אחרי הברקזיט: האם הסתיים הלחץ על הליש"ט? לא בטוח

הכתרתה של תרזה מיי כראש הממשלה הבאה של בריטניה מטעם המפלגה השמרנית, עצרה השבוע את הלחץ בשוקי המטבעות על שערו של המטבע הבריטי. אחרי נפילה של כ-13% בשבועיים בתגובה לתוצאות משאל הברקזיט, השתנה בימים האחרונים הסנטימנט, והלירה שטרלינג רשמה התחזקות של עד 3% מול הדולר.

גם בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה מגמה דומה, כאשר התשואה השנתית לפדיון על האג"ח של ממשלת בריטניה לעשר שנים עלתה שלשום ל-0.83%, לאחר שקרסה קודם לכן מ-1.37% ל-0.74% בעקבות החלטת העם הבריטי להיפרד מהאיחוד האירופי.

את שינוי הסנטימנט בתחילת השבוע, ניתן כנראה לייחס להחלטתה של שרת האנרגיה, אנדראה לידסום, שלא להתמודד מול מיי על הנהגת המפלגה השמרנית בפריימריז, שהיו אמורים להיערך בעוד כחודשיים. החלטה זו סיפקה פתרון מהיר למשבר המנהיגותי שהתחולל בבריטניה מאז החליט ראש הממשלה, דיוויד קמרון, להתפטר מתפקידו יום למחרת משאל העם, כדי שלא יהיה זה שייאלץ להוציא אל הפועל את החלטת ההמון.

הריבית תעלה? אולי ב-2022

מיי, שרת הפנים בשש השנים האחרונות, הפכה אמש באופן רשמי לראש ממשלה, והיא זו שתידרש כבר בקרוב לעסוק בסוגיית העזיבה, שעדיין מהווה נעלם גדול עבור המשקיעים. אלא שבינתיים הופנתה אתמול תשומת הלב לנגיד הבנק המרכזי הבריטי (בנק אוף אינגלנד), מארק קרני, שהכריז בשעות הצהריים על הותרת הריבית במדינה ללא שינוי, ברמה של 0.5%.

ההחלטה, יש לומר, היתה מפתיעה. בסוף השבוע שעבר העריכו אנליסטים רבים בעולם כי קרני יוריד את הריבית ל-0.25% כבר החודש, כאשר חלקם אף צפו הורדה חדה יותר לרמה של 0.1% (זהה לריבית בנק ישראל).

מההודעה שפרסמה הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי הבריטי עולה כי שמונה מתוך תשעת חבריה תמכו בהשארת המדיניות על כנה החודש. אולם בהודעה עצמה גם נאמר כי מרבית חברי הוועדה מצפים כי בחודש הבאה יוחלט על הקלה במדיניות המוניטרית, מה שאומרת אפשרות ממשית להורדת הריבית.

לקראת ההחלטה שבה היום התשואה על האג"ח הממשלתית הבריטית לעשר שנים לרדת לשער של 0.77%, אלא שציפייה לעולם תילקח בידי המשקיעים בערבון מוגבל, ועם קורטוב של זהירות. כך שלאחר ההחלטה יחלו המשקיעים לשקלל מחדש את משמעותה ואת השינוי שהכתיב הברקזיט במדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי הבריטי לשנים הקרובות.

האפשרות להפחתת הריבית בחודש הבא, כמו צעדים מוניטריים אחרים שעשוי הבנק המרכזי להוביל, אמורים ללחוץ כלפי מטה, הן את תשואות האג"ח הממשלתיות והן את המטבע המקומי. במצב כזה, לא מן הנמנע כי בעתיד הלא רחוק ישוב הליש"ט להיחלש מול הדולר והאירו, לאחר הפוגה של כשבוע בלחצים שהפעילו סוחרי המטבעות על המטבע הבריטי.

למעשה, עד תחילת השנה הנוכחית דווקא האמינו משקיעים רבים בבריטניה כי הבנק המרכזי נמצא במרחק של חודשים בודדים מהחלטה על העלאת הריבית במדינה, וזאת בשל ירידה עקבית באבטלה, עליות שכר במגזר הפרטי וציפייה להתחזקות האינפלציה וכניסתה לטווח היעד שעומד על 1%-3%, החל מאמצע 2016.

אלא שכל זאת החל להשתנות בדצמבר אשתקד, כאשר ראש הממשלה המתפטר קמרון קבע את ה-23 ביוני 2016 כמועד לעריכת משאל העם על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, ובתגובה החלו סקרי דעת הקהל בממלכה להצביע על אפשרות סבירה ביותר להחלטה לטובת היציאה. כעת, לאחר שההחלטה כבר התקבלה, עומדות ציפיות השוק על העלאת ריבית ראשונה בעוד כ-6.5 שנים, קרי לא לפני 2022.

קרני, חשוב להדגיש, לא פחד להזהיר מבעוד מועד מפני השלכות החלטת היציאה. עוד לפני קיומו של המשאל, הוא חזר והזהיר כי החלטה על היפרדות מאירופה תגרור עימה חוסר ודאות שעלול להתבטא בנפילת הליש"ט, ברתיעה מפני השקעות חדשות ואף בגלישה למיתון.

ההחלטה הנוכחית שלא להפחית את הריבית, התקבלה למרות דברים קודמים שאמר קרני על רצונו לחזק את ביטחון המשקיעים ובכך לנסות ולצמצם את הנזקים לכלכלה הבריטית ואת גלישתה למיתון. הוא עצמו גם אמר לאחרונה כי השאלות הנוגעות ליחסי הסחר של בריטניה עם אירופה ושאר העולם, יישארו פתוחות למשך חודשים או אף שנים, ומצב זה עלול לבלום את המגזר העסקי מקבלת החלטות בנוגע לביצוע השקעות במדינה ולגיוס עובדים חדשים.

קרני גם העריך שהכלכלה הבריטית אמורה להמשיך ולצמוח בטווח הארוך, וכי הירידה בערך הליש"ט תהפוך את הנכסים במדינה לאטרקטיביים יותר לרכישה עבור משקיעים זרים ואף עשויה לסייע בצמצום הגירעון בחשבון השוטף של הממשלה.

חוסר הוודאות שקיים עדיין בשווקים בהקשר של בריטניה, נוגע בעיקר לשאלה כיצד מתכוונת ראש הממשלה החדשה להתמודד עם תוצאות משאל העם. מיי, שזוכה לתמיכה רחבה הן בקרב חברי הפרלמנט של המפלגה השמרנית והן בקרב כלל חבריה, התנגדה טרם קיום המשאל להיפרדות מאירופה. עם זאת, מרגע שהפכה למועמדת רצינית במירוץ להחלפתו של קמרון, היא הצהירה בגלוי כי בכוונתה להוציא את תוצאותיו אל הפועל. "ברקזיט משמעותו ברקזיט", היא אמרה לאחר שקיבלה את תמיכת חבריה למפלגה.

שר הצנע הולך

ברקזיט משמעותו החלטה של הממשלה החדשה להפעיל את סעיף 50 לאמנת ליסבון של האיחוד האירופי, שהוא הדרך החוקית היחידה של מדינה לפרוש מהאיחוד. אם תחליט מיי להפעיל את סעיף 50 כבר בשבועות הקרובים, כפי שדרשו באחרונה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד, יצטמצם חוסר הוודאות בנוגע לשאלה האם ומתי יופעל הסעיף, אולם במקביל תגבר אי הוודאות הנוגעת לשאלה כיצד ייראו הסכמי הסחר בין הצדדים בעתיד וכמה זמן ייקח עד שניתן יהיה להסכים עליהם.

מיי נכנסה כאמור לתפקידה רק אתמול, ומיד מיהרה להכריז על השינויים שתעשה בהרכב הממשלה. הצהרותיה דחפו היום לפתיחה חיובית של המסחר בבורסות אירופה, שהולכות ומוחקות את האפקט השלילי של הברקזיט. כך למשל, מדד המניות האירופיות הרחב SOXX 600 פתח היום את המסחר בעלייה של קרוב ל-1% והוא קרוב עתה כ-2% בלבד מהרמה בה שהה טרם קרס ב-11% בתגובה לפרסום תוצאות משאל העם.

השינוי הראשון עליו הכריזה מיי, היה פיטוריו של שר האוצר ג'ורג' אוסבורן, שנחשב לארכיטקט הראשי של מדיניות הצנע שהנהיגה ממשלתו של דיוויד קמרון. במקום אוסבורן מינתה מיי לתפקיד שר האוצר, את פיליפ האמונד, שכיהן עד כה בתפקיד שר החוץ.

פינוי משרד החוץ איפשר למיי להטיל לגוב האריות של ניהול היחסים הרעועים מול אירופה שלושה ממובילי קמפיין התמיכה בברקזיט, ובראשם ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון, שמונה לשר החוץ.

תחתיו מונו שני שרים נוספים במשרד. הראשון הוא דיוויד דיוויס, שיהיה שר החוץ ליציאה מהאיחוד האירופי ויהיה האחראי על ניהול המשא ומתן עם האירופים בנושא. השני הוא ליאם פוקס, שמונה לשר חוץ למסחר בינלאומי ויהיה אחראי למו"מ על הסכמי הסחר החדשים עם מדינות האיחוד.

כך, שכל עסקה שתצליח בריטניה להשיג עם האיחוד, תהיה עסקה שעליה חתומים מובילי רעיון הברקזיט. ואם המו"מ מול האירופים לא יניב את התוצאות להן קיוו מרבית אזרחי בריטניה, תאשים דעת הקהל בראש ובראשונה את אלו שהובילו להחלטה זו.

סחר של יום חדש

בינתיים הודיע אתמול משרדה של מיי, כי ראש הממשלה כבר שוחחה עם חלק ממנהיגי אירופה והסבירה להם שלממשלה החדשה יידרש זמן מסוים להיערך למו"מ וכי היא מקווה שהוא ינוהל ברוח חיובית ותומכת. הכרזה זו משאירה בערפל את המועד שבו תבחר מיי להפעיל את סעיף 50, ושמרגע הפעלתו יחלו תהליך ההיפרדות שמוקצב בחוקת האיחוד לתקופה של שנתיים.

במקביל תישאר בערפל התוצאה הסופית של התהליך, שמצד אחד אמורה למלא אחר רצון העם בנוגע לעצירת זרם המהגרים לבריטניה, ומנגד גם את משאלת ליבה של ראש הממשלה לשמירה על גישה חופשית לשווקים של מדינות האיחוד.

 הליש"ט נחלשת מול הדולר