הנקראות ביותר

זה הפתרון להכלאה של כיכר אתרים והתחנה המרכזית החדשה?

פרויקט בן 80 שנה בלב בירת שבדיה עובר מהפך שיכול ללמד איך להתמודד עם פיתוח אזורים עירוניים שנזנחו ומשוועים לשינוי

שטוקהולם/ קרדיט: שאטרסטוק
שטוקהולם/ קרדיט: שאטרסטוק

המדינות הסקנדינביות נודעות כחלוצות בפיתוח בר קיימא למען איכות חיי התושבים. דוגמה אופיינית מימים אלה יש בשבדיה, המתאימה את עצמה ראשונה למציאות שנמצאת כבר מעבר לפינה, בפרויקט התחדשות עירונית ענק בבירה שטוקהולם. המהלך, באזור הידוע בשם שלוסן (Slussen), נחשב לאחד המיזמים העירוניים השאפתניים והמורכבים ביותר בעולם כולו, ומבטא שינוי ערכים המתחולל בכל הערים והמדינות. הוא משנה מקצה לקצה שטח עצום בתחום עיר הבירה, במהלך פיתוח יקר המתעדף באופן גורף תנועה רב-אמצעית ובראשה הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית, על פני מכוניות פרטיות.

שלוסן הוא השטח המחבר כבר 400 שנה את העיר העתיקה של שטוקהולם (גמלה סטאן) לחלק הדרומי (סודרמאלם), על בליטה סלעית שאפשרה את חיבור האי הקטן שעליו ישבה העיר העתיקה, לאזורי העיר שהתפתחו מאוחר יותר, בין אגם מאלארן ממערב לבין הים הבלטי ממזרח. הבינוי הקיים כיום באזור החל בשנת 1935, ובאותם ימים תכננו אותו תוך מתן תשומת לב גבוהה לצורכי ניידות במכוניות פרטיות, בשילוב מערכות תחבורה ציבורית מבוססת אוטובוסים ורכבת תחתית, ושמירה על אפשרות שיט ומעבר מעבורות מצד לצד.

במשך שנים ארוכות היה שלוסן המעבר היחיד בין צפון לדרום שטוקהולם, ובשיאו עברו במקום 90 אלף מכוניות ביום שיצרו פקקים שנודעו לשמצה בכל המדינה. בשנות ה-60 של המאה הקודמת נבנו גשרים נוספים שחיברו את שני חלקיה של שטוקהולם וכיום חולפים באזור 30 אלף כלי רכב ממונעים בכל יממה. המבנה הקיים ניצב על קרקע בוצית וסובל מתהליכי התפוררות ושקיעה שמסכנים את המשך השימוש בו.

שלוסן הוא בעצם מגה-מחלף, עם מקומות מסחריים נטושים וחשוכים, ומעברים תת קרקעיים להולכי רגל ששומר נפשו ירחק מהם. ריבוי המפלסים והקצאת שטחים נרחבים לתנועה מוטורית יצרו מרחב לא בטוח שאינו מנוצל ביעילות, ואם למישהו התיאור מזכיר את כיכר אתרים על חוף הים בת"א, או את התחנה המרכזית "החדשה" של תל אביב, זה לא מקרה. ישראלי המבקר ומשוטט במקום ירגיש שנפל להכלאה מפלצתית של שניהם.

מגה-מחלף על המים

הפיתוח שהחל מתוכנן להפוך את שלוסן ממצבו הנוכחי, שבו הוא מתפקד כצומת תנועה גדול ונקודת מעבר, למקום שיהווה בעצמו יעד למפגשים, שהייה והנאה ממיקומו המיוחד: על המים מול העיר העתיקה של שטוקהולם. התכנון החדש משקף שינוי בערכי התכנון העירוני, התופס את העיר כמקום יעיל יותר לשגשוג האדם, ואת הדרכים ונקודות מפגש כהזדמנויות למימוש פוטנציאל של אנשים. שלוסן הוא משל עירוני: כצומת מרכזי שבו חולפות כמויות אדירות של אנשים, הוא צריך לאפשר להם מגוון רחב של פעילויות, ולא להיות רק "מקום שעוברים בו".

בתכנון החדש משופרת הנגישות, הבטיחות והביטחון של הולכי הרגל ורוכבי האופניים, שיוכלו מעתה לעבור מצד לצד במפלס העליון בבטחה, ולתת מבט למים שמקיפים את האזור. כמו כן משופרת הנגישות לתחבורה הציבורית. בעומק הסלע נבנה טרמינל אוטובוסים חדש שמתחבר לתשתית הרכבת התחתית הוותיקה (בשטוקהולם, כמו בעוד ערים בעולם, לא רוצים או לא יכולים לגייס את הכסף להגדלת רשת קווי הרכבת התחתית הקיימת). דגש מיוחד ניתן לביטחון של העוברים באזור באמצעות מאמץ לבטל אזורים שאין עליהם ומתוכם מבט לסביבה.

מעברים תת-קרקעיים ותעלות להולכי רגל הם מקור עיקרי לחוסר הביטחון, ולא פלא שבמקרים רבים הם עומדים נטושים. מאמץ מיוחד מושקע ביצירת טרמינלים תת-קרקעיים פתוחים, מוארים וקלים להתמצאות.

פחות נתיבים יותר קיבולת

בתכנון החדש, הקיבולת של שלוסן למעבר תנועה עולה עבור כל אמצעי התחבורה, פרט למכוניות פרטיות. מספר נתיבי התנועה המיועדים למכוניות מותאם לירידה המורגשת היטב בפופולריות של נסיעות במכונית פרטית במקום, מספרם יורד משמונה נתיבים לשישה תוך הקצאת שטחי הדרך שהתפנו לתשתיות המשרתות הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית.

הפרויקט מורכב בגלל שהבנייה כולה נעשית בתוך מים או מעליהם. בנוסף לשינוי תשתיות התחבורה והתאמתן לצרכים חדשים, הפרויקט משפר את ניקוז אגם מאלארן. כיום האגם מוגבה ונוטה להצפות שמסכנות מבנים ודרכים סמוכים אליו. השינוי ינקז כמות מים גדולה יותר לכיוון הים הבלטי וסכנת ההצפות תפחת. כל המהלכים האלה מבוצעים תוך התחייבות לשמירת הגישה לכל האזור, שבו עומדים מבני משרדים רבים וכן מוזיאון העיר שטוקהולם. למרות שהפיתוח כולל הריסה של גשרים ושינויים תכופים בהסדרי תנועה, הנגישות לכל המבנים מובטחת לאורך כל תקופת העבודות.

עלות הפיתוח היא 12 מיליארד קרונות שבדיות, שהן קצת יותר ממיליארד דולר, המימון מגיע ברובו מעיריית שטוקהולם, וחלק קטן מתקציבי משרד התחבורה השבדי ומממשלת המחוז.

הביצוע ייעשה בשלושה שלבים: הראשון קורה כעת, לאחר שינוי הסדרי תנועה ביוני האחרון, ופירוק חלק מהגשרים הקיימים. בשנת 2019 תושלם הקמת רוב הגשרים החדשים, ובשנת 2025 הפרויקט אמור להסתיים, כולל מבנים החדשים המתוכננים לקום באזור.

העירייה בשיתוף עם החברה המבצעת מפעילות ערוצים מגוונים לעדכון שוטף בהתקדמות הפרויקט.

הפרויקט אינו פועל במחשכים: יש אתר אינטרנט בשבדית ובאנגלית, http://bygg.stockholm.se/Alla-projekt/Slussen/ וכן מרכז מבקרים הסמוך למוקד העבודות ובו הסברים (בשבדית ובאנגלית) על ההיסטוריה של האזור, הצורך בשינוי, ועדכון פתוח בשלבי ביצוע הבנייה והפיתוח, כולל תוכניות מפורטות והדמיות.

הכותב מרצה במגמה לתכנון עיר ואזור באוניברסיטת בן גוריון בנגב ושותף מייסד בחברת פלאנט תכנון ערים

"תחביר המרחב": ניתוח אנליטי לתפקוד רחובות

כשהוחלט לשנות את שלוסן נפתחה תחרות אדריכלים בינלאומית סגורה שבה השתתפו חמישה משרדים בעלי שם בינלאומי, ובהם ביארקה אינגלס (BIG) ואטלייה ז'אן נובל (Atelier Nouvel). ההצעות שהוגשו נשפטו באמצעות מתודולוגיית תכנון חדשנית המכונה "תחביר המרחב" (space syntax), שיטה שמנתחת את הקישוריות במרחב עירוני, ומיד נפרט את עקרונותיה.

השימוש ב"תחביר מרחב" איפשר בחינה טכנית ואובייקטיבית של הצעות על בסיס פרמטרים שבחנו את היכולת של הולכי הרגל להתנייד ולהתמצא בחלל הרב-מפלסי שנוצר במבנה, ואת הקישוריות שלו למרחב האזורי שבו הוא נמצא. לבסוף נבחרה ההצעה שהגיש האדריכל הבריטי נורמן פוסטר, שתכנן בין היתר את מערכת הרכבות התחתיות בבילבאו, את גשר המילניום בלונדון ואת כיפת הרייכסטאג בברלין. ההצעה של פוסטר משכה את הבינוי עד קו המים וצמצמה את ההפרדות המפלסיות.

"תחביר המרחב" הוא כלי חדשני לתכנון עירוני המבוסס על ניתוח אנליטי של תפקוד רשת רחובות. השיטה מניחה שהעיר היא מערכת חללים, וככזו ניתן לאפיין אותה באמצעות מודלים המנתחים נגישות ומעברים ביניהם. כך ניתן לקשור בין רשת הרחובות והיווצרות מרכזים ושוליים אורבניים, ברמה שכונתית, עירונית ומטרופולינית. מדדים המבוססים על תחביר מרחב, נמצאו ברמות מתאם גבוהות לתנועה עירונית ובפרט תנועת הולכי רגל, וכן לתופעות אורבניות חברתיות כגון סגרגציה, פשע ועוד. קישוריות, הנמדדת באמצעות תחביר מרחב, נמצאה כגורם קריטי לפיתוח מרכזיות עירונית, יותר מאשר מערך שימושי קרקע וצפיפות.

באמצעות מודל ממוחשב המיישם את עקרונות "תחביר המרחב", ניתן לבחון השפעה של תוכניות פיתוח, כמו בינוי אזורים חדשים, שינויים ברשת הרחובות קיימת, והופעה של תשתיות חדשות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות