יבואני זארה וניין ווסט ישלמו מכס על התמלוגים למותגים הבינ"ל

בהחלטה בעלת השפעת רוחב על כל יבואני המותגים בארץ, אישר ביהמ"ש את עמדת רשות המסים, לפיה דמי הזיכיון חייבים גם הם במכס ■ צפוי ערעור לעליון בסוגיה

זארה / צילום: איל יצהר
זארה / צילום: איל יצהר

בית המשפט המחוזי מרכז דחה את תביעותיהן של חברת גוטקס אופנה, המייבאת את המותגים זארה ופול אנד בר; חברת אס.בי.אן הלבשה, המייבאת את המותג נאוטיקה; וחברת סופר ברנדס, המייבאת את המותגים ניין ווסט, אן קליין ואיזי ספיריט; כנגד החלטת רשות המסים לחייב אותם בתשלום מכס על התמלוגים שהן משלמות לבעלי המותג בחו"ל. נקבע כי שווי תמלוגים יתווסף לשווי הסחורה המיובאת לצורך חישוב תשלום המכס הנדרש.

התביעות עסקו בשאלה האם יש להוסיף לערך הסחורות שיובאו על-ידי החברות - פריטי האופנה הנמכרים ברשתות המוכרות - שהן בעלות זיכיון להפצה של המותגים הבינלאומיים, הנושאים סימנים מסחריים שונים ונמכרים במסגרת "חנויות קונספט", את התשלומים ששילמו אותן תובעות לבעלות הסימן המסחרי בחו"ל. 

החנויות מוקמות ופועלות על-פי הנחיות מפורטות מטעם בעלות המותגים בכל ההיבטים השיווקיים והניהוליים, לרבות בחירת המיקום, העיצוב הפנימי והחיצוני, סוג הציוד, אופן סידור המוצרים הנושאים את המותגים על המדפים, שיטות המכירה ועוד. בהתאם לדמי הזיכיון, התובעות משלמות לבעלות המותגים דמי זיכיון הנגזרים ממחזור המכירות. 

המדינה טענה כי התובעות צריכות להוסיף את דמי הזיכיון לערך העסקה וכפועל יוצא מכך לשלם מכס גם בגין תשלומים אלה, הכול בהתאם לפקודת המכס, ועל כן הוצאו לתובעות הודעות חיוב.

התובעות טענו כי התשלומים האמורים משולמים בגין השירותים השיווקיים והניהוליים שהן מקבלות מבעלות המותגים, ועל כן אין להוסיפם לערך העסקה, ומשכך אין חבות במכס בגינם. 

בית המשפט דחה, בין היתר, את טענת התובעות כי תמלוגים יש להוסיף לחישוב ערך העסקה רק כאשר הסימן המסחרי בולט על גבי הסחורות. כמו כן, נקבע כי הסכמי הזיכיון מתייחסים לסחורות הנושאות את סימני המסחר, ואין כל רלוונטיות למיקום התווית.

בנוסף, נקבע כי גם תשלום בגין השתתפות בהוצאות פרסום, ששילמה אחת מהתובעות לבעלת המותגים בחו"ל, יש לכלול בערך העסקה, ובהתאם יש חבות במכס עבורו. 

את רשות המסים ייצגו בתיק עורכי הדין מיכל רצ'ולסקי ואדם טהרני מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).

"פסיקה מרחיקת לכת" 

לדברי עו"ד גיל נדל, ראש תחום דיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במשרד גולדפרב-זליגמן, "עם כל הכבוד, מדובר בפסיקה מרחיקת לכת. אם היבואן היה נעזר בשירותי מעצב פנים בישראל, ברור כי התשלום למעצב הפנים לא היה 'נדבק' למוצר המיובא ולא היה כפוף לתשלום מכס. מדוע אך כך תשלום למעצב פנים שהוא בעל המותג, חייב במכס?

"מעבר לכך, אותו בית משפט שפסק הפעם בעד הרשות, פסק בשנת 2013, במקרה של לי קופר, יותר לטובת היבואן. באותו מקרה נאמר כי רשות המכס מסכימה לכך שתשלום שמשלם היבואן לבעל המותג בעבור 'קונספט שיווקי' כגון ייעוץ בעיצוב חנויות - פטור ממכס.

"לכן, מעניין יהיה לראות כיצד בית המשפט העליון יישב את הסתירה בין שני פסקי הדין. ערעור על פסק הדין בנושא לי קופר הוגש כבר בשנת 2013 וטרם הוכרע, וניתן להניח כי יוגש גם ערעור בתיק גוטקס".  

עו"ד נדל מוסיף כי מדובר בסוגיה רוחבית שעשויה להשליך על עסקיהם של בעלי מותגים בענפים שונים, וביניהם ענף ההלבשה וההנעלה, ענף המזון, ענף מוצרי החשמל ולמעשה כל ענף שבו היבואן נדרש לשלם תשלומים נוספים לבעל המותג, מעבר למחיר המוצר עצמו.

"אם פסיקה זו לא תתהפך בערעור בבית המשפט העליון", אומר עו"ד נדל, "היא עשויה לפגוע בעסקיהם של יבואנים רבים ולהביא להגדלה ניכרת של תשלומי המכס שיידרשו מהם - הגדלה שעשויה לפגוע, בסופו של דבר, גם בצרכנים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988