הצעות האוצר נחשפות: הייטק - OUT, מפעל מועדף - IN

הצעת החוק קובעת הגדרות וקריטריונים לחברות היי-טק וטכנולוגיה שיהיו זכאיות להטבות מס משמעותיות ■ מעמד של "מפעל מועדף טכנולוגי" יזכה במס חברות של 12% ומס דיבידנד של 4%

שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
שי באב"ד / צילום: תמר מצפי

הצעות האוצר למתן שורת תמריצים לעידוד השקעות במרכזי מו"פ בישראל של חברות ענק גלובאליות נחשפות במסגרת הפרק בנושא מו"פ והשכלה גבוהה המצורף לחוק ההסדרים.

כפי שפורסם בעבר, ממליצה ועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד לשנות את מבנה המס המוטל בישראל על השקעות במו"פ, כך שבמקום מס חברות של 25% ומס דיבידנד של 20% ישלמו חברות הענק הגלובאליות מס חברות של 6% ומס דיבידנד של 4%. חברות מו"פ קטנות יותר (ובכלל זה חברות ישראליות) ישלמו מס חברות של 12% ומס דיבידנד של 4%.

הצעת החוק קובעת הגדרות וקריטריונים לחברות היי-טק וטכנולוגיה שיהיו זכאיות להטבות המס המפליגות. כך, למשל, מעמד של "מפעל מועדף טכנולוגי" (הזכאי למיסוי של 12% ו-4%) יוענק לחברה שהוצאות המו"פ שלה בשלוש השנים שקדמו לשנת המס עמדו על היקף של 7% לפחות מסך הוצאותיה.

נוסף על כך, עליה לעמוד באחד התנאים הבאים: לפחות 20% מעובדיה הם עובדי מו"פ ושכרם מסווג כהוצאת מו"פ; חברה שהושקע בה סכום של 2 מיליון דולר לפחות על-ידי קרן הון סיכון; או חברה שכהנסותיה צמחו ב-25% בממוצע במהלך שלוש השנים שקדמו לשנת המס ובכל שנה היו לה לפחות 50 עובדים.

מעמד העל המזכה בשיעור המס המופחת של 6% יוענק ל"מפעל מועדף מיוחד טכנולוגי" - מפעל שבנוסף לתנאים הקודמים, סך ההכנסותשל  חברת האם ושל קבוצת חברות הבת שלה היה 10 מיליארד שקל או יותר. הגדרת מפעל מועדף מיוחד עורכת שינויים בהגדרה הקיימת בחוק ובין היתר מקטינה את דרישת ההכנסה המועדפת המינימלית הנדרשת מ-1.5 מיליארד שקל למיליארד שקל ואת סך ההכנסה השנתית מ-20 ל-10 מיליארד שקל. לעניין דרישת ה"תרומה המהותית" נקבע כי זו תיבחן גם לאור רמת החדשנות הטכנולוגית של המפעל ורמת הפריון לעובד.

הטבות המס המפליגות המובטחות בהצעת חוק ההסדרים ניתנות במטרה לעודד חברות זרות שמפעילות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) להעביר לישראל את רישום הקניין הרוחני שלהן באופן שיאפשר למדינה לגבות מס מפעילות זו, שהיקפה הכספי מוערך בעשרות מיליארדי שקלים לשנה.

כיום, הפעילות אינה ממוסה משום שכללי המס הבינלאומיים מאפשרים לפצל את מדינת רישום הקניין הרוחני ממדינת פיתוח הקניין הרוחני. מצב זה משתנה עם יישום כללי ה- BEPS, המונעים את המשך הפיצול ומעמידים את החברות בפני הכרעה - האם להעביר את רישום הקניין למדינת פיתוח הקניין (כפי שמעוניינת ישראל) או להיפך - להעביר את מרכזי הפיתוח למדינות רישום הקניין (בד"כ מקלטי מס).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988