כשהרב הבכיר קורא לי כלבה בורה

אני מבינה בדיוק למה התכוון - וחושבת: כמה מיותרת הרבנות הצבאית

ליאת רון / צילום:תמר מצפי
ליאת רון / צילום:תמר מצפי

בכל פעם שרב בכיר משחרר אמירה שנויה במחלוקת, נאצות או סתם דברי הבל, ממהרים בני המגזר שלו לתת פרשנות "נכונה" לדברים הבעייתיים שאמר, המופנית לעברנו, החילונים הבורים, שאינם בקיאים בתורת ישראל ועלולים להבין אותם כפשוטם.

בכל הכבוד לכתובים, ולמנהיגי הרוחניים הדגולים שחיים בינינו, אנחנו לא מטומטמים. ולמרות שהחזון איש, איש מלומד ויקר, השווה אותנו ל"עגלה ריקה", אנחנו יודעים קרוא וכתוב, וחלקנו, לא יאומן, משכילים, ואפילו מסוגלים להבין את משמעותם של דברים מקוממים המסתתרים מאחורי הלכות חקוקות בסלע.

כשהרב, אל"מ אייל קרים כותב בשו"ת באתר "כיפה" ב-2003, כי נשים אינן יכולות להעיד בבית משפט בגלל אופיין הסנטימנטלי, אנחנו מבינים שהוא שוביניסט, וכשהוא אומר שהיחס להומוסקסואל צריך להיות כאל "חולה ובעל מום", אין מסקנה אחרת העולה מדבריו, זולת היותו הומופוב. כשהרבצ"ר הנכנס קובע שיש להרוג מחבלים מתאבדים, אין איזה פלפול הלכתי שיכול לבאר את דבריו, בדיוק כמו שאין פרשנות מלומדת לכך שלדעתו שההלכה קודמת לפקודה הצבאית. ככה הוא חושב. נקודה.

ההתנשאות של כל "תלמידי החכמים" היוצאים נגד "הפשטנות החילונית הרדודה", מזכירה לי את התגובות של מאמיני הרב עובדיה יוסף ז"ל אחרי שקרא למבקרת המדינה לשעבר "עוכרת ישראל", לשופטי בית המשפט העליון "רשעים" ו"בועלי נידות", ליאיר לפיד "מנוול", ולניצולי השואה "גלגולי נשמות של חוטאים". לכל קללה ועלבון הם מצאו תירוץ עמוק, לכל אמירה פוגענית, נתנו פירוש מקל, למרות שהיה ברור לגמרי שהרב התכוון לכל מה שאמר.

אנחנו אולי עגלה ריקה, אבל לא פרה עיוורת. כחילונית מפוקחת, הרשו לי להעלות שאלה קשה: בשביל מה צריך בדיוק את הרבנות הצבאית? למה אזרחי ישראל צריכים לממן בעשרות מליוני שקלים מנגנון מנופח של מאות רבנים, משגיחי כשרות ושאר פקידי דת מיותרים, כשניתן להשתמש בשירותיה של הרבנות האזרחית, תחת שירות לאומי? הרי בסופו של דבר, לכל חייל דתי יש את הרב האזרחי שלו, אתו הוא מתייעץ בכל עניין והרב הצבאי הוא סוג של סמל יהודי ותו לא.

כנראה שגם הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, מבין את עד כמה מיותר המנגון היקר הזה, ולכן הורה לקצץ אותו ב-25%. במסגרת תכנית ההתייעלות הצה"לית "גדעון" שהרמטכ"ל מוביל, יבוטל או יצומצם ענף "תודעה יהודית" התמוה. מערך הכשרות יעבור לידיים אזרחיות, דהיינו: לא עוד משגיחים לובשי מדים. דרגתם של קבוצה ניכרת מסגל הרבנות הצבאית תורד - ואיתה משכורתם.

גם חילונית בורה כמוני מבינה שייקח זמן, אם בכלל, עד שמישהו יבין שאין ברבנות הצבאית צורך אמיתי. אבל אפילו אני יכולה לבקש, שהרב הצבאי הנבחר, שמשכורתו משולמת גם מכיסי, יהיה אדם ליברלי, הדוגל בערכי צבא ההגנה לישראל ופקודותיו המוסריות, ולא הומופוב שונא נשים, שמאמין שההלכה קודמת לפקודות הצבא. בטח אפשר היה למצוא אחד כזה ולא להתפשר על הרב קרים.