החזון: להפוך את ישראל למרכז גלובלי לפתרון בעיות מוח

"החזית הבאה של הטכנולוגיה בישראל היא בתחום הנוירו-טכנולוגיה. מי שיעמוד באתגרים האלו ישנה את העולם שבו אנו חיים" - כך אומרת מירי פולצ'ק, העומדת בראש עמותת IBT, וחולמת להפוך את ישראל ל"אומת הבריינטק"

מירי פולצ'ק  / צילום: יח"צ
מירי פולצ'ק / צילום: יח"צ

 

המוח הוא נושא רב-תחומי, שעוסקים בו אנשים ממגוון התמחויות באקדמיה, ברפואה ובתעשייה. בשנים האחרונות החלה מגמה עולמית של מחקר יישומי ופיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחום - מתרופות לאלצהיימר, ושימוש בגירוי מוחי לטיפול בדיכאון, ועד אפליקציות למדידת וחיזוק התפקוד הקוגניטיבי. כיום, ישנם יישומים רבים נוספים למדעי המוח לא רק בתחום בריאות, למשל בתעשיות הגיימינג, רכב ומחשוב, ואפילו בעולם השיווק.

במדינות מפותחות בעולם הוקמו קרנות ממשלתיות רבות לתמיכה וסיוע למחקרים ופיתוחים בתחום המוח. כך למשל, בארה"ב הכריז הנשיא אובמה כבר בשנת 2013 על הקמת מיזם ממשלתי עם תקציב שנתי של כ-300 מיליון דולר שיממן מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בתחום המוח. גם בקנדה נוסדה קרן ממשלתית לתמיכה בחברות מתחום המוח בסך של 20 מיליון דולר בשנה, מתוך ההכרה בכך ש-1 מתוך 3 אזרחים יסבול מהפרעה, מחלה או פציעה במוח. ברוב היוזמות הממשלתיות, משתתפים לצד הגופים הציבורים גם מוסדות פרטיים עם מימון משלים (matching).

מירי פולצ'ק, העומדת בראש עמותת Israel Brain Technologies (IBT), היוצרת ומקדמת אקו-סיסטם יזמי בתחום טכנולוגיות המוח, זיהתה, יחד עם רפי גדרון, יו"ר העמותה, כבר לפני שנים את המגמה העולמית, ושמה לה למטרה להפוך את ישראל למרכז בינלאומי של טכנולוגיות מוח.

לדבריה, באמצעות פעילות יזומה של IBT ותמיכה משולבת של גורמים ממשלתיים, גורמים בתעשייה, יזמים, מדענים, רופאים ומשקיעים, ניתן להפוך את ישראל ל-Brain Nation - כלומר להציב את ישראל בקדמת תעשיית המוח העולמית.

"ישראל הציבה את תחומי המדע והטכנולוגיה בחזית הפיתוח הכלכלי שלה זה שנים רבות, והיא משקיעה מדי שנה 5%-4% מהתמ"ג על מחקר ופיתוח, מהשיעורים הגבוהים ביותר בעולם. למרות היותה מדינה קטנה, ישראל הפכה למרכז בינלאומי לחדשנות, בדגש על תחומים טכנולוגיים מובהקים", אומרת פולצ'ק.

"החזית הבאה של הטכנולוגיה בישראל היא בתחום הנוירו-טכנולוגיה. האתגר עצום, אבל כך גם החשיבות, ומי שיעמוד באתגרים האלו ישנה את העולם שבו אנו חיים".

את מדברת על תעשייה שהולכת ונבנית גם כך. אז איפה הבעיה?

פולצ'ק: "הנתונים בישראל מצביעים באופן מובהק על ריכוז גבוה של מומחי טכנולוגיה, מהנדסים ומדענים באוכלוסייה ביחס לשאר המקומות בעולם. המוחות המבריקים ביותר נמצאים כבר כאן, וצריכים לנתב את כל האנרגיה היזמית שלהם לתחום חשוב וקריטי של טכנולוגיות המוח.

"הפקולטות למדעי המוח בישראל מייצרות בכל שנה מאות בוגרים בעלי ידע רב בתחום. אסור לנו להרשות שהאנשים הללו יברחו לחו"ל כדי למצות את הפוטנציאל המחקרי והיזמי שלהם. אנחנו צריכים לתמוך באופן אקטיבי בתעשייה הזו, כמו שעושים בתחומים אסטרטגיים אחרים, כגון תעשיית המים והאנרגיה, תחליפי דלק וסייבר, למשל".

כאשר יותר מ-2 מיליארד אנשים בעולם סובלים ממחלות שמקורן במוח, כל העולם, כולל ישראל, צריכים להציב את התחום הזה בראש סדרי העדיפויות.

חוקרי מוח הם בעיקר מדענים מהאקדמיה ורופאים. מה להם ולטכנולוגיה?

פולצ'ק מסבירה, כי היום יותר ויותר רופאים וחוקרים עוסקים בתחומים יישומיים ומפתחים טכנולוגיות פורצות דרך. בנוסף, זו תהיה טעות לחשוב שתעשיית טכנולוגיות המוח נשענת רק על חוקרים ומדענים. לדבריה, "חלק גדול מהאתגרים הנוירו-טכנולוגיים נמצאים דווקא בתחומי החישוב והכימות, מקום אותו ממלאים אנשי טכנולוגיה.

"הנוירו-טכנולוגיה עוסקת בשילוב בין תחומי ידע של דיסציפלינות שונות ועבודה משותפת של טובי אנשי המקצוע - רופאים, ביולוגים ופסיכולוגים, לצד מהנדסים, אנשי תוכנה, אלקטרוניקה ופיזיקה. דוגמה לכך הנם פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו לחבר את המוח באופן ישיר למכשירים בסביבה, ובכך ניתן יהיה להתגבר על מוגבלויות פיזיות רבות שמהן סובלים מיליוני אנשים בעולם".

 

כיצד באה לידי ביטוי העשייה שלך בתחום?

IBT פועלת במספר ערוצים: כיום אנו בעצם מרכז הידע של המדינה בכל הקשור לאקו-סיסטם בתחום טכנולוגיות המוח. משלחות שמגיעות מחו"ל, משקיעים ויזמים המעוניינים ללמוד על החברות והגורמים הפעילים בישראל פונים אלינו. אנו פועלים באופן יזום לחבר בין הגורמים השונים בתעשייה - יזמים, חוקרים, משקיעים וכדומה.

"את זה אנו עושים במגוון דרכים - פעם בשנתיים אנו מקיימים בתל אביב את 'בריינטק ישראל', כנס בינלאומי המושך אליו כ-1,000 משתתפים ומובילי דעה בתחום מרחבי העולם. הכנס הבא יתקיים במארס 2017. בנוסף אנו מקיימים מדי חודש מפגשים בארץ כאשר כל מפגש מתרכז בנושא אחר שרלוונטי לקהילה שלנו ועוזר להעמיק את הדיון בין חלקים שונים של הקהילה.

"בנוסף IBT עוזרת לחברי הקהילה להשאר מעודכנים בכל מה שקורה בתחום בארץ ובעולם ע"י הפצת תכנים רלבנטיים, כיסוי חברות ופיתוחים מעניינים בבלוג ובאתר, בערוצי מדיה חברתית ובניוזלטר על התעשייה".

ב-2015 השיקה IBT פעילות משמעותית חדשה - Brainnovations - האקסלרטור הראשון בישראל שתומך בחברות סטארט-אפ בתחום המוח. אחרי מחזור ראשון מוצלח ביותר, כיום הסבב השני של האקסלרטור בעיצומו, בניהולה של ד״ר יעל פוקס-שלומאי, בשיתוף עם גורמים מובילים מתחומים שונים כולל: ריינבו מדיקל, פיזיולוג׳יק, מדיקלבר, ריינהולד-כהן, בנק הפועלים, EY ו-KDF.

בכל סבב בוחרת ועדה המורכבת מאנשי תעשייה בכירים 8 צוותים מבטיחים בשלב מאוד ראשוני, וחברות אלו מקבלות לליווי צמוד במשך ארבעה חודשים. החברות זוכות למפגשים פרטניים עם מנטורים ומומחים בכירים בתחומים שונים, הרצאות וסדנאות לגבי נושאים שהינם קריטיים להצלחה של מיזם בתחום. כל סבב מסתיים באירוע Demo Day בו הצוותים מציגים לכמאה משקיעים המתעניינים בתחום.

"אנו מאוד גאים בפעילות Brainnovations,"מעידה פולצ'ק. "מרשים לראות את החברות - המפתחות מגוון מוצרים ושירותים כגון מכשור רפואי, תרופות, ואפליקציות ל-ADHD ופרקינסון, ועד דמנציה ואוטיזם - עושות כברת דרך משמעותית ומתקדמות לקראת יעדם במהלך התוכנית. לכל אחת מהחברות הללו יש פוטנציאל להפוך ממיזם קטן לחברה גדולה שתעסיק עשרות או מאות עובדים ותתרום באופן משמעותי לכלכלה הישראלית, שלא לדבר על שיפור חייהם של מיליוני אנשים".

כיום IBT יוזמת "איגוד משתמשים" עבור תעשיית המוח הישראלית ומזמינה את כל החברות בתחום להצטרף כחברים בעמותה, כדי שתוכל לקבל מימון ממשלתי עבור כל הפעילויות, ביניהן בעיקר הפצת ידע, שמקדמות את הפיתוחים הטכנולוגיים של התעשייה ומאפשרות לתעשייה הישראלית להישאר בחזית המדע והטכנולוגיה בעולם. 

מה עוד צריך כדי להאיץ את התעשייה ולקדם את ישראל כתעשיית מוח מובילה?

"צריך יותר מימון לסטארט-אפים בשלבים המאד מוקדמים. צריך שגופים הפועלים לטובת הקהילה, דוגמת IBT, יקבלו מימון כדי שנוכל לשמש כ-HUB פיזי לקהילה שלנו, ונוכל לרכז שם את כל הפעילויות שלנו - האקסלרטור, המפגשים השונים, וכו'; אני חולמת על מרכז החדשנות בטכנולוגיות מוח. מקורות המימון לשני אלה יכולים לכלול ממשלה, תורמים פרטיים וחברות רב-לאומיות".

לסיכום אומרת פולצ'ק, אין ספק שבעלי ההון והממשלה צריכים להבין את ההשפעה הכלכלית של גל הפיתוח העולמי בתחום הנוירו-טכנולוגיה, ולהקצות לכך משאבים שיתמכו בהתאם.

"בישראל ישנם כמה מרכזים מצוינים לחקר המוח, שבהם פועלים חוקרים בעלי שם עולמי וסטודנטים מוכשרים במיוחד. בכדי למנף את המחקר המדעי שנעשה כאן, יש להאיץ יזמות, פיתוח, וכמובן השקעות בתחום. יצירת סביבה שתומכת בשיתוף פעולה בעשייה שכזו תאיץ את התפתחותן של נוירו-טכנולוגיות חדשניות, ותמצב את ישראל לא רק כסטארט-אפ ניישן, אלא גם כ-Brain Nation.

צרו איתנו קשר *5988