הנקראות ביותר

פלייטיקה הישראלית נמכרה לחברה סינית תמורת 4.4 מיליארד דולר

למרות שכבר אינה בבעלות ישראלית, קשה שלא להתרשם ממכירת פלייטיקה שהפכה להיות חברת המשחקים החברתיים המובילה בעולם הודות למוחות הישראליים של מייסדיה ומנהליה

רוברט אנטוקול פלייטיקה / צילום: יחצ
רוברט אנטוקול פלייטיקה / צילום: יחצ

זהו. עכשיו זה סופי: פלייטיקה (Playtika), חברת המשחקים המובילה בישראל ולמעשה חברת המשחקים המצליחה ביותר שצמחה כאן, נמכרת על ידי בעלת השליטה בה, ענקית בתי הקזינו סיזר'ס האמריקאית, לקונסורציום סיני תמורת 4.4 מיליארד דולר במזומן. כן, 4.4 מיליארד דולר ובמזומן (!) עבור מי שהפכה לשחקנית מספר 1 בתעשיית המשחקים החברתיים בעולם (ולא, זה לא משחק מילים מכוון. זו פשוט עובדה).

4.4 מיליארד דולר עבור חברה שרק לפני 5 שנים נמכרה על ידי שני מייסדיה הישראלים (ראו מסגרת) תמורת "רק" 130 מיליון דולר, 8 חודשים אחרי שהוקמה וכשהיא מעסיקה 10 איש. וזה אומר שסיזר'ס, דרך זרוע הפעילות המקוונת שלה עשתה פי 34 "על הכסף" - החזר שלא רואים כל יום, ואפילו בתעשיית האינטרנט הגועשת בלי הפסקה. ואם נתייחס לפלייטיקה כישראלית לחלוטין, אזי האקזיט שלה הוא השני בגודלו אחרי מרקורי שנמכרה לענקית האמריקאית HP תמורת 4.5 מיליארד דולר במזומן.

loading

פלייטיקה, נזכיר, היא חברה סמי ישראלית. מכירתה לסיזר'ס שינתה את הבעלות עליה מישראלית לאמריקאית, וסיזר'ס היא המרוויחה היחידה ממנה (למרות שנסיבות המכירה הן מצוקת נזילות של ענקית הקזינו) - אך על הצלחת הענק שלה חתומה ההנהלה הישראלית, ובראשה רוברט אנטוקול, אחד משני מייסדיה שעדיין מכהן כמנכ"ל. המייסד השני הוא אורי שחק, בנו של אמנון ליפקין-שחק ז"ל, הרמטכ"ל לשעבר. שחק כבר אינו עובד בחברה. מלבד אנטוקול, הצלחת פלייטיקה היא פירות העבודה של נטע גילון, COO (מנהלת הפעילות הישראלית של פלייטיקה) ואלעד קושניר, סמנכ"ל פיתוח עסקי. וכמובן, 1,300 עובדיה, 250 מהם בארץ.

ועדיין, למרות שפלייטיקה היא סמי ישראלית, מכירתה היא אשרור לשווי שלה ולהצלחת הענק שלה שנולדה ונוצרה כאן, ושהיא די חריגה ולא רק בנוף תעשיית הטק המקומית. אפשר להניח שעודד בן עמי יגיד הערב "גאווה ישראלית".

אנטוקול אינו מרבה להתראיין. בהודעה שיצאה מטעמה של סיזר'ס מהבוקר ציין כי "רכישה זו מעידה יותר מכל על החדשנות והתרבות הייחודית של עובדי פלייטיקה, שבמהלך 6 השנים האחרונות פיתחו, עיצבו, והפעילו את המשחקים החברתיים הטובים והיצירתיים בעולם. אנחנו מאוד נלהבים מההזדמנויות העסקיות ששיתוף פעולה זה עתיד לייצר לפלייטיקה, ומהאפשרות לפרוץ לשוק המשחקים הענק והצומח של אסיה. פלייטיקה צפויה להמשיך לצמוח ולהגדיל את מצבת כוח האדם שלה", ציין והדגיש כי "מטה החברה נמצא בהרצליה פיתוח ושם יישאר, לאור איכות כוח האדם הגבוהה בישראל", כפי ש"גלובס" העריך בשבוע שעבר. עוד ציין אנטוקול כי המכירה היא "אבן דרך משמעותית עבור החברה ועובדיה".

2 אקזיטים מאוד מוצלחים תוך 5 שנים

מיץ' גרבר, מנהל הפעילות המקוונת של סיזר'ס ומי שלמעשה החליט לרכוש את פלייטיקה כשהייתה ממש בחיתוליה ועכשיו בזכות החלטתו זו סיזר'ס גוזרת קופון ענק, ציין כי "יש סיפוק עצום בלראות את פלייטיקה צומחת מחברה המונה 10 עובדים ומפעילה משחק אחד בלבד, בעת רכישתה על ידינו בשנת 2011, לחברה צומחת, רווחית, גלובלית עם יותר מ-1,300 עובדים, 6 משחקים מובילים ומיליוני שחקנים יומיים. לפלייטיקה תרבות ארגונית ייחודית, שמעודדת חדשנות ויצירתיות, כפי שלא ראיתי בשום חברה במהלך הקריירה שלי. רוברט הוא איש חזון ומנהיג טבעי".

ועכשיו לרוכשת, הבעלים החדשים: פלייטיקה נרכשת על ידי קונסורציום סיני שכולל לא פחות מ-6 חברות: Giant Investment (חברת השקעות בעלת פעילות של משחקים מקוונים); Yunfeng Capital (קרן פרייבט אקוויטי של ג'ק מא, מייסד ומנכ"לית ענקית הקמעונאות המקוונת עליבאבא; China Oceanwide Holdings Group (חברת החזקות); China Minsheng Trust (חברת השקעות); CDH China HF Holdings (חברת השקעות); Hony Capital Fund (קרן השקעות).

הקונסורציום מורכב בעיקר משחקניות פיננסיות, אך מי שמובילה אותו היא Giant שלה יש פעילות משחקים מקוונים משל עצמה ומכאן החיבור לחברה הישראלית.

נטע גילון, 2 אקזיטים מאוד מוצלחים תוך 5 שנים. איך ההרגשה?

"מדהימה! זה הישג די מרשים להימכר פעמיים תוך 5 שנים. החברה שלנו רק בת 6, ויש לה תרבות של עבודה קשה, ויש סיפוק בצידה. וזה חלק מהסיפוק".

ואיך חשש מחילופי הבעלים? בכל זאת, בעל בית סיני שמחליף אמריקאי.

"להיפך. המכירה תפתח לנו הזדמנויות חדשות. זהו שיתוף פעולה שיפתח לנו את השוק האסייתי, שוק שמאוד קשה לחדור אליו. מעבר לזה, דאגנו מראש ששיתוף הפעולה יאפשר לנו, ממש כמו במקרה של סיזר'ס, חופש פעולה ועצמאות יצירתית ואופרטיבית. היתרון של רכישות מסוג זה הוא שאנחנו מקבלים את היתרונות של חברה רוכשת גדולה ומנגד, הם יאפשרו לנו להמשיך לפעול בצורה עצמאית ולעשות את מה שאנחנו עושים בצורה הטובה ביותר.

"Giant אכן באה מעולמות המשחקים, אך שונים משלנו והם סומכים עלינו שנמשיך לפעול כפי שפעלנו עד היום כדי להמשיך להראות שיעורי צמיחה כפי שהראנו עד כה".

את אומרת 'דאגנו'. זה אומר שהנהלת פלייטיקה, בעיקר רוברט, הייתה מעורבת בניהול המו"מ למכירת החברה?

"בוודאי שרוברט היה חלק מהתהליך הזה. מן הסתם, כמנכ"ל של החברה הוא מרכז סיפור ההצלחה שלה. בחודשים האחרונים סיזר'ס ניהלה מספר שיחות עם מספר רוכשות פוטנציאליות, ומאוד שמחנו שבסופו של דבר הקונסורציום הסיני היה זה שקיבל בלעדיות בניהול השיחות לפני כשבוע. והסיבה היא, בין היתר, שאנחנו רואים את שיתופי הפעולה העתידיים שייווצרו, את המשך הפעילות העצמאית וגם את האפשרות לסייע הדדית כלומר שהם יסייעו לנו לחדור לשוק הסיני ושאנחנו נסייע להם לחדור לשווקים מערביים".

גילון מוסיפה באשר למובילת הקונסורציום, Giant, כי "הם פועלים באופן די דומה לנו, בעיקר בכל הקשור לאסטרטגיות שיווק אך הם פועלים בנישת משחקים שנקראת MMO שפירושו Massively Multiplayer Online, משחקי אונליין רבי משתתפים, שזה שונה מהנישה שלנו אך עם זאת יש פה יכולת לשיתוף פעולה עתידי פורה".

נציגי Giant היו בארץ? באו לראות את פלייטיקה מקרוב?

"כן, בהחלט. הם היו פה במהלך החודש האחרון. מאוד התרשמנו מהם! למרבה הפלא, דווקא התרבות הארגונית של חברת המשחקים של Giant דומה לתרבות שלנו. הם שמים הרבה דגש על העובדים, על הכישרונות, על ההון האנושי, על מוניטיזציה - שזה חוזק עסקי מאוד גדול של פלייטיקה. מאוד הזכרנו האחד לשני את עצמנו, וראינו הרבה מהמשותף".

משחק חברתי, נזכיר, הוא משחק שמשוחק ברשתות חברתיות כמו פייסבוק. תעשיית המשחקים החברתיים (מדובר בעיקר במשחקי קזינו) גלגלה אשתקד מחזור שנתי של 3.4 מיליארד דולר והיא צפויה לגלגל 4.4 מיליארד דולר בשנה הבאה (2017). לפלייטיקה יש 22% משוק זה, וזה אומר שהיא השחקנית מספר 1 בה. לחברה יש היום 6 משחקים, 4 מהם משחקי קזינו - שלשחקן הלא מנוסה יהיה כנראה קצת קשה להבדיל ביניהם - 1 פוקר ו-1 בינגו. משחק הקזינו העיקרי של החברה, שהפך למותג מוביל בתחומו, נקרא Slotmania.

כפי שמנהלי פלייטיקה הסבירו לנו בעבר, המודל העסקי של החברה נקרא Free to Play (עליו מתבססת כל תעשיית המשחקים המקוונים העולמית) ופירושו שניתן להוריד חינם את המשחקים שלה אך כדי להתקדם מהר יותר, צריך לשלם. 90% מהמשתמשים של פלייטיקה לעולם לא שילמו על המשחק, וזה אומר שהכנסות החברה נוצרות רק מ-10% מהם - נתון די מדהים.

וה-10% האלו שווים כי הרבה. כפי שהדגשנו כאן לא מעט בחודשים האחרונים, סיזר'ס מדווחת על EBITDA של כל הפעילות המקוונת שלה, שכוללת את פלייטיקה, טורנירי פוקר עולמיים והפעלת משחקים על כסף אמיתי (במשחקי פלייטיקה משלמים כדי להתקדם במשחק ולא מהמרים על כסף אמיתי). זה עמד על 89.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. מכיוון שהכנסות פלייטיקה אחראיות ל-96% מהכנסות הפעילות המקוונת, ניתן להעריך כי רוב EBITDA זה משויך לפעילות פלייטיקה, וזה אומר שולי רווחיות של 40% וקצב EBITDA שנתי של 350 מיליון דולר.

אשתקד עמדו הכנסות פלייטיקה על 725 מיליון דולר, לעומת 549 בשנת 2014 ו"רק" 54 מיליון דולר בשנה שבה נרכשה. ברבעון הראשון של השנה כבר מדובר היה על הכנסות של 218.2 מיליון דולר, צמיחה רבעונית של 10% וצמיחה שנתית של 30%. זה אומר קצב הכנסות שנתי של 900 מיליון דולר. זה אומר שהחברה נרכשת לפי מכפיל הכנסות של קצת מעל 4, ולפי מכפיל EBITDA של 13 על בסיס רווחי השנה. בשבוע שעבר הסברנו כי ייתכן שההצלחה של פלייטיקה בארה"ב היא תוצר נלווה של איסור משחקי קזינו באינטרנט בתחומי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מי שנהג לשחק רולטה או למשוך בידית מכונת המזל באינטרנט לפני שהחוק שאוסר זאת נכנס לתוקפו בקיץ 2006, כנראה המיר את מכונת המזל הרגילה במכונת מזל שהמשחק בה משלב אלמנט חברתי.

מיהרו למכור: הפספוס הגדול של מייסדי פלייטיקה

אחת הטענות כלפי יזמים ישראלים שמוכרים חברות כשהן עוד בחיתוליהן היא שבעצם המכירה הם מונעים יצירת חברה גדולה שתשרת את המשק הישראלי, הן בתשלומי המס שלה והן בתרומתה לשוק התעסוקה. המקרה של פלייטיקה שונה. לא רק שאחרי מכירתה, החברה גדלה לאין שיעור ומייסדה, רוברט אנטוקול, שהמשיך לכהן כמנכ"ל אחרי מכירתה לסיזר'ס, התעקש שפלייטיקה תמשיך לשלם את עיקר מסיה בארץ.

אלעד קושניר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, אמר באחרונה ל"גלובס" לאחרונה כי פלייטיקה נותרה ישראלית לפי הגדרות המס ואת רוב מסיה היא משלמת בארץ. "זה היה תנאי שרוברט, המייסד והמנכ"ל, העמיד בעת מכירת החברה לסיזר'ס", אמר קושניר, "חשוב לו לשלם מס פה". לפני פלייטיקה, אנטוקול (47), הקים את חברת המשחקים Cmate, שנמכרה לפני כעשור לחברת המשחקים אוברון. המייסד השני, אורי שחק, היה בעברו מנהל מוצר בכיר בענקית ההימורים הישראלית 888.

על רקע הצלחת הענק של פלייטיקה, קשה שלא לתהות האם אנטוקול ושחק לא מתחרטים על העיתוי שבו מכרו את החברה לסיזר'ס, רק 8 חודשים אחרי הקמתה. נכון, זו חוכמה שבדיעבד וייתכן שהשניים לא ממש חזו את העתיד הכל כך ורוד שלה. פלייטיקה יצאה לדרכה כשתעשיית המשחקים החברתיים, מבוססים משחקי קזינו, רק יצאה לדרכה. השוק עדיין היה אז בתולי, וייתכן שכמו לא מעט יזמים הם חששו שהניסוי ששמו "פלייטיקה" לא יצליח. כשסיזר'ס הניחה על שולחנם צ'ק של 130 מיליון דולר הם העדיפו ללכת על בטוח.

רק תחשבו לרגע מה היה קורה אם היו מחכים שנה או שנתיים. לא רק שכל אחד מהשניים היה גוזר קופון הרבה יותר שמן, ייתכן שרשות המיסים בישראל הייתה גוזרת קופון עוד יותר שמן. שלא לדבר על תרחיש לפיו פלייטיקה כלל לא הייתה נמכרת כי לדעתנו הצנועה, גם בלי סיזר'ס היא כנראה הייתה מגיעה לאן שהגיעה. אנטוקול הרי המשיך וממשיך לנהל אותה. הוא זה שחתום על הצלחת הענק שלה, אך לא נופתע אם ליבו מעט נחמץ על האקזיט האישי הענק שפספס.

ההכנסות הרבעוניות של פלייטיקה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות