא יפסיק לחלוטין. ייתכן כי הקטארים יצמצמו השקעות מסויימות, אבל לא יפסיקו את מאמצי התיווך, שמהווים אבן יסוד בביטחון הלאומי הקטארי".