הציר של טראמפ, אדלסון ונתניהו

הנאום בקונגרס עלה לנו ביוקר. אבל אם אדלסון דרש - איזו ברירה הייתה לביבי?

ה"ניו-יורק טיימס" דיווח אתמול (א') על פגישה פרטית שנערכה בשבוע שעבר בין המועמד לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ, לבין שלדון אדלסון. מיליארד ההימורים הזמין את טראמפ לחרו במלון, כדי להסביר לו שדעתו אינה נוחה מהתנהלותו ומחלק מהדברים שהוא אומר, ולכן הוא לא ממהר להעביר את כספי התרומה שהבטיח (כ-100 מיליון דולר).

לדעת פרשנים בארה"ב, זו אחת הסיבות, אולי העיקרית, להתנצלותו של טראמפ על כמה התבטאויות שלו ולריכוך התבטאויותיו.

זה לא הליכוד

ברור שלא מערכת הבחירות בארה"ב מעניינת אותי בהקשר זה. אותי, ואת כולנו, מעניין וצריך לעניין האיש שלדון אדלסון. במיוחד העובדה שהוא תורם מכספיו לא רק למפלגה הרפובליקאית, אלא גם למפלגת בנימין נתניהו.

אין לטעות - לא מדובר בליכוד, אלא בנתניהו וכל מי שהוא רוצה ביקרו. למערכות הבחירות עצמן אדלסון לא יכול לתת הרבה, כי החוק קובע הגבלה - אבל לבעל הממון תמיד יימצאו דרכים עוקפות.

הדרך העוקפת

וכך נולד הביטאון "ישראל היום". אין בארץ תעמולה יותר חד-צדדית ומגמתית מהפרסום הזה המתחזה לעיתון. אין!

אין עוד פוליטיקאי, פרט לנתניהו, שעומד לרשותו ולרשות משפחתו עיתון המוקדש כולו לקידומו הפוליטי ולעריכת חשבונות נגד מבקריו. אין!

חסידיו של נתניהו יכולים להתקומם נגד הדברים או להיות מאושרים ולקבל ביטאון חינם, אבל מה לעשות, אלה עובדות.

בחזרה לסוויטה

עכשיו בוא נחזור לסוויטה במלון "סיינט רג'יס". אין לי דבר נגד התערבותו של אדלסון בנעשה אצל הפוליטיקאי טראמפ. בעל המאה הוא בעל דעה. זו בוודאי מציאות שטראמפ - מי כמו טראמפ - מכיר אותה. אדם שנותן 100 מיליון דולר, רשאי לדרוש שדעותיו יובאו בחשבון. והוא גם רשאי, כמובן, לא להעביר לו את כספו אם הפוליטיקאי מסרב לציית.

הנאום בקונגרס

אם זה נכון לגבי טראמפ, זה חייב להיות נכון גם לגבי נתניהו, לא? אני מניח שאדלסון מחבב את נתניהו ומסכים בדרך-כלל עם עמדותיו. אבל מה קורה כשהוא רוצה משהו מביבי? אנשי ראש הממשלה טוענים בגיחוך: מה אדלסון, עשיר עולם, יכול כבר לרצות מראש ממשלת ישראל?

אז הנה דוגמה - הוא יכול לרצות מאוד, וגם מאוד רצה, שראש הממשלה ינאם בקונגרס האמריקאי נגד הנשיא הדמוקרטי. כי חשוב לו, חשוב מאוד, לעזור למועמד הרפובליקאי.

כזכור, ראש הממשלה נתניהו הפנה עורף לכל מי שהזהיר אותו נגד הנאום. והיום, כידוע, זה עולה לנו ביוקר. אבל אם אדלסון רצה - איזו ברירה הייתה לביבי? לוותר על "ישראל היום" (ועל כל השאר)?

שווה בדיקה

כבר כתבתי כאן, ואני חוזר ואומר: חייבת להיות בדיקה יסודית על הקשר בין נתניהו ואדלסון.