כחלון נצמד לחור שבגרוש

בכל הנוגע לתאגיד השידור, שר האוצר נצמד למספרים ונמנע מטיעונים ערכיים

משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)

מוזר לכתוב זאת בעיתון כלכלי, אך למספרים שנזרקים כעת לאוויר ולקרבות הנתונים והתחשיבים שיתנהלו כנראה ביתר שאת במהלך בשבוע הקרוב, אין משמעות רבה. המהלך שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו - כעת בגלוי - לסגירת תאגיד השידור לא מונע מרצון לחסוך כסף, והוא לא ייפול או ייקום על בסיס תחשיבים כלכליים.

אבל את המשחק כולם חייבים לשחק. נתניהו ינסה להביא לממשלה הצעה, שלפחות על הנייר ניתן לטעון על בסיסה כי למהלך ביטול התאגיד אין עלויות כלכליות משמעותיות. כך הוא יוכל לנטרל את שר האוצר משה כחלון, שכפי שהבהיר גם היום (ב') בוועדת הכספים, לא מתכוון להתייחס להשלכות הציבוריות או התקשורתיות של סגירת כלי תקשורת, רק כי מסתמן שהרכבו אינו נוח לראש הממשלה.

כחלון, בצעד הגיוני מבחינתו, נצמד לחור שבגרוש, וכרגע הוא מנופף בעלויות תקציביות אדירות שייגרמו כתוצאה מהמהלך של נתניהו, שיחייבו אותו כמובן להתנגד.

אבל בכך הוא גם מקטין את מרחב התמרון של תומכי תאגיד השידור - וגם עלול לקלוע את עצמו לפינה. לאו דווקא כי חסרים טיעונים כלכליים כבדי-משקל לטובת השארת התאגיד על כנו - נראה כי בהחלט יש כאלה - אלא בגלל שהאקסל כידוע סובל הכול, ונראה כי נתניהו יוכל להציג נייר מלוטש יותר מזה שהציג בעבר ח"כ דוד ביטן, ולנופף בו כהצדקה מספקת להעברת המהלך שלו בממשלה. ואם אחר-כך, כשהתאגיד כבר יהיה היסטוריה, רק למעשה או גם להלכה, יתברר שיש קצת שינויים במספרי - אז נו, מה אפשר לעשות.

בסופו של דבר, נראה כי אחרי קרבות המספרים שיתנהלו במהלך השבוע, שני הצדדים ישאפו להגיע לפשרה עוד לפני ישיבת הממשלה ביום ראשון. הבעיה של תומכי תאגיד השידור בקרב הזה היא שבעוד שמולם מתייצב ראש ממשלה ושר תקשורת שמצויד בשכנוע פנימי עמוק - לצידם מתייצב, אחרי שבועות של שתיקה, מי שנקלע לקרב הזה כמעט בלית-ברירה ובעיקר בגלל שהוא כבול להתחייבויות קודמות.

במילים אחרות, כשכחלון בוחר להיצמד לשדה המספרים ולהימנע מטיעונים ערכיים ועקרוניים - לא בטוח שהוא עושה זאת רק משיקולים טקטיים.