קו ההגנה של דנקנר על "מועדון החברים" חזר אליו כבומרנג

כשהוא שקוע עד צווארו בניסיון אחרון להציל את מפעל חייו, פעל נוחי דנקנר בניגוד לחוק והונה את ציבור המשקיעים בבורסה בת"א ■ פרשנות

נוחי דנקנר / צילום:שלומי יוסף
נוחי דנקנר / צילום:שלומי יוסף

1.

נשיא לשעבר בישראל, משה קצב, יושב בכלא. ראש ממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מרצה אף הוא מאסר מאחורי סורג ובריח. היום (ב') התברר כי גם נוחי דנקנר - מי שהיה האיש החזק ביותר במשק הישראלי, נסיך הכלכלה הישראלית שמנהיגי המדינה שיחרו אל פתחו - הוא עבריין שצפוי לרצות עונש מאסר.

זהו יום עצוב לנוחי דנקנר, למקורביו ולמשפחתו. דווקא ביום כזה חשוב להזכיר גם את תרומתו של דנקנר לכלכלה, לנזקקים ולציבור. למשל, בזמן מלחמת לבנון השנייה, אז נידב מכספיו ומכספי החברות לתושבי הצפון המופגזים.

במבט כללי יותר, זהו יום חשוב לשוק ההון וגם למערכת המשפט בארץ, שהוכיחה פעם נוספת כי כולם שווים בפני החוק. אגדות אורבניות גרסו פעם כי בישראל החזקים והמקושרים, שמצוידים בעורכי הדין החזקים, תמיד ינצחו. דנקנר ואיתי שטרום השקיעו משאבים עצומים במאבק על חפותם. הם נעזרו בעורכי הדין הטובים ביותר וביועצי התקשורת המיומנים ביותר, אבל כל אלה לא מנעו את הרשעתם המהדהדת היום.

 

2.

במשך דקות ארוכות ישב דנקנר כשהוא כמעט קפוא ובידיים שלובות בשורה הראשונה של האולם הגדול בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ושמע כיצד השופט חאלד כבוב דוחה אחת לאחת את טענות ההגנה שהעלה לאורך משפטו. בעיניים כלות ראה דנקנר כיצד קו ההגנה המרכזי שבו בחר חוזר אליו כבומרנג.

לפי קו ההגנה של דנקנר, לא רק שהוא לא הריץ את מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012, אלא שגם לא היה לו כלל צורך בכך, מכיוון שהנפקת המניות הייתה "הנפקת חברים" ידועה מראש. כבוב סבר כי דווקא יחסו של דנקנר אל האירוע כאל "סיטואציה חברית", הוא שמעיד על פליליות המעשים.

"למרבה האירוניה, שימוש דנקנר במונח 'הנפקת חברים' לא מעיד על העדר מניע פלילי", אמר כבוב והמשיך: "דווקא התייחסות דנקנר אל המצב כסיטואציה בין חברים שעה שמדובר בהנפקה של אחת החברות החזקות במשק הוא שהביא לפליליות מעשיו".

כבוב היה נרגש, אך החלטי ונוקב. "הסבריו של דנקנר לא משכנעים בעליל... אינני מקבל את גישתם המיתממת של שני הנאשמים", פסק.

3.

הצדדים למשפט - הפרקליטות, דנקנר, שטרום וסנגוריהם - היו חלוקים ביניהם בשלוש שאלות-מפתח שהכריעו בסופו של דבר את גורל התיק. הראשונה: האם הגרסה המפלילה שהציג עד המדינה, עדי שלג, היא אמינה - או שמא מדובר בגרסה שקרית שבדה שלג מלבו רק כדי לחלץ את עצמו מאימת הדין, לאחר שהבין במהלך חקירתו ברשות ניירות ערך כי ברשות יודעים שהוא ורעייתו, מיה שלג, גרפו לכיסם הפרטי 185 אלף שקל מאחורי גבו של שטרום.

שאלה חשובה נוספת נגעה למשמעות שיש ליחס להפניית דנקנר את ידידיו, אנשי העסקים, יוסי ויליגר, אילן בן-דב, צביקה בארינבוים, גלעד טיסונה ושמעון וינטראוב, לרכישת מניות אי.די.בי משטרום מחוץ לבורסה. הפרקליטות טענה כי בדרך זו מימן דנקנר את פעילותו האסורה של שטרום, וכי חמשת מכריו שימשו כ"מחלצים" של שטרום. דנקנר מנגד טען כי הפנה את ידידיו לשטרום, לאחר שהבין שאין להם כל כוונה לרכוש את המניה במסגרת ההנפקה בבורסה.

מחלוקת המפתח השלישית נגעה למשמעות שיש לייחס לפנייתו של דנקנר לבכירי הבנק הבינלאומי, אילן בצרי וניצה זעפרני, כדי שישחררו אשראי לשטרום, לאחר שקו האשראי של החברה של שטרום נחסם במהלך ימי המסחר.

בכל שלוש השאלות הללו הכריע השופט חאלד כבוב באופן חד-משמעי לטובת הפרקליטות. כבוב קבע כי עיקר עדותו של שלג מקובלת ואמינה עליו, וציין כי בטענות ההגנה - לפיהן איכונים לשיחות הטלפון של שטרום הוכיחו כי הוא כלל לא הנחה את שלג להריץ את המניות - אין כדי לבטל את עיקר גרסתו של עד המדינה.

בכל הנוגע לעזרה של דנקנר לשטרום לקבל אשראי מהבנק, קבע כבוב כי היא מחזקת את תזת התביעה שדנקנר פעל לגיוס כספים עבור שטרום כדי להריץ את המניה. השופט ציטט את בכיר הבנק הבינלאומי, אילן בצרי, שהעיד כי "טייקונים לא פנו אליי כדי לתת המלצה על מישהו זה היה חריג, ובגלל זה אני זוכר את השיחה".

גם בשאלת המפתח השלישית קיבל השופט, כאמור, את עמדת התביעה במלואה. כבוב קבע כי הסטת חבריו של דנקנר לקנייה משטרום מחוץ לבורסה הייתה מחוסרת היגיון, כלכלי והיא מצביעה על כוונת שני הנאשמים להריץ את המניה. "דנקנר ביקש להסתיר את הקישור בינו לבין מקורביו. לא מצאתי כל היגיון כלכלי מבחינת דנקנר בהסטת המשקיעים מהשתתפות בהנפקה לביצוע מחוץ לבורסה באמצעות שטרום. הגרסאות של דנקנר ושטרום היו תמוהות", נקבע.

הרשעתם של דנקנר ושטרום התבססה אמנם בעיקרה על ראיות נסיבתיות, כפי שקורה לרוב בתיקים מסוג זה. אבל הראיות הנסיבתיות הללו נשמעו היום מפיו של השופט כבוב חזקות לא פחות מראיות ישירות.

הכרעת הדין בתיק דנקנר מאירה היום באור חדש את קריסתו של קונצרן אי.די.בי. במהלך המשפט העיד דנקנר כי הוא עשה שתי טעויות מרכזיות בניהול קבוצת החברות. הראשונה - המשך רכישת מניות קרדיט סוויס. השנייה - רכישת מלון בלאס-וגאס בסכום-עתק בצוותא עם יצחק תשובה. היום קבע בית המשפט כי דנקנר עשה טעות נוספת: הוא היה כל-כך שקוע בניסיון להציל את מפעל חייו, עד שפעל בניגוד לחוק והונה את ציבור המשקיעים בבורסה.