הנקראות ביותר

מאבק במכון התקנים והרחבת רפורמת הקורנפלקס: חוק ההסדרים עולה על השולחן

במרכז "חוק הרפורמות" שיצורף לתקציב 2017-18 מהלכים להוצאת השליטה במכון התקנים מידי היצרנים המקומיים, פתיחת שוק מוצרי החשמל והקוסמטיקה ליבוא וקיצור הליכי רישוי עסקים

האוצר מכריז מלחמה על מכון התקנים: רפורמה שנועדה להוציא את השליטה במכון מידי היצרנים המקומיים תעמוד במרכז חוק ההסדרים שיצורף לתקציב המדינה הדו-שנתי. הצעד, שנתמך על-ידי שורת גופים כלכליים בינלאומיים ובראשם ארגון ה-OECD, צפוי לעורר התנגדות עזה מצד התעשיינים וארגוני העובדים. באוצר טוענים כי שליטתם של היצרנים המקומיים בוועדות מכון התקנים מביאה לעצירת יבוא של מוצרים המתחרים במוצרים של אותן חברות. על-פי המצגת שהציג האוצר לראש הממשלה בסוף השבוע שעבר תביא הרפורמה לחיסכון משקי שנתי בהיקף של חצי מיליארד שקל, מבלי לפרט מעבר כך.

בהצעת חוק ההסדרים - שאמורה להיות מוצגת לממשלה ב-11 באוגוסט - נקבע כי יושבי ראש הוועדות במכון התקנים יהיו אנשים ללא אינטרס כלכלי בענף שתחת פיקוחה של הוועדה, כשהשאיפה היא שלתפקיד ימונו בעיקר אנשי אקדמיה. בנוסף קובעת הצעת החוק כי גם בהרכבי הוועדות יבוצעו שינויים שימנעו מגופים בעלי אינטרסים לשלוט בוועדה.

נכון לתחילת 2016, טכנולוג המזון הראשי של תנובה השולטת על 55% משוק החלב ומוצריו עומד בראשות הוועדה במכון התקנים האחראית לתקינת חלב ומוצריו; יו"ר הוועדה הטכנית לגלידה הוא טכנולוג המזון של גלידות שטראוס השולטת ב-35% מהשוק; סגן יו"ר הוועדה לתקינת הקמח ומוצריו הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי במאפיות אנג'ל השולטת על 40% מהענף; סגן יו"ר הוועדה לתקינת שימורי דגים הוא הטכנולוג הראשי של סטארקסיט השולטת ב-45% משוק שימורי הדגים; סגנית יו"ר הוועדה הטכנית לתה וצמחי חליטה היא טכנולוגית המזון של ויסוצקי השולטת על 80% מהשוק - וכך הלאה.

נוסף על הרפורמה במכון התקנים, מקדם האוצר את הרחבת רפורמת הקורנפלקס לשני ענפים מרכזיים נוספים: מוצרי החשמל וענף התמרוקים ומוצרי הטואלטיקה. הרחבת המודל לשווקים החדשים אמורה להוריד במידה משמעותית את מחיריהם של מוצרי החשמל. מודל רפורמת הקורנפלס אפשר ליבואנים של מוצרי מזון יבש שעובדים בתקן האירופי או האמריקאי לייבא אותם לארץ ללא צורך בקבלת אישור ממכון התקנים ועריכת בדיקות נוספות. ענף מוצרי החשמל (מקררים, מיקרוגלים, מכונות כביסה) מגלגל 9 מיליארד בשנה ומאופיין במספר מועט של יבואנים. ענף התמרוקים והטואלטיקה (משחות שיניים, דיאודורנטים, חיתולים, שמפו וכיוצא באלה) - שהיקף המכירות השנתי שלו עומד על 6 מיליארד שקל בשנה - נשלט על-ידי יבואנים מתחום המזון.

בתחום התחבורה מקדם האוצר בראשונה מודל של תחבורה שיתופית - באמצעות ביטול האיסור על מוניות להסיע נוסע אחד בלבד. החוק יאפשר הסעת כמה נוסעים במונית בכפוף לשני תנאים: ההיתר מתייחס רק לנסיעות שיוזמנו מראש, ולא "על הדרך", והגבלת המחיר שישלם כל נוסע כך שלא יעלה על המחיר שהיה משלם אילו היה נוסע לבדו. האיסור נועד במקור להבטיח רמת שירות מינימלית לנוסעים אך נהפך לא-רלבנטי בעקבות הופעת הטלפונים החכמים והיישומים המאפשרים לתאם מראש הסעת כמה נוסעים מבלי להאריך במידה משמעותית את משך הנסיעה. ההנחה היא שיישומים כגון זה שפיתחה ויה יאפשרו את הוזלת הנסיעה לנוסעים תוך הגדלת התמורה לנהג. מהלך נוסף שמתכנן האוצר במסגרת חוק ההסדרים הוא הוצאת מכרזים לעשרות קווים חדשים של מוניות שירות ברחבי הארץ.

בממשק בין התחבורה למשק הגז הטבעי ישיק האוצר יוזמה להעברת המשאיות בישראל מתדלוק בסולר לתדלוק בגז טבעי דחוס (CNG) באמצעות העברת הטבות המס הנהוגות כיום על השימוש בסולר לשימוש בגז טבעי. הטבות מס אלה מאפשרות לבעלי משאיות להזדכות על רכיב הבלו בסולר ובכך מוזילות את השימוש בעשרות אחוזים. חוק ההסדרים מציע להקפיא את הבלו אפס על גז טבעי דחוס ל-4 שנים והעלאה מדורגת לאחר מכן, ובמקביל הפחתת החזרי הבלו על הסולר לתחבורה על פני 5 שנים.

שינויים בשירות החובה והקבע

בתחום הביטחון מעגן חוק ההסדרים את קיצור שירות החובה לגברים ל-30 חודשים (החל ממשוחררי שנת 2020); מודל הקבע החדש שבמרכזו תחנת יציאה חדשה בגיל 35 (14 שנות ותק); הצערת גילי הקידום והפחתת גיל הפרישה לקצינים ל-43 בממוצע; העלאת גיל הפרישה לנגדים ל-53 בממוצע ואזרוח של 32 משרות קבע בעלות אופי אזרחי (כלכלנים ומשפטנים) בכל שנה למשך חמש שנים (סה"כ 160 משרות). בנוסף יעוגנו ההסכמות בנושא הגבלת גובה הגמלה הממוצעת בפנסיית הגישור ל-12 אלף שקל והמרת מענק 12 המשכורות המשולם כיום אוטומטית לפורשים, להסדר שלפיו ישולם לפורשים ההפרש בין הגמלה הצפויה להם בפנסיה צוברת לעומת מה שהיו מקבלים אילו היו נשארים בפנסיה תקציבית.

בתחום התקשורת כולל החוק את עיגון מסקנות ועדת פילבר להגברת התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית, ושיתוף רשתות שיאפשר לחברות הסלולר לרכוב על תשתית הקווים של בזק והוט ולהציע תקשורת קווית ואינטרנט שיתחרו בהוט ובזק.

אחת הרפורמות המרכזיות שנחשפה ב"גלובס" היא צמצום דרסטי במספר המכללות הטכנולוגיות בניסיון לחזק את מעמדן וליצור מודל דומה לזה של האוניברסיטאות שינוהל על-ידי מועצה להשכלה טכנולוגית. תוכנית מרכזית נוספת עוסקת בזירוז הקמתם של קווי רכבת קלה בשלוש הערים הגדולות בהשקעה כוללת של כ-60 מיליארד שקל. תוכניות אחרות מיועדות להקל את נטל הרגולציה המופרז על הקמתם ופעילותם של עסקים ולנסות ולהחדיר שיטות עבודה מודרניות למשרדי הממשלה. בעת פתיחת עסק חדש יוכל בעל העסק לפנות לכתובת אחת שתרכז בעבורו את כל האישורים הנדרשים (One stop shop) ובנוסף ייפתחו מכוני רישוי פרטיים לעסקים שיוכלו לבצע את כל הפעולות הנדרשות בעבור בעלי העסקים.

אילו "עזים" יוכנסו השנה?

כמדי שנה מגיש האוצר בצמוד לחוק ההסדרים גם את "התוכנית הכלכלית", שם יפה לחבילת הגזירות שנועדה לאפשר לאוצר לסגור את הבור התקציבי. באופן מסורתי צפוי האוצר לשתול בחבילת הגזירות גם כמה "עזים" או הצעות שהאוצר יוותר עליהן במשך המו"מ התקציבי. השנה יעמוד הבור על 14 מיליארד שקל והאוצר צפוי להציג שורת צעדים יצירתיים לקיצוץ בהוצאות הממשלה ולהגדלת הכנסותיה, ובהם משיכת מאות מיליוני שקלים מקופת הקרן הקיימת לישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות