התעשיות הביטחוניות לקראת פיטורים בגלל שינוי בסיוע מארה"ב

חבילת הסיוע האמריקאית החדשה לא תאפשר למשרד הביטחון להפנות כרבע מהסיוע לתעשיות בישראל ■ כדי לסייע לישראל להיערך, שלילת כספי הסיוע מהייצור המקומי תיושם בהדרגה ■ מדריך ומחשבון פיצויים

ברק אובמה בנימין נתניהו / צלם: בלומברג
ברק אובמה בנימין נתניהו / צלם: בלומברג

התעשיות הביטחוניות בישראל נערכות לקראת אובדן מימון ופיטורי עובדים בגלל שינוי בתנאי חבילת הסיוע החדשה מארה"ב. שווי החבילה המוצעת 38 מיליארד דולר, והיא תיפרש לאורך 10 שנים, החל ב-2018. כידוע,

החבילה החדשה לא תאפשר למשרד הביטחון להפנות כרבע מהסיוע לייצור מקומי, כפי שנהוג עד עתה, אלא לנתב את כל כספי הסיוע הצבאי לתעשיות הביטחוניות בארה"ב - כך מוסר "דיפנס ניוז".

על פי דיווח של ברברה אופל-רום, ראש משרד "דיפנס ניוז" בת"א, מקווה עדיין ישראל לשכנע את ממשל אובמה להעלות את סכום חבילת הסיוע לקרוב ל-40 מיליארד דולר ל-10 שנים, אך גורמים במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות איבדו כל תקווה שוושינגטון תחזור בה מהדרישה לחייב את ישראל להוציא את כל כספי החבילה בארה"ב.

גודלה של חבילת הסיוע הנוכחית הוא 30 מיליארד דולר ל-10 שנים (ישראל מקבלת עתה כ-3.1 מיליארד דולר בשנה מפני שבשנים הראשונות היא קיבלה מעט פחות משלושה מיליארד בשנה). החבילה הזו עומדת לפקוע באוקטובר 2017. התוספת בחבילה החדשה תסתכם אפוא בכ-10 מיליארד דולר לכל היותר, אך היא כוללת גם את חבילת הסיוע הנפרדת לתכניות הטילים של ישראל, שניתנה עד עתה בנפרד מחבילת הסיוע הצבאי ושנהנתה מתוספות שאישר הקונגרס מעבר להקצבה המקורית של הממשל. על פי תנאי החבילה החדשה, לא תוכל עוד ישראל לפנות לקונגרס בבקשה להגדיל את הסיוע לתכניות הטילים.

כתב "גלובס" מציין, שהשינויים האלה הניעו תחילה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאיים שהוא יעדיף לנהל את המו"מ על חבילת הסיוע החדשה עם הנשיא הבא בארה"ב, אך, ככל שידוע, הוא חזר בו מתוך הבנה שכל מי שייבחר - הילארי קלינטון או דונלד טראמפ - לא יוותר על התנאי להזרים את כל כספי הסיוע לתעשיות בארה"ב.

נתניהו משלים למעשה עם הגזירה שכל כספי חבילת הסיוע 

יוסי וייס, נשיא ומנכ"ל תע"א, אמר ל"דיפנס ניוז", שביטול ההטבה של הפניית רבע מהסיוע לתעשיות הביטחוניות בישראל הוא התפתחות "דרמטית". כדבריו: "אני לא רוצה לומר שמדובר בהתפתחות קטסטרופלית או פטלית, אך הסיבה היחידה שאינני אומר זאת היא, שעדיין נמשך הדו-שיח בין ישראל לארה"ב. השורה התחתונה היא קיצוץ של 26%, וכאשר ממירים זאת לשקלים, מדובר בבעיה גדולה, גדולה מאוד לתעשיה הישראלית. הדבר עלול להביא לפיטורים ולכל מיני השלכות שאינני יכול אפילו לחזות אותן עכשיו".

בראיונות ל"דיפנס ניוז" אמרו הגורמים במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות, שנתניהו משלים למעשה עם הגזירה שכל כספי חבילת הסיוע - למעט הכספים לתכניות הטילים ("חץ", "חץ 3", "קלע דוד" / "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל", שהעבודה עליהן נעשית בישראל), או תכניות אחרות שיוסכם עליהן מראש - ינותבו לתעשיות הביטחוניות האמריקאיות.

עד עתה, נהנתה ישראל מהטבה ייחודית, שאיפשרה למשרד הביטחון להמיר לשקלים 26.3% מהסיוע השנתי ולרכוש מערכות נשק או מוצרים אחרים מהתעשיות הביטחוניות בישראל. נוסף לכך, בשנים האחרונות התיר ממשל אובמה לישראל להשתמש ב-400 מיליון דולר בשנה מכספי הסיוע לרכש דלקים בישראל. לדברי מקור אמריקאי, ההטבות האלה איפשרו למשרד הביטחון להוציא בישראל 1.2 מיליארד דולר מתוך 3.1 מיליארד דולר כל שנה.

"בעוד שישראל מעריכה את הנוחות (של תכנון התקציב שלה בידיעה מראש כמה יהיה אפשר להמיר לשקלים), ההסדר הזה אינו עושה את השימוש הטוב ביותר בכספי הסיוע האמריקאי, שלאחר הכל אינם בלתי מוגבלים", אמר המקור. "ההטבה של ההמרה לשקלים יחד עם ההיתר לרכוש דלקים בישראל מאפשרים לישראל לנתב כל שנה 38.7% מכספי החבילה כסיוע ישיר לתקציבה הלאומי, במקום לבנות על ארסנל הנשק האמריקאי המתקדם שנמצא בידיה".

מקורות אמריקאים וישראלים אמרו, כי שלילת כספי הסיוע מהתעשיות הביטחוניות הישראליות תיושם בהדרגה, במשך כמה שנים - ולא בבת-אחת - כדי לסייע לישראל להסתגל למצב החדש. הם ציינו שרעיון ההמרה לשקלים נולד לפני יותר מ-30 שנה כדרך לתמוך ב"לביא", שהיה אמור להיות מטוס הקרב הראשון מתוצרת ישראל. הפרוייקט הזה, שנשען רובו ככולו על סיוע אמריקאי, בוטל ב-1987.

"כל הרעיון של המרת חלק מהסיוע לשקלים נועד לסייע לסבסוד פרוייקט ה'לביא'", אמר דאג בלומפילד, בכיר לשעבר באייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בושינגטון. "הרעיון נבנה סביב פרוייקט אחד... אף פעם לא היתה כוונה להפוך אותו להטבה בלתי מוגבלת, אך זה מה שקורה עתה". אייפ"ק היתה שותפה בניסוח לשון חוק הסיוע לישראל.

"ראש הממשלה מקשיב רק לעצמו"

"בזמנן, התעשיות (הביטחוניות) והכלכלה בישראל היו על הפנים", הוסיף בלומפילד. "אך עתה, הרציונל ביסוד הטבת ההמרה לשקלים נראה אנכרוניסטי. ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם. היא מתחרה רבת עוצמה בתעשיות הביטחוניות האמריקאיות".

לדברי בלומפילד, כאשר בארה"ב שורר צנע כלכלי וכאשר הרפובליקאים בקונגרס מקצצים בתקצוב תלושי מזון לנזקקי סעד, אין שום היגיון להמשיך לתת את ההטבה הזו לישראל. לשתי המדינות כדאי יותר לבדוק כיצד הסיוע הצבאי לישראל ישרת ביעילות רבה יותר את האינטרסים ההדדיים שלהן, הוא אומר.

בעוד שחבילת הסיוע המוצעת רחוקה מלמלא את ציפיות ישראל - הצעתה הראשונית של ישראל היתה 50 מיליארד דולר ל-10 שנים - קראו שר האוצר ובכירים במטכ"ל לרה"מ לקבל את ההצעה האמריקאית. משה כחלון הגדיר את הצעת ארה"ב כ"חיובית" ו"הוגנת". לדבריו, הוא המליץ לרה"מ לקבל את הצעת הממשל ו"לשים קץ לכל הפרשה הזו". הוא טוען, שהצבא "יוכל להסתדר עם החבילה המוצעת".

בכל אופן, כאשר מקור ביטחוני נשאל בשבוע שעבר האם נתניהו נע לקראת קבלת החבילה האמריקאית, הוא השיב: "כידוע לך, ראש הממשלה מקשיב רק לעצמו".

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988