צביעות התקשורת

פרשת רמי סדן לא עסקה בגזענות אלא בצביעות של החונטה התקשורתית

יוסי ורשבסקי, רמי סדן / צילום: תמר מצפי, צילום: חדשות 2
יוסי ורשבסקי, רמי סדן / צילום: תמר מצפי, צילום: חדשות 2

פרשת רמי סדן ומינויו, יתממש או לא, ליו"ר חדשות 10 הולכת ודועכת, כך נדמה. ממרחק הזמן שבו התפוצצה "הפרשה", בעקבות התבטאות גזענית לכאורה של סדן ביחס לש"ס ויו"ר התנועה אריה דרעי, אפשר לשאול בנחת על מה כל המהומה, על מה הרעש הגדול?

החונטה התקשורתית מכרה לנו שמדובר בסיפור מכוער על גזענות, על איש לא מתאים, על מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא ראוי שיישב בכסא היו"ר של חברת חדשות.

אז ככה. ראשית, זו משרה ייצוגית ולא ממש משפיעה, כפי שהוכיח היו"ר הקודם של חברת החדשות. שנית - וזה יותר חשוב - זה ממש לא סיפור על אמירה גזענית שנאמרה או לא; זה ממש לא סיפור על גזענות כלפי חרדים בכלל או מזרחיים בפרט; זה אפילו לא סיפור של גזענות (קיימת!) בתוך החברה הדתית; זה סיפור אחר לגמרי, על אותה צביעות של החונטה התקשורתית בישראל; עוד סיפור על המוסר הכפול, האדנות, ההתנשאות והכוח הדי משחית שלה.

חלק מהפרטים האמיתיים של פרשת רמי סדן, שאינם כפי ששווקו לציבור, נחשפו באתר "ניוז1" של יואב יצחק, העיתונאי שחשף את פרשות ויצמן-סרוסי, אהוד אולמרט ועוד רבות אחרות, עיתונאי שהחונטה התקשורתית נוטרת לו איבה ולא בכדי.

הנה גיבורי העלילה המרכזיים: יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10 ולשעבר מנכ"ל עיתון "הארץ"; וברק סרי, יועצו הקרוב של שר הפנים אריה דרעי ומקורב מאוד לורשבסקי. ורשבסקי, יחד עם מנכ"ל החדשות של הערוץ, היו בין נושאי הדגל שקראו להדיח את סדן ועשו זאת בלהט כמעט משיחי.

השתלשלות הפרשה: ידיעה על אמירותיו הגזעניות לכאורה של סדן (ככל הנראה ידיעה לא ממש מדויקת על-פי בדיקות הרשות השנייה) מודלפת לעיתון "הארץ דה-מרקר". הידיעה מובלטת מאוד - ומכאן ואילך מתחיל קמפיין משותף ל"הארץ דה-מרקר" ולבכירי ערוץ 10 הקורא להדחת סדן.

הסיבה: רגישות יוצאת דופן לאמירותיו הגזעניות לכאורה. מה נגיד, הלב נכמר ממש למראה כל ה"מזועזעים" מאמירותיו של סדן. פתאום לבם הרגיש, הערכי והמצפוני יוצא לחרדים בכלל ולמזרחיים בפרט. אחד הכתבים אף מצלצל לפוליטיקאי בש"ס ומתנצל מעומק לבו על דבריו של סדן. הו, הצביעות, היא בהחלט מחלה חשוכת מרפא.

בשני גופי התקשורת שניהלו את הקמפיין יש לא מעט אנשי תקשורת שאמרו על ש"ס ועל דרעי דברים דומים לאלה שמיוחסים לסדן ואף גרועים מהם - בחדרי חדרים. ירון לונדון, למשל, אחד ה"טאלנטים" של ערוץ 10, לעלע מדי פעם על לשונו המצוחצחת, המלוטשת והרהוטה דברים גזעניים, גסי-רוח ומכוערים על מזרחיים - אבל איש לא קרא להדיחו, ואיש לא התנצל בשמו.

הסיבה לסיכול הממוקד שנערך בסדן היא לא הדברים הגזעניים שגלשו, כן או לא, מלשונו, ואפילו לא כישוריו לתפקיד. הסיבה היא אחרת לחלוטין: הוא לא "בראש שלנו", הוא לא מ"השבט שלנו", הוא לא מתאים ל"אג'נדה שלנו" - ולכן צריך להעיף אותו לכל הרוחות.

תהיו בטוחים: אם מישהו אחר "בראש שלהם" היה מתבטא כמו סדן לכאורה, היו מחליקים את התבטאויותיו ומעבירים את מינויו בקלי-קלות.

 

הסיפור של פרשת סדן, אם כן, הוא עוד דוגמה לטהרנות ולצביעות. סיפור של חבורה שחושבת את עצמה ליברלית, נאורה, משכילה וערכית, שמטיפה לחופש ביטוי ודמוקרטיה - אבל הופכת את עורה כשלא מקבלים את דעתה, כשלא מיישרים איתה קו. אז נחשף פרצופה המכוער, ומצטיירת חבורה אלימה, בריונית, שמצפצפת על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה, מבצעת סיכול ממוקד באנשים שלא חושבים כמוה והופכת אותם למושחתים ואינטרסנטים.

והערה אחרונה על כישרון וכישורים: בהרבה מקרים אלה רק עניין של תדמית ושיווק, אבל כשבוחנים את מספרי האמת, לפעמים מגלים שהתדמית רחוקה מאוד מהמציאות. במקרה של ורשבסקי, למשל, שנחשב בתעשיית התקשורת מנכ"ל מוכשר, הביצועים שלו כמנכ"ל "הארץ" מעידים על ההפך. בתקופת כהונתו, בשנת 2005, הגיע העיתון לחוב פיננסי ענק בהיקף של כ-400 מיליון שקל (בעיקר ללאומי ולפועלים) ולגירעון בהון של יותר מ-40 מיליון שקל. חשבונאית, זה מצב שעלול היה להוביל לפשיטת-רגל, אלמלא הזרמות חיצוניות. 

צרו איתנו קשר *5988