המודל העסקי של חברת USG קפיטל נשען על הנחת העבודה כי הלקוחות יפסידו כ-50% מכספם, ולכן החברה כלל לא טרחה "להתכסות" בנוגע לעסקאות שניתנה פקודה לבצען. לעובדות אלה לא ניתן גילוי כלשהו ללקוחות מראש - ההפך הוא הנכון - ללקוחות הוצג כאילו התוכנה המוצעת להם צפויה להשיא להם תשואות גבוהות, באופן עקבי ולאורך זמן. בנוסף, מצבה הכספי של החברה בכי רע.
כך עלה במסגרת ביקורת שערכה רשות ני"ע במשרדי חברת USG קפיטל כבר בינואר השנה - כ-5 חודשים לפני שהחברה נקלעה להלכי פירוק. על ממצאי הביקורת הוטל צו איסור פרסום, שהוסר לאחרונה לבקשת "גלובס", וכעת ניתן לפרסמן.
USG קפיטל שהייתה בשליטת תומר סיני היא אחת מכמה זירות סוחר שפעלו בישראל, בין היתר, תוך הצעה לשימוש בתוכנת מסחר אוטומטית (אלגו-טריידינג) ללקוחותיה - תוכנה ממוחשבת להשקעה במט"ח, בסחורות ו/או בני"ע, ללא מגע יד אדם, הפועלת באמצעות אלגוריתם ממוחשב. איתמר פטישי ייסד אותה, סיני היה בעל השליטה בה עד לאחרונה, וכיהנו בה כדירקטורים: זהר ינון, גל הרשקוביץ, הילה בן-חיים ויאיר זכריה.
בחודש שעבר מונתה מפרקת זמנית לניהול חברת USG קפיטל - עו"ד חנית נוב, ממשרד נוב-קסנר - לאחר שהחברה הגישה בקשה לפירוק בעקבות גירעונות נטענים בהיקף של 7 מיליון שקל. כבר בדוח הראשוני שהגישה לפני כ-3 שבועות, תיארה המפרקת תמונת מצב עגומה על חשדות למעין הונאת פונזי וכן על התנהלות תמוהה בחברה, הפסדים כבדים ושימוש לא ראוי בכספי משקיעים.
מצבה הבעייתי של החברה לא היה זר לרשויות האכיפה ולמערכת המשפט, ותמונת המצב הייתה ידועה מזה מספר חודשים, שבמהלכם המשיכה החברה לגייס משקיעים. בינואר 2016 ערכה רשות ני"ע ביקורת במשרדי חברת USG קפיטל, שלאחריה ניתנה הוראה, לפיה על החברה לחדול מלאפשר ללקוחותיה לבצע מסחר בזירת ה"אלגו-טריידינג". החברה נאבקה בהחלטה, ופנתה לביהמ"ש בבקשה שיורה לרשות לאפשר לחברה להמשיך בפעילותה.
קרב זה נוהל כחלק ממערכה נרחבת יותר שמעסיקה את כלל זירות הסוחר החוץ-בורסאיות ואת רשות ני"ע, ונסוב סביב השאלה אם בתי השקעות בזירה הרובוטית נדרשים לרישיון למסחר. לפני כחודש וחצי התירה שופטת המחוזי בת"א, רות רונן, ל-USG קפיטל להמשיך ולפעול בישראל כספקית של שירות "אלגו-טריידינג" ללא רישיון ניהול השקעות. עם זאת, נקבע, כי הדבר ייעשה תחת הגבלות כבדות, שלפיהן, בין היתר, נאסר עליה להדריך את הלקוחות כיצד להשתמש בתוכנות שהיא מציעה.
במסגרת ההליך שניהלה USG קפיטל נגד הרשות, הוצא - לבקשת החברה - צו איסור פרסום על חלקים נכבדים ממצאי הבדיקה שערכה הרשות בחברה בינואר, ובעיקר אלה המעידים על מצבה הכספי. "גלובס" פנה לאחרונה לביהמ"ש בבקשה להסרת צו איסור הפרסום ביחס לדוח הרשות; המפרקת הזמנית של החברה הסכימה להסרתו, וכך גם רשות ני"ע, ולאחרונה נעתרה השופטת רות רונן לבקשה והסירה את צו איסור הפרסום.
בחודשיים האחרונים פנו עשרות משקיעים ל"גלובס" ותהו מדוע חיכתה הרשות עד שהחברה תגיש בעצמה בקשה לפירוק, ולא הזהירה את המשקיעים מפני ירידת כל כספם לתהום. ואולם, כאמור, ביהמ"ש הטיל צו איסור פרסום על הפרטים הללו, ועד לאחרונה ידיה של הרשות היו כבולות.
בדוח השני שהגישה המפרקת הזמנית בתיק הפירוק בשבוע שעבר, מציינת עו"ד נוב, כי מביקורת הרשות בינואר עולה תמונת מצב עגומה ביחס לחשדות בדבר התנהלותה של החברה והמצגים שהציגה ללקוחות שהשקיעו את כספם אצלה.
רשות ני"ע דיווחה לביהמ"ש בינואר כי תוצאות הביקורת שערכה ב-USG מראות כי "לא רק שהחברה מפרה את חוק הייעוץ, בכך שהיא ניהלה תיקים ללא רישיון, אלא שהיא גם מציגה ללקוחותיה מצגים לא נכונים לפני ההתקשרות עימם, וכי התוצאות של הפרות אלה - שהלקוחות לא היו מודעים אליהן - מתבטאות בהפסדים כספיים עצומים ללקוחותיה באופן שיטתי וצפוי מראש על-ידי החברה". כך, לדוגמא, לפי ממצאי הרשות, המודל העסקי של החברה נשען על הנחת העבודה, כי לקוחות החברה יפסידו כ-50% מכספם, כאשר לעובדות אלה לא ניתן גילוי מראש ללקוחות. להיפך, לדברי הרשות, ללקוחות החברה הוצג כאילו התוכנה המוצעת להם צפויה להשיא תשואות גבוהות באופן עקבי ולאורך זמן.
הרשות קבעה עוד כי נכון לינואר 2016, לחברה לא הייתה כל יכולת לפרוע את התחייבויותיה כלפי לקוחותיה, וכי ככל הנראה החברה עושה שימוש בכספים שהם השקיעו דרכה לא למטרות השקעה אלא למטרות אחרות לחלוטין. "תוצאות הביקורת עגומות במיוחד מבחינת ציבור הלקוחות, והן מחדדות את הצורך הבהול בהפסקת פעילות החברה", כתבה רשות ני"ע לביהמ"ש בינואר.
"יש גרפים ויש סטטיסטיקה"
בינואר השנה העסיקה USG 15 עובדים והיו לה כ-320 לקוחות פעילים, ומתוכם כ-100 חשבונות שהתנהלו במסחר אלגוריתמי. הממצאים העיקריים של הביקורת הרשות בחברה העלו, כי ללקוחות הוצג כי תשואת המסחר האלגוריתמי עומדת על כ-20% לשנה, וכ-40% לשנתיים. עומר קופילוב, מי שהיה מנהל מכירות ופיתוח עסקי בחברה, אמר לרשות ני"ע: "היה שם פלוס-מינוס 20%-30% תשואה. התשואה הייתה בערך 16%-17%, וזה מה שהצגנו ללקוחות בתחילת-אמצע 2015". באסטרטגיה שנייה הוצגה תשואה שנתית של 10%, ובשלישית - כ-6%-5%.
בנוגע לסוגי האלגוריתמים החדשים שהוצגו ללקוחות נאמר, כי התשואה נעה בין 6% ל-159%. ללקוחות הוצג מצג כאילו התיק המנוהל על-ידי התוכנה עולה (כמעט) תמיד. הרווח העקבי שהוצג ללקוח עמד על 6.52% (במינימום) ו-44.94% (במרבית המקרים). הסיכון האפשרי שהוצג ללקוח עמד על 1.36% (ברף התחתון) ו-8.51% (ברף העליון).
"בפועל", כתבה רשות ני"ע בממצאי הביקורת בינואר, "הנתונים שמוצגים ללקוחות אינם נכונים, ולמעשה הפוכים. בפועל, בידי החברה מצויה סטטיסטיקה של 7 שנים לפיה הלקוחות יפסידו כ-50% מהתיק. נתונים אלה אינה מוצגים ללקוחות. כך התבטא סיני בהקשר זה: 'הסטטיסטיקה מראה שלקוח יפסיד 50%-45% מהתיק, ובנוסף על זה אנחנו מקבלים עמלות, יש לי סטטיסטיקה 7 שנים אחורה".
לשאלת נציגי הרשות כיצד הנתונים המוצגים ללקוחות בגרפים מתיישבים עם נתוני-האמת, לפיהם הלקוחות צפויים להפסיד כמחצית מכספם - השיב סיני את התשובה המקוממת: "יש גרפים, ויש סטטיסטיקה".
עוד מצאה הרשות בינואר השנה, כי הכספים של הלקוחות מעורבבים עם כספי החברה ואינם מוחזקים בנפרד. מנכ"ל החברה ציין זאת במפורש בפני נציגי הרשות, כשאמר: "כרגע הכספים מעורבבים עם כספי החברה. הכסף הוא גם של הלקוחות, אבל אין לי אפשרות לצבוע אותו בבנק".
"לא מכוסים בכלל"
הרשות קבעה עוד, כי נכון למועד הביקורת החברה לא "התכסתה" בנוגע לפעולותיה במסחר האלגוריתמי - כאשר התוכנה ביצעה עבור הלקוח פעולה מסוימת (ופעולה זו מבוצעת מול החברה), החברה לא ביצעה פעולה זהה מול צד שלישי במטרה לגדר את הסיכון. בהקשר זה ציין סיני בפני הרשות: "אצלנו הדבר היחיד שעשינו כיסוי מלא זה היה לאלגו. כיום אנחנו לא מכוסים בכלל". משמעות הדבר היא, כי במקרה בו החברה תרוויח עבור לקוחותיה (בניגוד למודל העסקי שלה), הרי שספק אם כלל יהיו לה מקורות לשלם רווחים אלה. ואולם הנחת החברה, כאמור, הייתה כי לקוחותיה יפסידו חלק ניכר מכספם.
עוד לפי ממצאי הרשות, נכון לסוף 2015 מצבה הכספי של החברה היה בכי רע, כאשר יתרת המזומן עמדה על כ-6 מיליון שקל ואילו החובות ללקוחות עמדו על כ-16 מיליון שקל - כך שלמעשה החברה הייתה בגירעון של כ-10 מיליון שקל. המשמעות היא שכבר בינואר, נכון למועד הביקורת, החברה לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה. ואולם, חלפו חמישה חודשים בטרם החברה פנתה לביהמ"ש בבקשת פירוק, שבמהלכם היא גייסה משקיעים נוספים.
מדוח מהביקורת של הרשות עלה עוד כי ב-3 החודשים האחרונים של שנת 2015, עלה הפרש החוב של החברה ללקוחותיה בכ-5 מיליון שקל, וכי כמעט בכל כספי הלקוחות שגויסו בחודשים אלה נעשה שימוש על-ידי החברה באופן שלא ניתן להחזירם ללקוחות. "עובדה זו, בצירוף העובדה שהוצגה לעיל כי כספי הלקוחות מעורבבים עם כספי החברה, מעלה חשש כי כספי לקוחות החברה, שהועברו לחשבונה למטרות השקעה, משמשים למטרות אחרות מהמוסכם", קבעה הרשות בינואר.
עוד ציינה הרשות כי ללקוחות המבקשים לעזוב את החברה, הוצע להשקיע את כספם באג"ח של החברה האם שלה - "אטנלטיק ברוקר אינטרנשיונל יעוץ השקעות (ABI)" - שהיא חברה ישראלית פרטית. האג"ח שהוצע ללקוחות אלה הוא עם תשואה שנתית מובטחת מינימלית של 5% לשנה ובאמצעות ההצעה מנסה החברה לגרום ללקוחות לא למשוך את יתרת הכספים המגיעה להם. "בפועל", כתבה רשות ני"ע בהודעה לביהמ"ש, "כספי לקוחות אלה אינם 'נצבעים' או מועברים לחשבון, אחר אלא נשארים בחשבון החברה והיא יכולה להשתמש בהם כרצונה. כספים אלה ממשיכים להיות מעורבבים עם כספי הלקוחות האחרים ועם כספים החברה".
"קווי הדמיון בין יוטרייד ל-USG קפיטל רבים"
במקביל להליך הפירוק, נמשך גם מבול התביעות נגד USG קפיטל. על רקע הדוחות החמורים שהגישה לביהמ"ש המפרקת הזמנית שמונתה לניהול USG קפיטל, לקוח נוסף של החברה תובע את החברה בטענה, כי רימו אותו וגרמו לו נזקים של כ-600 אלף שקלים. לטענת המשקיע, פנסיונר ומנהל מערכות מידע בעברו, USG קפיטל, הבעלים סיני תומר וחברת אטלנטיק ברוקר אינטרנשיונל יעוץ והשקעות, שהייתה אמורה לנהל את השקעתו לאחר שרשות ניירות ערך עצרה את פעילותה של USG קפיטל, הטעו אותו ופעלו בתרמית שכן "ההשקעה" לא נוהלה כלל, וכספו עבר ישירות לכיסיהם. תביעה זו מצטרפת לשורה ארוכה של תביעות שהוגשו בחודשים האחרונים נגד החברה, הבעלים ונושאי המשרה בה, ושבירורן מעוכב במסגרת הליכי הפירוק המתנהלים. עו"ד דן צוק המייצג את הפנסיונר, טוען כי מההליכים מול רשות ני"ע, עולה כי פעילותה של USG זהה באופיה לפעילות יוטרייד (חברה נוספת בזירת המסחר הרובוטי - א'ל"ו) - ניהול תיקי השקעות ללא רישיון באמצעות קאלגוטרייד וחשש לתרמית.
בעל השליטה ביוטרייד, אביב טלמור, נחקר על-ידי רשות ני"ע, בחשד למשיכת יתרות כספי ה"משקיעים" בזירת הסוחר שלו, בסך 12 מיליון דולר. בדומה ל-USG, גם יוטרייד נקלעה להליך של פירוק, והצפי להחזר כספי המשקיעים אינו מזהיר מבחינתם. "קווי הדמיון בין החברות הינם רבים, לרבות חדלות פירעון של שתי החברות וחשש להעלמת כספי לקוחות", כתב עו"ד צוק בתביעת הפנסיונר נגד USG.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.