רשתות שיווק יעבירו דיווח על הרווחיות של 24 פירות וירקות

מטרת הצו שיוציאו משרדי החקלאות והאוצר הוא להטיל פיקוח ממשלתי על פערי התיווך בכל חוליה בשרשרת ■ קמעונאי: "זה לא אמור להדאיג אותנו כי לא התפארנו ברווחים גדולים"

אגף הפירות והירקות / צילום: תמר מצפי
אגף הפירות והירקות / צילום: תמר מצפי

משרדי החקלאות והאוצר עומדים לפרסם צו שיחייב את רשתות השיווק וסיטונאי הירקות והפירות להעביר דיווח פרטני על הרווחיות שלהן בקטגוריית הפירות והירקות. מדובר בדיווח מפורט במיוחד, שבמסגרתו יתבקשו לדווח על רווחיות של כל ירק ופרי מתוך רשימה של 12 ירקות ו-12 פירות. הגורמים שיחויבו בדיווח הם קמעונאים גדולים, לפי הגדרתם בחוק המזון, וסיטונאים, שמחזור המכירות השנתי שלהם עומד על 30 מיליון שקל ויותר.

רשימת הפירות והירקות בטיוטת הצו שגובשה במשרדים נקבעה לפי שיעור המכר שלהם מכלל מכירות הפירות והירקות בהתבסס על נתונים מ-2013-2015. הדיווח הקרוב יתייחס לרווחים בשנת 2015, והכוונה היא שלאחר שהצו ייכנס לתוקף, חובת הדיווח תהיה אחת לשנה. במקביל תחול חובת דיווח כמה פעמים בשנה על מחירי המכירה של הפירות והירקות.

רשימת הירקות כוללת עגבנייה, שמכירותיה מהוות 20% מכלל מכירות הירקות, תפוח אדמה, האחראי ל-14% מהמכירות, פלפלים (12%), מלפפון (9%), בצל (6%), פטריות (5%), בטטה (4%) וכן, חצילים, קישוא, כרוב ושום, האחראים כל אחד ל-3% ממכירות הירקות, וגזר האחראי ל-2% מהמכירות.

החישוב נעשה לפי ערך כספי שאינו תואם את הערך הכמותי. כך, העגבניות נמכרות פעמים רבות כלוס-לידר על מנת למשוך קונים ולכן יש להניח שברמה כמותית, מכירות העגבניות גבוהות מ-20%. דוגמה אחרת היא פטריות, שאינן נחשבות לרבות מכר, אך בשל מחירן הגבוה, הן מהוות נתח כספי של 5% ממכירות הירקות.

רשימת הפירות שתחייב דיווח כוללת תפוח העץ, האחראי ל-17% ממכירות הפירות, בננה (11%), ענבים (9%), אבטיח (8%), אבוקדו (7%), לימון, אפרסק ותפוז, האחראים כל אחד ל-5% מהמכירות, ואגס ונקטרינה, האחראים כל אחד ל-4% ממכירות הפירות.

טיוטת רשימת הפירות כוללת גם אגס, נקטרינה, שזיף ומנגו, אם כי במשרד האוצר מעוניינים לקצר במעט את רשימת הפירות ולכן ייתכן שחלק מהם לא ייכללו בסופו של דבר בצו. לגבי יתר הפירות והירקות, הרשתות והסיטונאים יחויבו לדווח על הרווחיות הממוצעת שלהם תחת סעיף "כל היתר".

 

מחפשים אסמכתא משפטית

הרקע לפרסום הצו הוא שבמשרדי החקלאות והאוצר הגיעו למסקנה שעל מנת להטיל פיקוח ממשלתי על "פערי התיווך" בכל חוליה בשרשרת, הם חייבים להסתמך על נתוני אמת שיעמדו במבחן משפטי. לצד נתוני הרווחיות, במשרדי הממשלה שוקדים גם על ניתוח עלות הגידול של כל פרי וירק וכן עלות המכירה של הקמעונאים. לשם כך יהיה עליהם להביא בחשבון את עלות המים, השונה מאזור גידול אחד למשנהו, החשמל, הפחת ושכר העבודה.

לדברי מקור במשרד החקלאות, "הדיווח יאפשר לבדוק את המרווחים ויעניק אסמכתא משפטית שתגבה כל החלטה על המרווח שייקבע". בניגוד למוצרי מזון שעליהם חל פיקוח מחירים ממשלתי ובהם נקבע המרווח בשקלים, כאן הכוונה לקבוע מרווח באחוזים.

לדברי מקור אחר, "הטלת חובת הדיווח כשלעצמה יכולה לגרום לקמעונאים ולסיטונאים לצמצם את פערי התיווך, סוג של רגולציה עצמית. אם נראה שיש חריגה רק במקטע הרשתות או רק במקטע הסיטונאי, ייתכן שנחליט על פיקוח רק באותה חוליה. הרעיון הוא למקד את הפיקוח או לגרום לפיקוח עצמי חזק. חובת הדיווח מעמידה מולם איום תמידי שאם פערי התיווך יהיו גבוהים, נוכל להטיל עליהם פיקוח. לאחר שהשמנת המתוקה 38% הוכנסה לפיקוח מחירים, אמרנו ליצרניות מוצרי החלב שהרווחיות של שמנת מתוקה 32% גבוהה מדי והזהרנו שנטיל עליה פיקוח מחירים. הם לבד הורידו בעקבות זאת את המחיר ב-10%. מה יותר טוב מזה?".

קמעונאים שעמם שוחח היום "גלובס" אומרים שהם אינם מוטרדים מחובת הדיווח, וכן שלרשתות הגדולות יש מאגר נתונים מסודר שיאפשר להן להעביר את הדיווח בקלות. לדברי קמעונאי, "זה לא אמור להדאיג את הקמעונאים כי הם לא התפארו ברווחים גדולים. הדו"ח הזה יראה שבירקות רגישים כמו עגבנייה ומלפפון, הרווחיות מאוד נמוכה ואפילו אפסית בחלק מהרשתות. לרוב העגבנייה והמלפפון נמכרים ברווחיות נמוכה, מחיר עלות או אפילו מחיר הפסדי, ולכן יש צורך לאזן את ההפסד עליהם בירקות ופירות אחרים. עושים זאת בדרך כלל בבצל, שבו יש רווחיות גולמית של 30% בקלות, ובתפוחי אדמה, ששם הרווחיות הגולמית 40%".

לדבריו, במבצעים גם מכירות האבטיח הפסדיות. "אם אתה עושה מבצע על אבטיח, אתה יכול למוטט את כל הרווח של המחלקה כי אבטיח שוקל 8-10 ק"ג ורשת גדולה יכולה למכור ביום אחד 50 טונות אבטיח ויותר".

בהתייחס להוצאות הוא אומר, "במחלקת הפירות והירקות יש פחת של 8%-10% ומכאן שגם אם הרווח הגולמי הוא 30%, זה אומר שאחרי הפחת הוא 20%-22%. בנוסף, על כל 100 אלף שקל מכירות, אתה מעסיק עובד שעלות העסקתו 7,000-8,000 שקל. זה אומר שיש לך כבר הוצאות מחלקתיות של 15%-17%. לזה יש להוסיף את ההוצאות הרגילות של הסופרמרקט. זו לא מחלקה שמרוויחים עליה ים כסף ועושים בה עסקים כאלה טובים".

נתח מכירות הפירות והירקות
 נתח מכירות הפירות והירקות