זכרונות קרירים: אירועי החורף המשמעותיים בתולדות ישראל

תיעוד ראשון ומרגש של שלג בירושלים בשנות ה-20; ילדים משחקים בשלג בת"א בשנות ה-50; הכינרת מגיעה לשיאה בשנות ה-90; והפסקת חשמל ענקית ב-2013

זכרונות קרירים / צילום: צלמי המושבה האמריקאית
זכרונות קרירים / צילום: צלמי המושבה האמריקאית

1920 - קסם, יופי, חורבן

גל קור קיצוני ששרר בארץ ישראל בין ה-9 ל-12 בפברואר 1920, קבר את ירושלים תחת מטר שלג באחת הסופות הקשות שידעה. בירושלים בוצעו מדידות לבדיקת עומק השלג, ונמדדו בין 65 ל-97.5 ס"מ שלג ברחבי העיר. עקב התשתיות הירודות בארץ בתקופה ההיא, נרשמו בגל הקור הזה נזקים כבדים ברכוש ובנפש.

רחל מלין, אז בת 30, עבדה כאחות הראשית בבית החולים רוטשילד בעיר ותיעדה את האירוע ביומנה, שתורגם לעברית לפני כחמש שנים על-ידי בני משפחתה ופורסם באתר ynet: "התעוררתי בבוקר השכם משנתי, רעננה ובריאה", כתבה, "כמעט חשבתי לעצמי שאני משוגעת כאשר ראיתי כי הקרקע, העצים והכול מכוסים בשלג לבן, עמוק. בכל ימי חיי לא ראיתי תמונה כזו. כל ירושלים הייתה מכוסה ואפופה ביריעת שלג לבנה-כחולה. דממת תרדמה שררה בכול, כשהיא נקרעת מפעם לפעם בשריקת הרוח העזה. העצים הזקנים ניצבו שחוחים ושבורים והעצים הצעירים שניצלו מהסופה ונותרו על עמדם, גאים וזקופים, היו מכוסים לחלוטין בשלג".

"במחי יד", המשיכה מלין, "החידוש והקסם נעלמו והרחנו את הסכנה הגדולה". הצירים המרכזיים נסגרו בזה אחר זה, דרכי הגישה החשובות לבתי החולים נסתמו וחולים התקשו להגיע לקבל טיפול. מנהל בית החולים, כתבה מלין, חיפש ידיים עובדות שיפנו את השלג המצטבר. אט-אט, סיפרה האחות ביומנה, הפכה תופעת הטבע המשמחת למטרד מסוכן, ובסופו של דבר הסופה הותירה אחריה עשרות מבנים שקרסו, הרס תשתיות, נזק ברכוש, שלושה מקרי מוות ובעיקר "מלא פחד וסבל".

1950 - שלג בעיר הלבנה

בתחילת פברואר 1950 כוסתה כמעט כל הארץ במעטה לבן - כולל בתל-אביב. מאז 1860 - השנה שבה החלו בדיקות מטאורולוגיות בארץ - לא ידוע על מקרה דומה, שבו שלג ירד במישור החוף. גובה המשקעים הלבנים בקריה בתל-אביב הגיע ל-10 ס"מ ואילו הקור בתחנת רדינג, שם נערמו 12 ס"מ של שלג, עמד על שלוש מעלות מתחת לאפס. במנרה נרשמה אז טמפרטורה של 10 מעלות מתחת לאפס. עומק השלג בצפת הגיע ל-60 ס"מ, בירושלים ל-70 ס"מ ובחיפה ל-17 ס"מ. שכבת שלג הצטברה גם במקומות בלתי צפויים נוספים, ביניהם: רמת גן, בני ברק, ראשון לציון ורחובות. בירושלים הגיע גובה השלג לחצי מטר. "המקום היחידי שניצל מן השלג", נאמר בדיווח המטאורולוגי, "הוא אילת".

"חשבנו שהשלג יימס תוך כמה דקות, אך לא כך היה", משחזרת שושנה אליעד, בת 89, שהתגוררה אז בשכונת צהלה בתל-אביב. "במשך יומיים כל העצים והמכוניות כוסו במשטח של שלג עמיד. הכול טבל בלבן בוהק, הילדים בנו בובות שלג וערכו קרבות עם כדורי שלג והייתה תחושה של חג לבן, ששון ושמחה. שכונת צהלה הייתה אז סוף העולם. עדיין לא היו בה חנויות, וגם לא נסללו בה כבישים, היו רק חולות ומשטחים שכוסו בשלג לבן, וזו הייתה חוויה בלתי נשכחת. זה הזכיר לי את הילדות היפה שלי ברומניה, כשהיינו מחליקים על הקרח ובונים איש שלג שהיה מחזיק מעמד שם גם ימים שלמים".

השלג הכבד גרם גם לאסון טראגי בקיבוץ עין שמר שליד פרדס חנה: ארבעה עולים מתימן נהרגו לאחר שגג חדר האוכל במחנה העולים במקום התמוטט. מהחקירה עלה כי על הגג הצטברו 18 טונות שלג, והוא לא נבנה כדי לשאת משא בלתי רגיל כזה.

בירושלים ניסו התושבים להשיג דבר אחד - נעליים מתאימות. בידיעות אחרונות דווח אז כי מול חנויות הנעליים הסתדרו משעות הבוקר תורים ארוכים של תושבי הבירה שרוצו להשיג מגפיים. המריבות בין העומדים בתור והרוצים להגיע לראשו אילצו את המשטרה להתערב. מכוניות רבות בבירה נשארו אז תקועות ברחובות תחת שכבה עבה של שלג ובפרברים שעל ההרים נראו גולשים על מחליקיים של סקי, שהפכו לאמצעי תחבורה במטרה להגיע לחנות מכולת פתוחה.

1992-1991 - הסערה המושלמת

אחרי חורף סוער ב-91', פברואר 92' נפתח בסערה ושלג ירד מצפון ועד דרום: רמת הגולן, נהריה, חיפה, רעננה, הרצליה, באר-שבע, דימונה, מצפה רמון וכמובן שבירושלים. כמות הגשמים שירדה לא נראתה בארץ זה עשורים. מפלס הכנרת עלה בקצב מסחרר ונציבות המים הורתה להתכונן לפתיחת סכר דגניה. לראשונה זה שנים רבות התמלאו גם כל מאגרי המים העיליים של ישראל - מרמת הגולן בצפון ועד ירוחם בדרום.

כמובן שהיו גם נזקים: סכר מרום גולן נפרץ והמים נעו מזרחה, לעבר סוריה, סחפו ציוד חקלאי רב והשמידו שטחים חקלאיים נרחבים. עוצמת הרוחות שנמדדו נפלה רק בדרגה מזו של סופת הוריקן, הפסקות חשמל נגרמו עקב קריסת עמודי חשמל ורבבות בתים נותקו מהזרם. הגשמים התגברו וירדו כמעט ללא הפוגה. נתיבי איילון נסגרו בשל הצפה ופקקים גדולים נרשמו בתל-אביב. בירושלים, כשני שלישים מהכבישים נחסמו לפרקי זמן שונים, בעיקר עקב שלוליות ענק, עצים שקרסו ומכוניות פרטיות שנתקעו וחסמו את הדרך.

אזור נוסף שבו ירד שלג היה הערבה וסביבות אילת. בהרים מסוימים בערבה הגיע השלג לגובה של חצי מטר. רק תל-אביב לא זכתה ליהנות מהשלג כמו בפברואר 1950, אך היא כוסתה במעטה לבן של ברד.

2003-2002 - חורף שלא סגור על עצמו

עונת חורף 2003/2002 התחילה כעונה יבשה: עד תחילת דצמבר היו כמויות הגשם קטנות במידה ניכרת מהממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה (50%-20%), אך בעקבות הגשמים הרבים שירדו בדצמבר עלו כמויות הגשם בסוף החודש על הממוצע לתקופה המקבילה. בינואר נרשמה הפוגה נוספת ואילו פברואר ומארס הגשומים מאוד גרמו לעלייה באחוז הגשם המצטבר ל-150%-140% מהממוצע הרב שנתי.

בסיכומה של עונת החורף הזו, היא הייתה גשומה מהממוצע במידה ניכרת בצפון הארץ, במרכז הארץ ובצפון הנגב. בחלקים גדולים בצפון הארץ ובמרכזה הגיעו כמויות הגשם ל-150%-140% מהממוצע הרב שנתי. במישור החוף ובצפון הנגב עלו כמויות הגשם על הממוצע ב-40%-20%. לעומת זאת, היו כמויות הגשם בדרום הארץ קטנות מהממוצע. במרכז הנגב ובערבה הגיעו כמויות לפחות מ-80% מהממוצע.

2013 - קצר וכואב

בין ה-10 ל-14 בחודש דצמבר 2013, הגיעה לישראל מערכת קרה וקיצונית מאזור רוסיה. המערכת התאפיינה בקור עז למשך כמה ימים רצופים, משקעים רבים וכמות שלג שוברת שיאים. ב-11 בחודש ירדו גשמים רבים מהצפון ועד הנגב אשר לוו ברוחות עזות. בבאר-שבע ירדו בלילה של תאריך זה כ-71 מ"מ של גשם. בשעות הערב החלו לרדת שלגים בהרים הגבוהים בצפון ובמרכז, שהתעצמו למחרת בהרי המרכז. השלג הצטבר בגל זה לכ-20 ס"מ ברחבי ירושלים, שיא של כל הזמנים למחצית הראשונה של חודש דצמבר. בגל זה, שנמשך לתוך ה-13 בחודש, הצטברו כחצי מטר שלג ברחבי ירושלים וסביבתה, ושלג נדיר ירד גם בעיר אריאל והצטבר לכמות דומה. ב-14 בחודש לפנות בוקר החל שוב לרדת שלג בירושלים ובסביבה ונמדדו 70-65 ס"מ של שלג.

השלג היה כל-כך רב, עד שהוא בעצם הטיל מעין מצור על ירושלים, וראש העירייה ניר ברקת פנה לצה"ל בבקשת סיוע וכלי התקשורת פעלו במתכונת של גל פתוח. בשל הקור העז נוצרו גם משקעי קרח ומשטרת ישראל סגרה את נתיבי איילון למשך שעתיים, וגם את כביש 6, בעקבות סכנת החלקה; ורכבת ישראל הפעילה רכבות מיוחדות מירושלים בהוראת הממשלה ביום שבת בשעות הצהריים על מנת לחלץ אנשים שהיו נצורים בעיר בעקבות חסימת כביש 1 וכביש 443.

בהרי ירושלים ובהרי הצפון עצים רבים קרסו וקרעו כבלי מתח. עשרות אלפי בתים ברחבי המדינה נותקו מרשת החשמל, ומבקר המדינה הודיע שיחקור את אירועי הסערה הנדירה.

ההיסטוריה הלבנה
 ההיסטוריה הלבנה

צרו איתנו קשר *5988