מחסור חמור במיטות אשפוז בישראל; תוחלת החיים גבוהה

דוח ארגון ה-OECD, שמפרסם את נתוני הבריאות של המדינות החברות בארגון לשנת 2014, מציג תמונה קודרת על מערכת הבריאות בישראל

יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר
יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר

דוח שמפרסם ארגון ה-OECD היום (א') מציג תמונה עגומה של מערכת הבריאות בישראל ביחס לשאר 34 המדינות החברות בארגון בשנת 2014, וזאת למרות שיפור במספר מדדים. כך למשל עולה מהדוח כי מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (רביעי לפני אחרון) ועומד על כ-2.3 מיטות לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות ב-OECD.

הדוח שמתפרסם בזכות מאגר המידע של ה-OECD מאפשר להשוות את ישראל למדינות החברות בארגון במספר רב של מדדים. על פי הדוח, מצב מיטות האשפוז בישראל מוסיף להיות קשה וגם בהשוואה הנוכחית קיים הבדל משמעותי בין ישראל לבין שאר המדינות בארגון כשתפוסת מיטות האשפוז הוא השני בגובהו ביותר בארגון - 91.8% בישראל, לעומת 77% בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון. שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז כללי שעומדת בישראל על 5.1 ימים, בעוד שהממוצע הוא 6.5.

לא רק מיטות אשפוז חסרות בישראל על פי הדוח. למרות עלייה בשיעור מכשירי ה-MRI שעומד על 4.0 למיליון תושבים בזכות הגדלה משמעותית במספר המכשירים, ישראל נמצאת במקום נמוך לעומת ממוצע OECD העומד על 14.9. רק ל-2 מדינות ב-OECD שיעור נמוך מזה של ישראל.

מדד נוסף בו מערכת הבריאות בישראל נותרת מאחור ביחס לשאר המדינות החברות בארגון, הינו היחס הבעייתי בישראל שבין האוכלוסייה בגיל העבודה (בגילאי 15-64) לבין שאר תושבי ישראל (עד 14 ומ-65 ומעלה) שזקוקה יותר באופן כללי לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 63.3% - שיעור שיא בשנים האחרונות, והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.

על פי הדוח אוכלוסיית ישראל צעירה ביחס לשאר המדינות. שיעור בני הגילאים 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 11.1% לעומת 16.4% שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. למרות האחוז הנמוך יחסית של בני 65 ומעלה בישראל, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050.

 

למרות הכל: בישראל חיים יותר בממוצע משאר מדינות הארגון

יחד עם זאת, ישנם לא מעט מדדים שמערכת הבריאות במדינה יכולים להתגאות בהם ביחס לשאר המדינות ב-OECD. על פי הדוח, מערכת הבריאות בישראל ממוקמת במקומות גבוהים ביותר בכל הקשור ליעילות מערכת הבריאות ותוצאותיה. במדד "איכות החיים" של הארגון בתחום הבריאות ישראל נמצאת במקום השביעי, ובמדד היעילות שבוחן את פוטנציאל הרווח בתוחלת חיים ישראל נמצאת במקום התשיעי בקרב נשים והשביעי בקרב גברים.

תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD. על פי ממצאי הדוח, גבר ישראלי חי כשנתיים וחצי יותר בממוצע בהשוואה לגברים במדינות ה-OECD (בישראל - 80.3 לעומת ממוצע של 77.9) והיא השביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על פחות משנה (84.1 לעומת 83.3). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-14 בקרב מדינות הארגון.

כמו כן, שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2014 על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 3.9 בקרב מדינות ה-OECD. שיעור הפריון בישראל של נשים בגילאי 15-49 הינו הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ועומד על 3.1 ילדים לאישה לעומת ממוצע של 1.7 ביתר המדינות.

"הנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD מראים שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ויש לנו מערכת בריאות איכותית", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן בתגובה לדוח. "הנתונים גם מדגישים מקומות שבהם עלינו להשתפר". לדברי השר, משרד הבריאות מתכנן שורה של צעדים שישפרו את מערכת הבריאות בישראל והמשך קידומה למול מדינות ה-OECD.