שיא שובר שיא: 4 חברות טק ישראליות גייסו 51.1 מיליון דולר

Velostrata שמפתחת פתרונות ענן עבור עסקים גייסה 17.5 מיליון דולר ■ Sedona Systems גייסה 13.6 מיליון מאינטל קפיטל ■ Spot.IM גייסה 13 מיליון דולר ■ Panoply.io גייסה 7 מיליון דולר

4 חברות טק ישראליות הודיעו על סבבי גיוס שהושלמו בסך של 51.1 מיליון דולר, חברת ביומד אחת גייסה 20 מיליון דולר, וחברת טק אחת הונפקה בבורסת אוסטרליה דרך מיזוג הפוך וגייסה 5 מיליון דולר. בסך הכל, יבול של 6 חברות, 76.1 מיליון דולר. במקרה של 3 מחברות הטק, המשקיעה שהובילה את הסבב היא אינטל קפיטל, זרוע השקעות ההון סיכון של אינטל העולמית, החברה והשבב ששווה 164 מיליארד דולר.

נתחיל לפי גדלי הגיוס: החברה הראשונה היא Velostrata שמפתחת פתרונות ענן עבור עסקים, גייסה 17.5 מיליון דולר והשלימה מהקמתה גיוס של 31.5 מיליון דולר. התוכנה של החברה מאפשרת ללקוחותיה "לאמץ אסטרטגיית ענן היברידית שמשלבת בצורה היעילה ביותר בין שימוש בענן פרטי לענן ציבורי", דברי הודעתה. הפתרון של החברה מאפשר העברת תהליכי עבודה ומאגרי מידע לענן - לטווח זמן קצר או ארוך - בצורה כמה שפחות מפריעה לפעילות השוטפת ופחות מסוכנת (בעיקר כשמדובר באובדן מידע).

הלאה, לחברה השנייה שקיבלה צ'ק מאינטל קפיטל: Sedona Systems גייסה 13.6 מיליון דולר והשלימה מהקמתה גיוס של 19.6 מיליון דולר. "החברה פותרת הרבה בעיות שנוצרות מארכיטקטורות רשתות תקשורת קיימות שעדיין מתפצלות בין תקשורת מבוססת סיבים אופטיים לבין תקשורת מבוססת פרוטוקול האינטרנט. שתי שיטות אלו בקושי מתואמות ויוצרות הרבה מאוד אי יעילויות", נכתב בהודעת החברה.

הלאה לחברה הבאה, שאינה אחת מהשלוש שנעזרת בהון של אינטל קפיטל: Spot.IM, שהוקמה על ידי נדב שובל וישי גרין, גייסה 13 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 18 מיליון דולר. שובל עדיין צעיר, רק בן 25, וזוהי החברה הראשונה שלו. גרין (38) הרבה יותר מנוסה ממנו. מאחוריו מכירת 2 חברות שהיה שותף להקמתן: Onigma שנמכרה למק'אפי תמורת 20 מיליון דולר; ו-Soluto שנמכרה ל-Asurion תמורת 130 מיליון דולר.

עכשיו הוא מתמקד, בין היתר, בדחיפת Spot.IM קדימה ובניסיון להתחרות בלא אחרת מאשר פייסבוק. "בעקבות הוצאת ה-New York Times Innovation Report (דוח פנימי שסקר את הנחיתות של ספקי תוכן בעולם הדיגיטל והרשתות החברתיות) - החליטה החברה להתמקד בעזרה בלחבר אנשים על גבי אתרי תוכן", מסביר שובל. "החברה מגדירה את עצמה כ-Social Tech Team of the Publishing Industry, ועוזרת למותגים הגדולים בעולמות התוכן לבנות קהילות בתוך האתרים שלהם".

לדבריו, המוצר של Spot.IM מאפשר לכל אתר תוכן, לדוגמה "גלובס", לבנות קהילה בתוך האתר. המוצר מחליף את מערכת התגובות "המיושנת" - כפי שהוא מתנסח - של האתר במערכת שיחות בזמן אמיתי בנוסף למערכת התראות מתקדמת, Newsfeed של תכני האתר הכי פופולריים לפי הגולשים ועוד. "המוצר הופך אתר אינטרנט מ'סטטי' ל'חי'. בעזרת ה-Newsfeed, יכולים משתמשי האתר לראות איפה מתרחשות השיחות באתר בכל רגע נתון".

עוד טוענת החברה כי אתרים שמשתמשים ב-Spot.IM מדווחים על עלייה של 20% בזמן השהייה בהם ו-25% עלייה בכמות התגובות. כאמור, לקוחות Spot.IM הם אתרי תוכן ועיתונים. "היום החברה עובדת עם מעל 90% מהעיתונים הגדולים בישראל ו-25% מהעיתונים הגדולים בארה"ב", אומר שובל.

בין המותגים בחו"ל שנמנים על לקוחותיה: HuffingtonPost, AOL, Playboy, Time, NewsCorp, Meredith, RussiaToday. בין המותגים בארץ: וואלה, גלובס, כלכליסט, ספורט5, מעריב, ישראל היום, NRG ומאקו. Spot.IM מייצרת הכנסות על ידי חלוקת רווחים מפרסום עם בעלי האתרים.

החברה הרביעית והאחרונה בסבב ההשקעות הנוכחי של אינטל קפיטל היא Panoply.io שגייסה 7 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 8.3 מיליון דולר. החברה מאפשרת ללקוחותיה ליישם תשתית אנליזה למאגרי מידע בענן בלחיצת כפתור. פתרון החברה נמצא עדיין בשלב הבטה. "חברות בכל הגדלים מנסות להבין איך לייצר ערך ממאגרי המידע שלהן", אומר בהודעת החברה נשיא אינטל קפיטל, וונדל ברוקס.

אינטל קפיטל פעילה בישראל משנת 1997 ובמהלך שני עשורים אלו השקיעה 345 מיליון דולר בכ-80 חברות ישראליות. "אני גאה בתיק ההשקעות שלנו בישראל, ואנחנו מתכוונים להמשיך למלא את הבטחתנו להעניק ליזמים שלנו ערך ומומחיות גדולים יותר מהון", ציין רצ'ין הג'קה, מנהל ההשקעות של אינטל קפיטל באירופה וישראל.

Weebit Nano גייסה 5 מיליון דולר לפי שווי של 36 מיליון דולר

הנפקות ראשוניות של חברות טק ישראליות אין. פשוט אין. מה שיש, לאלו שלא ממש מצליחות לגייס כספי הון סיכון, זה שלדים בורסאיים להתמזג לתוכם ותוך כדי הכניסה בדלת האחורית לבורסה כזו או אחרת, לגייס כמה מיליוני דולרים בודדים. החברה הישראלית האחרונה שעשתה זאת נקראת Weebit Nano. זו מוזגה לתוך שלד בבורסת אוסטרליה (כן, אוסטרליה הרחוקה) שנקרא Radar Iron.

במסגרת המיזוג, גייסה Weebit 5 מיליון דולר והיא החלה את דרכה הציבורית לפי שווי של 36 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית סמיקונדוקטור לייצור שבבים מהירים, זולים ויותר חסכוניים אנרגטית.

יו"ר הדירקטוריון של Weebit הוא דדי פרלמוטר, בעברו הישראלי הבכיר באינטל. כמנכ"ל החברה מכהן המייסד יוסי קרת שבאוזני אתר החדשות האוסטרלי Australian Financial Review הביע את חוסר שביעות רצונו מקרנות ההון סיכון הישראליות לאחר שלא תמכו בחברה. "זה כאילו שהן בונות ומתמחרות את ההשקעות שלהן רק כדי שהמייסדים ייכשלו. הם קודם כל רוצים למנות חברי דירקטוריון מטעמם, לדוגמה. בורסת אוסטרליה היא כמו מימון הון סיכון נזיל, אך בלי ההגבלות הנוראיות שיש במימון הון סיכון".

אורנים מדיקל שמודדת את רמת החמצן במוח גייסה 20 מיליון דולר / גלי וינרב

חברת אורנים מדיקל, שפיתחה ומשווקת מכשירים לא פולשניים לניטור רמות רוויון החמצן במוח, הודיעה על השלמת גיוס של 20 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן לונג טק הסינית, אשר השקיעה בעבר כבר בכמה חברות ישראליות, ביניהן ריל וויו המפתחת בדיקה לא פולשנית לאבחון סרטן השד וסנסיבל מדיקל שפיתחה מכשיר לאבחון של חולי אי ספיקת לב בביתם. בגיוס הנוכחי השתתפו גם המשקיעים הקיימים של החברה וביניהם קרן הון הסיכון אורבימד ישראל ותאגיד המכשור הרפואי GE, המתמחה בתחום הניטור של חולים בבתי חולים.

המערכות של אורנים כבר קיבלו אישור FDA בתחום של אבחון רמות חמצן במוח ומותקנות בכ-30 בתי חולים בארה"ב, ביניהם בתי חולים מובילים. מנכ"ל החברה, ישראל שרייבר, מציין בשיחה עם "גלובס" כי החברה רושמת הכנסות "ראשוניות", בסכומים לא גבוהים, שכן היא נמצאת בשלב החדירה.

"החדירה שלנו מתבצעת קודם כל דרך המחלקות הנוירולוגיות, שכן רופאים נוירולוגיים הם הראשונים שמבינים את החשיבות של ניטור רמות החמצן במוח", אומר שרייבר, "הניטור יכול לעזור במגוון רחב מאוד של מקרים, למשל אם נותנים תרופה לשבץ, ניטור החמצן במוח יכול לעזור לבחון האם התרופה יעילה או האם היא גורמת לתופעות לוואי מסוכנות. כך גם במקרה של אבחון נזק של פגיעות ראש. גם המרדימים מתעניינים במוצר שלנו, כדי לוודא שלא נוצר למורדמים נזק מוחי בזמן הניתוח".

החברה כיום פועלת על פני טווח רחב של אינדיקציות בתחום המוח ואינה ממוקדת באחת מהן. כיום אין לה שיפוי ביטוחי ספציפית לאף אחת מן האינדיקציות, אולם לדברי שרייבר אין בכך צורך, כי בבתי החולים השיפוי הוא גלובלי בעבור כלל הטיפול בחולה, ובתי החולים משתמשים במכשיר כדי לחסוך לעצמם עלויות (כתוצאה מסיבוכים) במסגרת חבילת הטיפול הזו.

בסין, מוצר החברה עדיין לא נמכר אך הוא נמצא בתהליכי רישום. "קשה להעריך לוחות זמנים במקרה הזה, אך אני מעריך שעברנו יותר ממחצית מן התהליך", אומר שרייבר. גם בקוריאה קיבלה החברה אישור לשיווק בשוק המקומי, והחלה לערוך פיילוט שמטרתו להדגים כי המוצר אכן משמעותי בקבלת החלטות רפואיות.

- מדוע גייסתם מקרן סינית כשעיקר הפעילות שלכם כרגע היא בארה"ב?

שרייבר: "מאוד התרשמתי מקרן לונג טק. הכרנו לאחרונה כמה קרנות סיניות שנחשבות לקטנות בסין, בעוד שבארה"ב הן ייחשבו בינוניות גדולות, שמאוד מקצועיות בצורת העבודה שלהן. הן מסמנות תחום פעילות, חוקרות את החברה, את התחום, את הרקע הרפואי וכן הלאה, ועושות בדיקת נאותות מורכבות, רחבה ויסודית.

"סימנו את שוק המזרח כשוק מאוד חשוב לנו. הוא בתחילת הדרך ובגלל זה ניתן לעצב את התנהלות הרופאים בנו בצורה שיותר מתאימה לנו. עשינו תהליך לזיהוי מפיץ רלוונטי ודווקא לא בחרנו בגדולים שנהיה אצלם עוד מוצר אלא מפיץ ייעודי למחלקות בתי החולים שאליהן אנחנו פונים, וכשנקבל את האישור נוכל לשווק שם".