דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

חמק ממאסר: 4 חודשי עבודות שירות למשה פרץ על עבירות מס

כוכב הזמר הים-תיכוני הודה והורשע בהעלמת הכנסות של כמיליון שקל במסגרת הסדר טיעון ■ ישלם גם קנס בסך 60,000 שקל ■ הפרקליטות ביקשה להטיל עליו שנתיים מאסר בפועל

כמו אייל גולן, גם כוכב הזמר הים-תיכוני משה פרץ הצליח לחמוק ממאסר: בית משפט השלום ברמלה גזר היום (ג') 4 חודשי עבודות שירות על משה פרץ, אשר הודה והורשע בהעלמת הכנסות של כמיליון שקל, במסגרת הסדר טיעון. פרץ חויב גם בתשלום קנס בסך של 60,000 שקל. 

המדינה ביקשה להטיל על הזמר שנתיים מאסר בפועל, 7-12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 50-100 אלף שקל. מנגד, סנגורו של פרץ, עו"ד אלי כהן, ביקש כי יוטלו עליו עבודות שירות בהיקף 500 שעות בעמותת על"מ, נוער במצוקה, בערים לוד ורמלה, והוא יעבוד בהדרכה ובייעוץ עם הילדים במוזיקה.

במארס השנה הודה והורשע הכוכב ושופט התוכנית "אקס פקטור" ו"בית הספר למוזיקה" בהעלמות הכנסות בהיקף של כמיליון שקל מהופעותיו, בין היתר באמצעות הוצאת חשבוניות כוזבות בסכום הנמוך מן הסכום ששולם לו בפועל או ללא הוצאת חשבוניות בכלל.

במסגרת הסדר הטיעון שנחתם בין פרץ לרשות המסים, הודה פרץ בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, והורשע, על-ידי השופט אבו-שחאדה מבית משפט השלום ברמלה, ב-14 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דוח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כוזבת לרשות המסים, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מע"מ, ושתי עבירות של השמטת הכנסה במטרה להתחמק ממס.

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש על-ידי עו"ד מירי בנהרדיתי מהמחלקה המשפטית (מע"מ) מחוז מרכז ברשות המסים, פרץ ואמרגנו אמנון זינדני ניהלו עסק אמרגנות והפקת אירועים שבמסגרתו הופיע פרץ כזמר באירועים שונים. פרץ הודה כי יחד עם זינדני הוציאו חשבוניות מס בגין הופעותיו בסכום הנמוך מזה ששולם לו בפועל, ובמקרים אחרים השניים כלל לא הוציאו חשבוניות מס כמתחייב ולא דיווחו על ההכנסות.

במסגרת הסדר הטיעון הודה פרץ כי בשיטה זו העלים בין השנים 2007 ל-2009 הכנסות מהופעותיו בהיקף של כמיליון שקל, ואת המס הנגזר מהן, וכן מע"מ בסכום של כ-140 אלף שקל.

עוד הוסכם בין הצדדים כי במסגרת הטיעונים לעונש ההגנה תטען כי חלקו של פרץ ברווחים מההופעות היה 40%, לעומת 60% של זינדני האמרגן.

ההסדר לא כלל התייחסות לעונש שיוטל על פרץ, אך רשות המסים הודיעה כבר אז כי בכוונתה לעתור להטלת עונש מאסר בפועל על פרץ. 

הסדר הטיעון לא בוטל

מנגד הודיע סנגורו של פרץ לבית המשפט כי הוא עותר לביטול ההרשעה. בעקבות הודעת הסנגור, עתרה המדינה - באופן תקדימי - לביטול הסדר הטיעון שנחתם.

ואולם, השופט אבו שחאדה דחה את בקשת רשות המסים לבטל את הסדר הטיעון עליו חתמה עם הכוכב. אבו שחאדה קבע כי בניגוד לטענת רשות המסים, פרץ לא הפר את הסדר הטיעון שעליו חתם כאשר ביקש מבית המשפט לשקול את ביטול הרשעתו.

לאחר ההרשעה נשלח משה פרץ לקבלת המלצת שירות המבחן, אשר המליץ לבטל את ההרשעה ולהטיל עליו 500 שעות שירות לתועלת הציבור, "לאור החשש לפגיעה במעמדו בתחום עיסוקו בעולם המוזיקה, החרטה שהביע והסרת המחדלים על-ידו" - ואולם בית המשפט הותיר את ההרשעה על כנה.

הזמר טען כי הרשעתו עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך ולהביא לביטול החוזה שלו עם חברת רשת וכן לפגיעה תדמיתית שתוביל לעיכוב משמעותי בקריירה המקצועית שלו בתחום המוזיקה. ואולם, השופט הישאם אבו שחאדה לא התרשם כי הקריירה של הזמר תפגע מהותית, וציין כי "לא הוכח בפניי כי עצם ההרשעה עלולה להביא להוצאתו של הנאשם ממעגל העבודה בתחום הזמר והמוזיקה. יוזכר כי עצם הוכחתו של נזק מסוים אין בו די על-מנת להוביל בהכרח למסקנה חד-משמעית של ביטול ההרשעה. לא כל נזק יצדיק את ביטול ההרשעה.

"במקרה שבפניי, הנזק הפוטנציאלי שעשוי להיגרם לנאשם מעצם כך שחברת רשת עשויה לשקול לבטל את החוזה שנערך עימו, אין משמעו שבירת מטה לחמו של הנאשם באופן סופי. הנאשם יכול להמשיך לעסוק בעיסוקו הנוכחי כזמר וכמוזיקאי, וזאת גם אם חברת רשת תבטל את החוזה עימו. יתר על כן, כפי שיובהר בפרק הבא, חומרת העבירות שבוצעו על-ידי הנאשם מחייבות את השארת הרשעתו של הנאשם על כנה, על אף הנזק שעלול להיגרם לו מעצם ההרשעה".

אבו שחאדה קבע כי מתחם העונש ההולם בעבירות שבוצעו על-ידי משה פרץ נע בין 4 חודשי מאסר ועד 20 חודשי מאסר, וציין כי בחר ברף התחתון, בין היתר את העובדה שמשה פרץ החזיר את הכספים שנטל מהמדינה בהשמטת ההכנסות, ובכך הסיר את המחדל שהוביל להרשעתו.

"המחדלים הוסרו לאחר הגשת כתב האישום, כאשר אני לוקח בחשבון שהדבר נעשה לאחר חלוף מספר חודשים ממועד הגשתו", כתב השופט, אך ציין כי "עצם הסרת המחדלים אמנם מהווה שיקול לקולא בקביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם, אך איננה יכולה להצדיק סטייה לקולא ממתחם העונש ההולם, עד כדי היעדר הטלת רכיב של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות". 

רשות המסים בעקבות כוכבי הזמר הים-תיכוני 

ב-2010 נחשף ב"גלובס" מבצע אכיפה חדש שבו פתחה רשות המסים באותה עת, אשר כלל בדיקה וחקירה בסקטור האמנים. ברשות לא היו מודים לעולם כי הכוונה הייתה לאמני הז'אנר הים-תיכוני, אולם בפועל הפכו אלה ליעד המרכזי של המבצע.

זמרי הזרם הים-תיכוני הרגישו נרדפים, כאילו רשות המסים סימנה להם מטרה על הגב. ואכן, בשנים האחרונות ניתן היה להבחין במגמת עלייה בחקירות ובכתבי האישום שהוגשו נגד זמרים בז'אנר.

ומי עלה על המוקד? בין היתר הזמר אייל גולן, שהודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בשורה ארוכה של עבירות מס בשם החברה שבבעלותו, ליאם הפקות.

באוגוסט 2014 הורשע גולן על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת הסדר טיעון, בעשרות עבירות מס שנעברו במסגרת חברת ליאם הפקות שבבעלותו, וזכה לעונש מקל - 4 חודשי עבודות שירות, קנס של 75 אלף שקל ו-15 חודשי מאסר על-תנאי.

השופטת לימור מרגולין-יחידי מתחה ביקורת על הסדר הטיעון המקל עם גולן, אך אישרה אותו, לאחר שקבעה כי "מדובר בהסדר טיעון סביר ברף העליון של טווחי הענישה המוסכמים". השופטת ציינה כי "מקובלת עמדת הפרקליטות כי יש בלקיחת האחריות בתיק זה השפעה הרתעתית כללית על הציבור, שיש לה חשיבות במאבק למיגור עבריינות מס".

מנגד, הזמר קובי פרץ, שנתפס אף הוא בחכתה של רשות המסים, לא הודה בעבירות שיוחסו לו, ניהל משפט ממושך, במסגרתו טען לחפותו, ולבסוף הורשע בעבירות מס חמורות ונשלח למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

במארס השנה הורשע פרץ בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-5.2 מיליון שקל וכן השמטת מס עסקאות בסך של כ-830 אלף שקל. שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, קבעה כי פרץ דיווח לרשויות על פחות מרבע מהכנסותיו - והכול בשל תאוות-בצע, וגזרה על פרץ שנתיים מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 175 אלף שקל.

קובי פרץ אמור היה להתחיל לרצות את עונש המאסר ב-30 ביוני השנה, אך לבקשת עורכי דינו ובהסכמת הפרקליטות, נדחה מועד ריצוי העונש עד לסיום הדיון בערורים שהגיש על הרשעתו וגזר דינו ובערעור המדינה על קולת העונש שלו (הפרקליטות מבקשת מבית המשפט המחוזי להטיל על הזמר 4 שנות מאסר; ומנגד, פרץ מערער על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, תוך שהוא טוען להגנה מן הצדק, ובנוסף מעלה שורה של טענות נגד אמרגנו לשעבר, יוחאי יעיש, ששימש כעד נגדו במשפט, וכן על שיטות חישוב העלמות המס שלו).

קובי פרץ, נזכיר, יכול היה למלט את עצמו בקלות מעונש המאסר, אם רק היה מסכים להסדר הטיעון המקל שהציעו לו הרשויות טרם הגשת כתב האישום נגדו. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", פרץ דחה הסדר טיעון, במסגרתו הסכימו הרשויות שלא להעמידו לדין פלילי ולנהל את הסכסוך במישור האזרחי בלבד. ההסדר הושג בטרם חתם אמרגנו של פרץ על הסכם עד המדינה עם הפרקליטות, אך קובי פרץ סירב להצעה - וההמשך ידוע.

לגזרי דין אלה מצטרף היום גזר דינו המקל של הזמר משה פרץ שהודה בעבירות שיוחסו לו במסגרת הסדר טיעון, ונראה כי מסתמנת מגמה של הקלה בעונשיהם של הזמרים המודים בעבירות שביצעו, לעומת אלה שמתעקשים על חפותם - רמז לזמרים הבאים שיתפסו בחכתה של רשות המסים? 

משה פרץ
 משה פרץ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות