זר לא יבין: כך נראה טיול ג'יפים במקום יוצא דופן בישראל

לא מעט ישראלים גילו בשנים האחרונות דרך נהדרת להכיר מקומות נסתרים בארץ ומסלולים שלעולם לא תגיעו אליהם אחרת ■ הצצה לטרנד טיולי השטח שהפך לתעשייה של ממש וצבר סביבו קהילה גדולה

תיירות, גיפים , נחל קמריר/ צילום: גלובס טיוי
תיירות, גיפים , נחל קמריר/ צילום: גלובס טיוי

נחל כמריר הוא אבן-דרך בחייו של חובב ג'יפים. הנחל ממוקם בסמוך לערד, ליד צומת חתורים, בכניסה למחצבה. 15 ג'יפים המאכלסים בתוכם 40 מטיילים הגיעו באמצע הלילה, הקימו אוהלים והצטופפו בתוכם, ממתינים להרפתקאה הצפויה להם בבוקר. 

בטור מסודר של רכבים חודרים אט אט אל תוך הערוץ. הנסיעה היא איטית, לא ממהרים, דרוכים. שבעה קילומטרים בסה"כ אורכו של המסלול. לאחר נסיעה של קילומטר בערך בתוואי שטח טרשי אבל לא ממש מסובך מגיעים הג'יפים למכשול הראשון.

סיפורי קרבות מיתולוגים הם חלק בלתי נפרד מעולם הג'יפים, וגם לנחל כמריר יש אחד כזה. בשנת 2014 נפרץ נחל כמריר שעד לאותה שנה נחשב למסלול עבור מיטיבי לכת בלבד. עבור קבוצות הג'יפאים היתה נקודה בנחל שממנה אי-אפשר היה להמשיך הלאה, סוג של קיר בלתי עביר לכאורה. עד שמספר ג'יפאים החליטו שהם בכל זאת חייבים לפרוץ את הדרך.

פריצה של מסלול נחשבת להישג שמלווה ג'יפאי לכל חייו, אפשר לומר שהוא נכנס להיכל התהילה של הג'יפאים ונשאר שם, וכל מילה נוספת פשוט מיותרת. החיבור בין הג'יפאים מתבסס בעיקר על האהבה לעניין, או יותר נכון - הטירוף שבעניין.

חובבי הז'אנר הינם מכל רחבי הארץ ומכל טווח הגילאים, מגילאי ה-20 ועד ה-60 פלוס, כולם שרויים עמוק באהבה לטירוף הזה. קשה להגדיר את זה אחרת, כיוון שמדובר בתחביב יקר מאוד שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו, במיוחד אם אתה מאלו שיוצא למסלולים כמו נחל כמריר. 

מעבר למיומנות הטכנית הגבוה שצריך בשליטה על מפלצות השטח האלו חייבים גם ידע מכני וידע בחילוץ. כי גם אם הכלים משופרים וגם אם הנהג מיומן בסופו של דבר כל אחד יכול למצוא את עצמו תקוע עם פנצ'ר או ציריה שנשברה ואלו עוד המקרים הקלים.

לקהילת הג'יפאים יש גם לא מעט אוייבים. לא מעט אנשים מתקשים לחבר בין הרכבים המפלצתיים האלו לטבע שזה נושא אחד אבל יותר מכולם המאבק של הקהילה על הכרה הוא מול הרשויות.

המשוכה האחרונה בטיול, ממש כמה מאות מטרים לפני סיום המסלול היא גם הקשה ביותר. כאן נמדדת עבודת הצוות של האנשים שבילו את עשרים וארבע השעות האחרונות ביחד במין סוג של אינטימיות שזר לא יבין. אחד אחרי השני הם עומדים בתור כדי לעבור את הקיר הזה, המפל שהטבע יצר והאמת לא ממש תכנן שג'יפ יעלה מעליו.

אי-אפשר להסביר את זה, מה גורם לאנשים האלו להחליט שהם צריכים לעבור שם, אבל אולי השגעון הזה שמור גם למטפסי הרים. שאלו אותם למה הם חייבים לעלות על ההר. תשובתם נאמרה בפשטות: כי הוא פשוט נמצא שם.