פורסם תזכיר חוק להקמת אגודות אשראי ובנקים זעירים

בתזכיר נקבע כי כל עוד מאזן אותם גופים יהיה נמוך מ-1.5 מיליארד שקל - הם יזכו לרגולציה מקלה ויפוקחו ע"י הרגולטור הפיננסי שמשרד האוצר אמור להקים

חדוה בר / צילום: בנק ישראל
חדוה בר / צילום: בנק ישראל

אגודות אשראי ובנקים זעירים חדשים שסך המאזן שלהם יעמוד על פחות מ-1.5 מיליארד שקל יזכו ברגולציה מקלה לעומת הבנקים והם יפוקחו על-ידי הרגולטור הפיננסי החדש שאמור להקים משרד האוצר. לעומת זאת, אגודה שהיקף הפעילות שלה יעלה על סכום זה תחויב ברישיון 'אגודה בנקאית' שתונפק בידי בנק ישראל ותהיה בפיקוח של המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

היום פרסם משרד האוצר תזכיר חוק בנושא הפיקוח על בנקים חברתיים המתבסס על העבודה בנושא של צוות באריס. הרגולציה המקלה בגופים החדשים תתבטא, למשל, בדרישות ההון העצמי. כך, ההון הראשוני שיידרש לפעילות יעמוד על 800 אלף שקל בלבד. הוא יגדל בהדרגה בהתאם להיקפי הפעילות, כך שכאשר יגיע מאזן הגוף ל-1.5 מיליארד שקל, תעמוד דרישת ההון על 3 מיליון שקל (במאזן גדול יותר, הפיקוח יעבור כאמור לבנק ישראל).

תזכיר החוק שפורסם עוסק במי שמקבלים פיקדונות ונותנים אשראי. נכון להיום, הם נחשבים כבנקים שהפיקוח עליהם נעשה בידי המפקח על הבנקים וממוקד ביציבותם של גופים אלה. הצוות ממליץ להחיל על אגודות אשראי ופיקדון ועל קופות גמ"ח, שהסיכון היציבותי שלהן פחות מזה של הבנקים, רגולציה גמישה יותר שתתמקד בהגנת הצרכן, בתחרות ובחדשנות, לצד פיקוח יציבותי מסוים ברמה המתחייבת ביחס לגופים מסוג זה.

הגופים שעליהם מדובר, שעוסקים במתן אשראי ובקבלת פיקדונות יחולקו לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה היא אגודה שיתופית לאשראי ופיקדונות, ומוצע כי גופים אלה יתנו גם שירותים אחרים, בדומה לאלו הניתנים במסגרת חשבון עו"ש בבנק, ובמסגרת החוק הם ייקראו נותן שירותי אשראי ופיקדון עם ריבית. הקבוצה השנייה היא קופות גמ"ח, שהן עמותות שעוסקות בקבלת פיקדונות ובמתן אשראי ללא ריבית, בדרך כלל מטעמים של ההלכה היהודית או דיני האסלאם, ואשר ייקראו נותן שירותי אשראי ופיקדון ללא ריבית.

על-מנת לאפשר את קיומם ואת התפתחותם של גופים אלה ועל-מנת להתאים את הפיקוח להיקף הסיכון, מוצע כי הפיקוח יותאם להיקף הפעילות של הגופים המפוקחים, שיוכלו לקבל רישיון בסיסי או מורחב, בהתאמה.

התזכיר מציע כללי פיקוח על נותני השירותים הפיננסיים בהיבטים הצרכניים (הן מצד מקבלי האשראי והן מצד מפקידי הפיקדונות), וכן את סמכויותיו של הרגולטור ביחס לגופים אלה. בנוסף, מוצעת הסדרה של מערך היחסים שבין המפקח החדש לבין רשם האגודות השיתופיות, רשם ההקדשות ורשם העמותות, אשר להם סמכויות ביחס לגופים אלו מכוח דיני ההתאגדות שחלים עליהם.