ענף הצ'יינג'ים (נותני שירותי מטבע) מגלגל סכום אדיר של מעל 150 מיליארד שקל בשנה - כ-10% ממחזור הכספים המנוהלים במערכת הפיננסית החוקית בישראל, ומהווה כר פורה להלבנת הון והעלמות מס. לפי נתוני הרשות לאיסור הלבנת הון, 10% מהעבריינים שנתפסו מלבינים הון בשנת 2015 עשו שימוש בנותני שירותי מטבע, וכמעט כל כתב אישום שמוגש בתחום הלבנת ההון בתקופה האחרונה כלל שימוש בשירותים אלה, בידיעת או ללא ידיעת נותן שירותי המטבע.
כך, הוגש לאחרונה כתב אישום חמור נגד יצחק ואזנה, אחד המעורבים המרכזיים בפרשת הלבנת ההון לכאורה בתחום כוח-האדם, ונגד חברת "מוקד אריק" ואחרות - בגין עבירות מס בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל, ועבירות הלבנת הון בהיקף של כ-140 מיליון שקל לפחות. כתב אישום זה כולל גם סעיף, לפיו הכספים שהושגו תוך ביצוע עבירות "הולבנו" אצל נותני שירותי מטבע, בהם החברות שבבעלות עדי צים, לשעבר מבעלי רשת הקמעונאות "כמעט חינם" וכיום בעלי חברת המימון וניכיון הצ'קים אס.אר אקורד.
גם פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים, אחת מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון, סבבה סביב שירותי מטבע. במסגרת הפרשה נחשפה תעשיית זיוף חשבוניות שפעלה בלב הבורסה ליהלומים ברמת-גן, בכסות של עסק למסחר ביהלומים, במשך כשני עשורים עד לשנת 2011. בלב הפרשה עומד "צ'יינג", מעין עסק לשירותי זיוף, "בנק המחתרתי" שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים.
במסגרת פרשה נוספת שנדונה בבית המשפט, ומכונה "אור הגנוז", מואשם מאיר נחמני, אמרגנו של הזמר קובי פרץ (שהורשע בעצמו בעבירות מס ונידון למאסר), בהלבנת הון בהיקף של 50 מיליון שקל ובשימוש במסמכים מזויפים. לפי הנטען, נחמני סיפק לנאשמים אחרים בפרשה שירותי הלבנת כספים באמצעות תחנת חלפנות כספים (צ'יינג') שבבעלותו ברחוב הרצל ברמלה.
בסיס כלכלי לארגוני פשע
למרות העובדה ששוק הצ'יינג'ים "מועד לפורענות", עד לאחרונה הוא היה פרוץ. בהיעדר האסדרה בענף נותני השירותים הפיננסים החוץ-מוסדיים, מלבד גורמים לגיטימיים הפועלים בענף, נכנסו לענף גורמים עברייניים, ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעתים משמשים נותני שירותי המטבע כבסיס הכלכלי של ארגוני הפשע.
אולם, בשנים האחרונות החליטו הרשויות הרלוונטיות - משרד האוצר, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד - לכוון זרקור לענף ולשדרג את האכיפה והפיקוח על התחום. בין הכלים הדרמטיים ביותר שעלו על הפרק הייתה הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ביוזמת שר האוצר משה כחלון ורשות המסים. הצעת החוק הוגשה בהתאם להמלצות צוות בראשות היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס, ליישום ההמלצות בנושא רגולציה על נותני שירותי מטבע, שכללה שורת הוראות להגברת הפיקוח על השוק, כשבראשן הקמת גוף פיקוח.
החוק נועד להסדיר את פעילותם של נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים לשם פיתוח ענף השירותים הפיננסיים החוץ-מוסדיים וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום זה. כמו כן נועד החוק למנוע מגורמים עברייניים לעשות שימוש בענף הצ'יינג'ים למטרות לא כשרות.
בנובמבר אשתקד אושרה הצעת החוק בכנסת בקריאה ראשונה, ומאז נדמה היה כי נעלמה מעיניהם של הגורמים שרצו להשפיע על עיצובו הסופי של דבר החקיקה הדרמטי. אולם, עיון ברשומות - ספר החקיקה של ישראל - מעלה כי ב-1 באוגוסט נרשם בספר החוקים של ישראל החוק החדש - "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים)", לאחר שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. החוק ייכנס לתוקף ב-1 ביוני 2017.
"סמכויות נרחבות ועוצמתיות"
מה משמעות החוק, והאם לנותני שירותי המטבע יש סיבה לדאגה? הדעות מגוונות. "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים) הוא מחטף חמור שעלול לפגוע בענף כולו, להזיק למשק ולפגוע בחופש העיסוק", אומר ל"גלובס" עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בדיני מסים ואיסור הלבנת הון ומייצג מספר רב של נותני שירותי מטבע.
לפי החוק החדש, יוקם במשרד האוצר רגולטור חדש ורב-עוצמה - "המפקח" לפי לשון החוק - שתפקידו להסדיר את הנעשה בתחום נותני שירותי המטבע (צ'יינג'ים), המכונים מעתה "נותני שירותים פיננסיים". לדברי עו"ד גולדמן, "החוק מעניק לרגולטור סמכויות כלליות, נרחבות ועוצמתיות ביותר ואפשרות לפעול ביד קשה ובאופן שרירותי, תוך הפעלת שיקולים אמורפיים ואף בלתי רלוונטיים".
בין היתר מגדיר החוק החדש מספר סוגים של רישיונות שיוענקו לנותני השירותים הפיננסיים, לרבות מתן אשראי, תוך פירוט רמת הלימות ההון הנדרשת עבור כל סוג רישיון. בנוסף מפרט החוק את השיקולים הרחבים שניתנו למפקח בבואו להעניק רישיון או לפסילתו; חובות דיווח לרשויות אחרות, כגון רשות המסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון; סמכות להטלת עיצומים כספיים כבדים ואף ענישה פלילית.
לטענת עו"ד גולדמן, החוק אושר "במחטף" במליאת הכנסת, לאחר שרק בפברואר אשתקד פורסמו ההמלצות של הצוות בנושא הרגולציה על נותני שירותי מטבע. "כעבור שנה וחצי 'נולד' חוק חדש, בתקווה כי יעשה סדר ויביא לתחרות בתחום השירותים הפיננסיים, דבר כשלעצמו ראוי. אך הזמן שניתן להיערך לדרישות ולשינויים מרחיקי הלכת שמציב החוק עצמו הוא פחות משנה, ותוספת של עוד שנה להיערכות בגין תיקוני חקיקה עקיפים, כגון פקודת מס הכנסה, חוק איסור הלבנת הון, חוק הבנקאות, חוק הגנת הצרכן ועוד".
עו"ד גולדמן מוסיף כי "לא ייתכן שבהליכי חקיקה כה מהירים, וללא כל דיון יסודי, מוקם במסגרת החוק רגולטור חדש ורב-עוצמה, שאחראי על ענף שמגלגל עשרות מיליארדי שקלים בשנה, ושהמפקחים מטעמו, העוברים 'הכשרה מתאימה' לצורך הפעלת סמכויות לפי החוק, יהיו בעלי סמכויות שיקנו להם אפשרות להיכנס לכל מקום, להטיל הגבלה על שימוש בנכסים ואף לתת צווים מינהליים".
עוד אומר עו"ד גולדמן כי "אמנם החוק החדש 'מתחשב' בעוסקים ותיקים (אלה שכבר מחזיקים ברישיון), ובמקרה שהם עונים על הקריטריונים הטכניים, הם ימשיכו להחזיק ברישיון 'הישן' - אך לרגולטור החדש נתונה סמכות, בין היתר, לשלול את הרישיון 'במידת הצורך', ומדובר בסמכות דרקונית ובלתי סבירה".
לטענת עו"ד גולדמן, הדרישה להיערכות מוקדמת לחוק - שייכנס לתוקף בתוך פחות משנה - היא כבדת-משקל ולמעשה בלתי אפשרית. זאת, משום שההיערכות כוללת, בין היתר, ביצוע הערכת מצב של חברת שירותי המטבע באמצעות מומחים, כגון קציני ציות, עורכי דין ויועצים ומקצועיים - כל זאת תחת עלויות אדירות.
"המשמעות המעשית של החוק החדש היא שמאות עסקים קטנים ייאלצו לבצע סקר ציות מקיף, בניית מדיניות ציות, עריכת נהלים, תוכנית שנתית ועוד - והכול לקראת כניסה לתוקף של החוק החדש", אומר עו"ד גולדמן. "במקרים מסוימים יידרשו נותני שירותי מטבע לעמוד בדרישות רגולטוריות בדומה לחברות ציבוריות - קרי, שקיפות מלאה, דיווחים נוספים, מינוי ועדות דירקטוריון וכו'".
"אפקט וואו"
עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום איסור הלבנת הון ועבירות צווארון לבן, מציינת כי לחוק החדש יש "אפקט וואו" על השוק, אך הבשורה שהוא מביא עמו אינה שלילית בהכרח.
לדבריה, "מדובר בחוק חשוב ביותר, מכיוון שנותני השירותים הפיננסיים הם גורם משלים לבנקים, תחרות לבנקים, הם מגוונים את השירותים הפיננסיים שניתנים לציבור, והם מאפשרים נגישות לשירותים פיננסיים לציבור שהבנקים לא מוכן לשרת. לכן, מדובר בחוק שהשוק זקוק לו".
עם זאת, עו"ד גרוסמן מסכימה עם הטענה כי החוק עבר במהירות יתרה ובלי דיון מספק. "הדיון הציבורי בחוק היה צריך להיות הרבה יותר מעמיק, ובדרך כלשהי נראה שהוא עבר מתחת לרדאר, בלי מודעות ובלי דיון ציבורי מספיק.
"הנושא הוסדר עד היום בחוק איסור הלבנת הון, שטיפל למעשה רק באספקט של איסור הלבנת ההון בקרב נותני שירותי המטבע, אבל בחוק החדש מסדירים את התחום באופן רחב, מקימים רגולטור עם סמכויות רחבות ביותר, כולל סמכויות מינהליות רחבות (למשל הסמכות לסגור חצרים של נותן שירות עסקי במקרים מסוימים), וגם מוגדרות עבירות פליליות חדשות שמטילות אחריות פלילית על נושא משרה וגופים שמתנהלים ללא רישיון. חוק כזה היה ראוי לדיון הרבה יותר מעמיק מבחינה ציבורית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.