ח"כ כבל: ברור שתאגיד השידור כבר לא יקום ב-1 באוקטובר

(עדכון) - יו"ר תאגיד השידור: "נהיה מוכנים במועד שייקבע, לא תהיה החשכת מסך" ■ פילבר: "אין פקיד ציבור שנלחם יותר ממני שהתאגיד יקום" ■ ניסנקורן: "היה ביזוי של העובדים"

איתן כבל / צילום: יונתן בלום
איתן כבל / צילום: יונתן בלום

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום (א') בשעות אחר-הצהריים כדי לדון במהלך שמוביל משרד התקשורת, לפיו הקמת תאגיד השידור הציבורי תידחה לתחילת 2018. כבר עם תחילת הדיון הרוחות סערו, ויו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הרחיק שני עובדים של רשות השידור, שיצאו מהאולם רק לאחר דקות ארוכות של מהומה.

לפני שפרצה המהומה אמר כבל כי "מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, פנה אליי בטענה שהוא מקבל איומים, וזו אינה הפעם הראשונה. יש עובדים שמאיימים עליו, ואני רואה את זה בחומרה רבה. אני מבין את מצוקת העובדים, אבל למנכ"ל יש את כל הכלים לבצע את מה שהוא חושב לנכון".

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) התייחס לעובדים שהורחקו מהדיון וציין כי "מדובר במראות קורעי לב וגם כנים". לגבי הודעת הדחייה עצמה הוא אמר: "זו לא דחייה אלא ביטול. אז שתקום הממשלה ותגיד 'אנחנו מבקשים לבטל את הסיפור'. חלק ימחו, וחלק יהיו מרוצים, אבל שיגידו. אבל ראש ממשלת ישראל מתעקש להיות גם שר התקשורת ופועל ימים ולילות להריסת כל חלקה טובה בתקשורת הישראלית. כעת הוא מבקש להביא לחורבן השידור הציבורי". 

"פועלים כמו סטארט-אפ" 

גיל עומר, יו"ר מועצת תאגיד השידור, אמר בדיון: "אמרתי לפי חודשיים וחצי שעם כל הקושי אנחנו נערכים. התאגיד הוא גוף שנמצא בימים אלה בעיצומה של עשייה אינטנסיבית לקראת הקמת גוף תקשורת פלורליסטי, אתם המחוקקים שלחתם אותנו להקים את זה, זאת לא יוזמה של אלדד ושלי. אנחנו לוקחים אנשים, אנחנו לא מפטרים אנשים. אנחנו פועלים כמו סטארט-אפ, אנשים עובדים 20 שעות ביממה אם לא יותר, התאגיד גייס עד היום לא מעט אנשים.

"האנשים שאנחנו מגייסים - חלקם עזבו מקום עבודה כדי לקחת חלק במיזם הציבורי, כשהם יודעים שמאחוריו עומד חוק, ומאחוריו עומדת כנסת ישראל, ואלה אנשים שיש לנו חובה מוסרית כלפיהם.

"יש לי הערכה מאוד גדולה לאנשים ברשות השידור, ויש שם אנשים נהדרים והם ימצאו את מקומם בתאגיד. מצד שני, לא נסכים לצרף אנשים מטעמים לא עניינים. את הניסיונות האלה אנחנו נדחה.

"לגבי השידור מירושלים, זה נידון כרגע בבג"ץ, ואנחנו נעשה מה שבית המשפט ינחה אותנו. לגבי הרדיו, אנחנו ערוכים לשדר אותו כבר ביום ההקמה מירושלים.

"בסופו של דבר, התאגיד יפעל במועד שאתם המחוקקים תקבעו. העמדה המקצועית שלי היא כזו שאנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שתטילו עלינו, אבל מצד שני, לוחות הזמנים האלה חייבים להיות קצרים. הדבר הכי גרוע לכלי תקשורת זה חוסר ודאות רגולטורית. עמדתנו הייתה ונותרה: אמרנו שנעמוד בתאריך שקבע החוק, ואנחנו נעמוד בזה גם כרגע. אבל גם אם יוחלט לדחות, התאריך צריך להיות קרוב ככל הניתן". 

"יותר מדי עמימות" 

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, השיב לטענות: "3-4 ימים אנחנו שומעים בליץ תקשורתי שרק מסביר מה ראש הממשלה רוצה לעשות. א. אף אחד לא רוצה לסגור את התאגיד. ב. אף אחד לא מטיל ספק בכישרונם במוטיבציה וביכולות של אנשי התאגיד. בסוף הם יקימו תאגיד לתפארת. השאלה היחידה היא המוכנות, ויש יותר מדי עמימות. אני באתי לראש הממשלה בהכנה לשאלות ותשובות בכנסת, ואמרתי לו 'כשיעלה נושא התאגיד, תדע שהוא בעייתי, אתה מחשיך את המסך ושולח 800 איש הביתה, ואני כמנכ"ל לא יודע אם יש אלטרנטיבה שלמה ומוכנה'.

"אין פקיד ציבור שנלחם יותר ממני שהתאגיד יקום. באותה מידה שנלחמתי אז וקיבלתי צעקות שאנחנו הורסים את השידור הציבורי, עכשיו אני מקבל ביקורת מהצד השני. בסוף ראש הממשלה, שהוא שר התקשורת, צריך לקבל החלטה, ואני לא יכול להגיד שהתאגיד מוכן, ואם הוא מכבה טלוויזיה יש אלטרנטיבה, ולכן הוא ביקש ליזום את תזכיר החוק המאריך, ועכשיו השאלה מה כותבים בתאריך. התחננתי שנעשה רדיו תחילה ולקחת חדשות של הערוץ הראשון במיקור חוץ.

"כרגע יש מגעים לקבוע תאריך אמיתי שבו תהיה מוכנות, ולא פתאום תקפוץ הודעה. ברגע שתהיה שביעות-רצון של כולם, נביא את זה". 

כבל שאל: "איך עושים את זה בלי להתייעץ עם ראשי התאגיד והאוצר? אם הייתם מביאים לנו הסכמה, לא הייתה מחלוקת. למה לא באתם בדברים עם התאגיד והאוצר, וכל המהומה הייתה נחסכת?". 

פילבר השיב: "דיברתי עם קובלנץ לא פעם אחת. הדברים לא נאמרו בצורה חדה, אבל חשש ממה יהיה ב-1 באוקטובר נדון בשיחות ביני לבין מנכ"ל התאגיד". 

"תקציב משמעותי" 

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר בדיון: "מנקודת המבט שלנו, השורה התחתונה היא שאנחנו רוצים שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר, מבחינתנו ב-1 באוקטובר, כמו שסיכמנו והוועדה אישרה. הגיע הזמן לשים את הדיונים מאחורינו. התאגיד קיבל תקציב משמעותי להיערך, וכל דחייה תעלה הרבה מאוד כסף.

"הדבר השני שחשוב לי להדגיש: ב-27 במארס חתמנו לתיקון על ההסכם עליו חתום גם מנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר ההסתדרות ואני. עשינו תיקונים כדי לשמור על העובדים. קבענו העלאת מכסה ופיצויי פיטורים, דחינו את המועד ל-1 באוקטובר, שלא היה מושלם, אבל בחיים צריך לחתוך, אחרת זה לא היה קורה בחיים, וגם זה אחרי דחייה.

"לגבי עלויות, עשינו אומדן של דחייה ובצורה יחסית שמרנית, כולל אפשרות שרשות השידור תוכל לקחת כסף מהתאגיד, העלות הזו כולל עמידה במחויבויות הפקות מקור ל-15 חודשים היא כ-550 מיליון שקל. זה סכום מאוד מאוד גבוה, ואנחנו ערב אישורו של תקציב, כשלוקחים בחשבון להחזיק את רשות השידור, התאגיד, עלות ההפקות ופרישת עובדים נוספים. אנחנו מנהלים משא-ומתן עם משרד התקשורת והתאגיד - המטרה שלנו היא שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר, ואם לא ב-1 באוקטובר, אז שזה יקרה מאוד מהר בשיתוף התאגיד. אנחנו נחזור לראש הממשלה ולשר התקשורת ולשר האוצר וליו"ר ועדת הכלכלה עם התשובה". 

"ביזוי של העובדים" 

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ניסה לדבר אך נתקל בהפרעות רבות מצד עובדי רשות השידור וארגוני היוצרים. כשעלה בידו לדבר, אמר ניסנקורן כי "כל מה שקורה בתאגיד וברשות השידור זה מורה נבוכים איך לא עושים רפורמה. מי שהפר את הרפורמה המוסכמת ברשות שכבר חתמנו עליה, ברגל גסה, הייתה המדינה. היה ביזוי של העובדים. אותה ועדה שקבעה מועדים ידעה שהם לא ריאליים. לפני שבועיים מנכ"ל התאגיד אמר: 'חוץ מלקעקע 2018 על הזרוע, עשיתי הכול כדי לדחות'. הוא אמר את זה לפני שבועיים.

"אנחנו פה בסיטואציה קשה. יש פה תאגיד שצריך לקום, כי אנחנו בסיטואציה של אל-חזור. ויש סיטואציה שצריך להגן על היוצרים. אבל אני את העבודה שלי אעשה גם אם ילכו נגדי כל אמצעי התקשורת וכל חברי הכנסת. אני צריך לבצע את האמת שלי, והאמת שלי היא שאני מגן על העובדים. אני עקבי לאורך כל הדרך, ואני אומר שיש פה מערכת איזונים שצריך לעשות בצורה אמיתית. יש פה אנשים שנגדע עולמם. אז אתה אומר מילא אם באוקטובר יהיה מושלם, אבל באוקטובר לא יהיו מוכנים אז למה לגדוע את עולמם?". 

"לא תהיה החשכת מסך" 

מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, השיב לדברי ניסנקורן ואמר: "לא צריך להקליט אותי בסתר, ברור שרציתי את 2018, אבל לא קיבלתי את מבוקשי, וגם קיבלתי תגובות ממשרד האוצר ומשרד התקשורת, שאמרו לי שיש נקודה בזמן, וצריך לרוץ אל תוך האש ולעשות את הדבר הזה.

"אנחנו יכולים להתחיל ב-30 בספטמבר, ויהיו חדשות ברמה דומה ברדיו, וברמה פחות טובה בטלוויזיה, כי זה לוקח יותר זמן, ובידגיטל תהיה רמה הרבה יותר גבוהה. אם היינו מחכים עד 2018, היה יותר טוב, אבל אנחנו כן יכולים להתחיל עם שידורים שיהיו טובים פלוס, ובהמשך הזמן יהיו ממש טובים".

יו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, הוסיף: "ההחלטה לדחות הייתה ללא התייעצות איתנו. שמעתי שנורא מוטרדים מרציפות שידורים. לא תהיה החשכת מסך, נקודה. אם הנושא לא יסתדר, לא נוכל להביא עוד עובדים. יהיה שיתוק". 

"רשעות וחוסר אחריות" 

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ אילן גילאון, אמר בדיון כי "פרשת רשות השידור היא עסק-הביש של ימינו, ובמשך שנים עוד ייחקר איך במסגרתו מעלה הממשלה הן באמונו של הציבור והן באמונם של מאות העובדים שהושלכו לגורלם, תוך שהיא משקרת פעם אחר פעם לכנסת במצח נחושה". 

לדברי גילאון, "ההתייחסות האינסטרומנטלית אל בני אדם רק כדי שהשלטון יוכל לספק את מאוויו וגחמותיו היא שערורייה. למישהו בממשלה היה דחוף 'לגמור ולרוץ לספר לחבר'ה' שהאגרה בוטלה, הוא רק שכח לספר איך הוא מכלה בידיים מאומנות את השידור הציבורי המפואר, שהיה לאחד מאבני-היסוד של התקשורת החופשית בישראל. 

"השדר של המהלך ברור: נתניהו רוצה לשלוט ולהשליט את מרותו. הוא רוצה להחליט מי יכהן בכנסת ומי ישדר אילו חדשות. על הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק איך חברו יחדיו רשעות, חוסר אחריות, טמטום וחריצות, וקיבלו לידיהם סמכויות מרחיקות לכת לפורר עד עפר את ספינת הדגל של התקשורת הלא מסחרית בישראל". 

"התנהלות מביכה" 

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר בדיון: "מול הטענה ש‏נכון היה לדחות את מועד העלייה לאוויר של תאגיד השידור על-מנת שהשקתו תהיה מיטבית, עומדת הכוונה למוטטו כליל. עדיף שייקום התאגיד ויתחיל בצליעה, מאשר שלא יקום כלל".

לדבריו, "עשרות עיתונאים משובחים כבר נקלטו בתאגיד החדש. דחיית עלייתו לשידור תסכל את קליטתם ותמנע את האפשרות לגייס אנשים איכותיים בהמשך. אף עיתונאי רציני לא ייתן אמונו שוב במחוקק, לאור ההתנהלות המביכה הזו.

 "זו בדיוק כוונתו של ראש הממשלה. מול עיניו נוצר גוף איכותי, עצמאי וביקורתי, וזה מדאיג אותו. מצער מאוד שגם ההסתדרות משתפת עם זה פעולה". 

"תקשורת חופשית מדי"

ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר בדיון: "בינתיים התקשורת היא כל הזמן נגד הליכוד, כנראה שהיא חופשית מדי. זאת לא דחייה ראשונה, תמיד דחינו כשהתאגיד לא היה מוכן, וגם עכשיו הוא לא מוכן. אני לא מבין את הטענות שלכם, אתם צריכים לבוא רק לאנשים שיושבים בצד הזה של השולחן לגבי למה התאגיד לא מוכן.

"אני מזכיר לכולם שגם הערוץ הראשון הוא ערוץ ציבורי, אז בזה שאנחנו דוחים אנחנו לא פוגעים בשידור הציבורי. יכול להיות שעשינו טעות עם כל המהלך הזה (של התאגיד), וצריך לחשוב על זה מחדש. צריך לשקול את כל התהליך מחדש, וזה הזמן לעשות את זה". 

"הכתובת הייתה על הקיר" 

ח"כ נחמן שי אמר בדיון כי "הכתובת הייתה על הקיר מהרגע הראשון. היה ברור שהמהלך הזה מוטעה. יש פגמים בתהליך הפיטורים, בתהליך הגיוס, עם המימון. הושקעו ועוד יושקעו מאות מליוני שקלים - בכסף של מי, לעזאזל, משחקים פה? יש סקטורים שלמים בישראל, כמו ציבור הגמלאים בו אני מטפל, ש-300 מיליון שקל יעשו בשבילם הבדל".

ח"כ שי פנה ליו"ר הקואליציה ואמר: "אתם תסירו את ידיכם מהתאגיד הזה. כי אם אתם תשימו יד על כל שקל ושקל, אתם תנהלו את התאגיד".

לדברי ח"כ שי, "את אי-הוודאות חייבים לסיים. יש אלפי עובדים ועשרות אלפי בני משפחותיהם, מהרשות ומהתאגיד, שנקלעו לחשיכה ולא יודעים לאן הם הולכים. זה לא יכול להימשך".

נזכיר כי ח"כ שי הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק המעניקה לתאגיד השידור הישראלי הארכה של חצי שנה עד לתחילת פעילותו - מאוקטובר 2016 כפי שמצוין בחוק היום, לאפריל 2017. הצעת החוק אף מתירה לתאגיד להחל בשידוריו קודם לתאריך הנקוב במקרה שיהיה ערוך לכך. עם זאת, הצעת החוק אינה מאפשרת הארכות נוספות מעבר להארכה זו. 

"ה-1 באוקטובר כבר לא יהיה"

יו"ר הוועדה, ח"כ כבל, סיכם את הדיון ואמר: "אני מבין את כאבם של העובדים, ועשיתי כל אשר נדרש להגדיל את מספרם בתאגיד, וגם היום אני מנסה לתת את כל-כולי לעובדים. החלוקה סביב לדחות או לא היא לא פוליטית, היא חותכת מפלגות. דיברתי עם ניסנקורן, שר האוצר, ראש אגף תקציבים ושלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת), ואם לא נצליח להביא מועד מוסכם לאלתר - ברור שה-1 באוקטובר כבר לא יהיה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שאלה: "למה לא?", וכבל השיב: "אני יכול להיות פופוליסט, אבל מבינים מה הדינמיקה ואיפה הקואליציה, בדיוק כמו שאתם הייתם בדעת הרוב, ואני במיעוט. לא יהיה מהלך שבו התאגיד לא יהיה חלק מהעניין.

"השאלות כאן הן מקצועיות. אם עכשיו נאפשר את ההתערבות הבוטה הזו, עדיף שהתאגיד לא ייצא לדרך, ונהרוג אותו עכשיו. אם חוזרים לסאגה של השידור הציבורי בשנים האחרונות, שקבר את העובדים, אם זו התוכנית לקבור את השידור הציבורי במתכונת החדשה שלו - מוטב שלא ייצא לדרך.

"ראשי התאגיד חייבים להיות חלק מהעניין הזה. הדיונים יתקיימו בוועדת הכלכלה. זו האכסנייה, ואמרתי את זה ליו"ר הכנסת, ואני אומר את זה לפילבר בצורה הכי ברורה. אני סומך על היושרה המקצועית של קובלנץ ועומר (מנכ"ל ויו"ר תאגיד השידור), אבל אני מזהיר אתכם שאם יהיו מצבים שיושפלו אנשים, אני אצא למלחמת עולם נגדכם. כל העולם מחכה להפיל אתכם, אל תעזרו להם. בואו ביחד נעשה את המעשה הגדול הזה ונקים שידור ציבורי ענק ופתוח, שכולם יגידו 'וואלה, הייתי שותף לזה'".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988