פורטפוליו | איתן גלאי

גיל: 43 תפקיד: מנכ"ל אאוטבריין אינטרנשיונל, פלטפורמה להמלצות תוכן

אני: ספורטאי באופי ולצערי לא בגוף, בגלל פציעה בברך. תחרותי שהולך עם הראש בקיר, אבל גם יודע להפסיד בכבוד.

משפחה: הסבים והסבתות משני הצדדים היו חברים בקרקוב. ההורים של אבא הגיעו לחופשה בישראל אצל המשפחה בתל אביב ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הם ניצלו ובני המשפחה האחרים נספו במחנות. המשפחה של אימא נמלטה מפולין דרך רוסיה, הגיעה ליפן ועברה לניו יורק. אימא עלתה לארץ לבדה בגיל 17, ומאחר שהמשפחות המשיכו לשמור על קשר גם מרחוק, היא ואבא היו חברים. הם התחילו לצאת ובשלב מאוחר יותר התחתנו ועברו לירושלים. אבא, דן גלאי, למד כלכלה וסטטיסטיקה ונסע לשיקגו ללימודי הדוקטורט לחמש שנים. אחי ואני נולדנו שם, וכשהייתי בן שנה וחצי חזרנו לארץ. לאורך השנים נסענו לשבתונים בארצות הברית.

ילדות: הרבה חברים שלי היו ילדים של קולגות מהאוניברסיטה. בשנים שהיינו בארץ הייתי מצטיין בצופים - חניך, מדריך, רשג"ד - ותלמיד בינוני. הצד החברתי היה חשוב להורים יותר מהלימודים.

לימודים: אחרי שירות קרבי נרשמתי ללימודי כלכלה וסטטיסטיקה, כי לא ידעתי במה לבחור ואבא אמר שזה בסיס טוב להכול. במהלך התואר הראשון עבדתי במחלקת המחקר של בנק ישראל, ובמהלך התואר השני במנהל עסקים המשכתי לעבוד שם והייתי מתרגל באוניברסיטה.

קריירה: חבר מהצבא חיבר אותי לסיטיבנק ישראל ונקלטתי במחלקת אשראי עסקי. אחרי שלוש שנים, חיים כהן ואסתי פרידמן, שהיו סמנכ"לים בחברה, הלכו להקים את "כלל קרדיט" ולקחו אותי איתם לפיתוח העסקי. התפקיד שלי היה לשכנע לקוחות לקחת אצלנו את האשראי. בזמן שעבדתי שם, אחי ירון חבר לאורי להב כדי להקים את אאוטבריין. התחלתי לעזור להם עם האלגוריתמים הראשונים, המשכתי בניהול הספרים, וב-2008 עזבתי את כלל.

אאוטבריין: הרעיון היה לעשות מהפך בשוק הפרסום של המו"לים והעיתונים ברשת, ובדרך שבה צורכים מידע. כשהגולש קורא כתבה, מופיעות בשוליה המלצות לכתבות אחרות, המותאמות אישית אליו. חשבנו שהמוצר חינמי וטוב וכיוונו אותו לשוק הישראלי. התחלתי לשווק את זה בארץ עוד לפני שהיה לנו מודל עסקי, רק כדי שזה יתחיל לעבוד. במהלך ביקור שלי בכנס בלונדון, הייתה בנו הרבה התעניינות, אז התחלנו לעבוד בבריטניה ובארצות הברית.

ירון: אנחנו עובדים יחד, אבל יש לנו חוזה לא חתום של הפרדה בין העבודה למשפחה. זה לא תמיד מצליח, אבל עושים הכול כדי שזה יקרה.

שרון: אשתי, ירושלמית, עורכת דין במחלקת בג"צים במשרד המשפטים. העבודה שלה הרבה יותר חשובה משלי, כי היא שומרת על הדמוקרטיה. הכרנו דרך חברה משותפת כשהייתי סטודנט, התחתנו לפני 13 שנים ויש לנו שלושה ילדים. היא וונדרוומן אמיתית. גם עובדת קשה וגם מחזיקה את המשפחה.

טאבולה: חברה להמלצות תוכן. ירון ליווה את המייסד שלה, אדם סינגולדה, כשהיה יזם צעיר. באיזשהו שלב הוא עבר למגרש שלנו והקים חברה טובה בתחומה. יש הבדל עקרוני בין החברות: אאוטבריין מקדשת את התוכן ואת הערך המוסף לקורא, ולטאבולה חשובים דברים אחרים.

תוכן שיווקי: יש תוכן שיווקי עם ערך מוסף שאנחנו מוכנים לקדם - כמו איך לשמור על בטיחות הילד ברכב - אבל לא נעשה תוכן שיווקי בוטה.

ביזנס אינסיידר: נבחרנו בדירוג עשר החברות המבטיחות בעולם על-פי המגזין.

הנפקה: אמצעי, לא מטרה. אנחנו פועלים כמו חברה ציבורית בכל מקרה. אם נצטרך כסף, נגייס. עד היום כבר גייסנו 150 מיליון דולר.

יבוא עובדי הייטק: מחסור בעובדים עוצר אותנו. אם יש אפשרות להביא טאלנטים - למה לא.

פנאי: משפחה, ומאוד אוהב ספורט. אחי הצעיר צלם מקצועי ונדבקתי ממנו בתחביב.

תפיסת עתיד: המהפכה של אאוטבריין רק התחילה, ויש לנו עוד דרך לעשות.