שר האוצר משה כחלון מקדם הצעה למסלול מיסוי מופחת לחברות היי-טק, במסגרת חוק ההסדרים. בסביבת כחלון טוענים כי ללא המיסוי המופחת חברות ההיי-טק יעבירו מישראל את מרכזי הפיתוח שלהן, שאחראיים לדבריהם למחצית מהתוצר של ענף ההיי-טק הישראלי.
כחלון מינה את מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, להוביל צוות שיגבש המלצות בנושא מיסוי חברות ההיי-טק לקראת השינוי הצפוי בכללים הבינלאומיים. לפי ההצעה שהכין צוות בראשות באב"ד, ישלמו חברות היי-טק גדולות (מחזור עסקים מעל 10 מיליארד שקל) בישראל מס חברות בשיעור 6% ומס בשיעור 4% על דיבידנד. חברות היי-טק קטנות ישלמו מס חברות של 12% ומס דיבידנד של 4%.
שיעורי המס המרביים הנהוגים כיום בישראל הם 25% מס חברות ו-20% מס דיבידנד. בפועל חברות ההיי-טק נהנות כבר היום ממיסוי מופחת בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון המטיל מס חברות של 16% ליצואניות ו-9% ליצואניות שמפעליהן ממוקמים בפריפריה. מסלול נוסף המכונה "אסטרטגי", שהוענק למפעל אינטל בקריית גת, מציע לחברות מיסוי של 5%-8% בכפוף לעמידה בדרישות שונות.
באוצר מדגישים כי המסלולים הקיימים לא ישונו. הכניסה למסלול החדש תותנה בעמידתה של החברה בהגדרת חברת היי-טק שנקבעה לראשונה בהמלצות. על-מנת להיחשב חברת היי-טק תידרש החברה להראות כי 7% לפחות מהוצאותיה מושקעות במו"פ, ובנוסף תידרש לעמוד באחד מ-3 התנאים הבאים: 20% מעובדי החברה מועסקים בפיתוח; בחברה השקיעה בעבר קרן הון סיכון; החברה רשמה ב-3 השנים האחרונות גידול ממוצע של 25% לשנה במכירות או בעובדים.
הרקע ליוזמה הוא מציאות שבה חברות בינלאומיות, רבות ובראשן גוגל, אפל, מיקרוסופט ו-IBM, מחזיקות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) המעסיקים אלפי עובדים. המרכזים מייצרים לחברות רווח בזכות מוצרי הקניין הרוחני שהם מפתחים, אך החברות לא משלמות מס על הרווח, משום שהן מנצלות פירצה בחוקי המס הבינלאומיים: המס על רווחי קניין רוחני (Intellectual Property או IP) משולם במדינה שבה רשום הקניין הרוחני.
עד היום היה ניתן לרשום את הקניין הרוחני בכל מדינה, ללא קשר למקום שבו פותח בפועל. כתוצאה מכך רשמו חברות הענק הבינלאומיות את הקניין הרוחני שלהן במקלטי מס והזמינו עבודות ממרכזי הפיתוח כאילו היה מדובר ביחסי קבלן מזמין. כתוצאה מכך, ישראל לא נהנתה מתשלומי מסים של החברות הפועלות כאן, למעט ממס ההכנסה שגבתה מעובדי החברות והמע"מ על ההתקשרויות השוטפות מול ספקים מקומיים.
מציאות זו פגעה בהכנסותיהן ממסים של מדינות נוספות ועוררה את תהליך ה-Beps, שהביא לניסוח כללי מס חדשים, שמונעים מחברות ההיי-טק את האפשרות לפצל בין מדינות הרישום של הקניין הרוחני, לבין המדינה שבה פותח הקניין הרוחני. הכללים נכנסו לתוקף בחודש שעבר לגבי חברות חדשות, בעוד שחברות קיימות קיבלו שהות של 5 שנים להתארגן.
באוצר אומרים כי החברות רוצות להשאיר בישראל את מרכזי הפיתוח שלהן, אך במשטר המס הנוכחי הן יעדיפו להעביר אותו למדינות כמו אירלנד או סינגפור, שמציעות להן מיסוי נמוך משמעותית.
לעומת זאת, בסביבתו של כחלון מעריכים כי הפחתת המס לשיעורים המוצעים תמשוך לישראל השקעות במרכזי פיתוח במיליארדי דולרים ותגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ממיסוי חברות ההיי-טק - שכיום כאמור כמעט לא משלמות מס.
בנוסף מדגישים בסביבתו של כחלון את העובדה שמסלול המס החדש הוא ירוק, כלומר החברה תהיה זכאית למיסוי המופחת מבלי שתצטרך לקבל אישורים מרשות המסים מעבר לעובדת היותה חברת היי-טק, לפי התנאים שפורטו לעיל.
נציין כי חברות שלא יעמדו בתנאים ויבקשו בכל זאת הכרה בהן כחברת היי-טק, יוכלו לפנות למדען הראשי במשרד הכלכלה, שיהיה בעל שיקול-דעת להכיר בהן בכל זאת כחברות היי-טק.
השוואת מסים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
