המבקר: בכיר במכון התקנים קיבל שכר ארבע שנים בלי לעבוד

דוח מבקר המדינה: "ראוי כי שר הכלכלה והמכון יטפלו בשיתוף-פעולה בממצאים שהועלו, שלהם השפעה ישירה על איכות המוצרים המשמשים את תושבי ישראל"

מכון התקנים בת"א / צילום: עינת לברון
מכון התקנים בת"א / צילום: עינת לברון

דוח מבקר המדינה מאמת את תחקיר "גלובס" (בכיר במכון התקנים קיבל שכר 4 שנים - ללא תפקיד, 1.2.16), לפיו המנכ"ל הקודם של המכון, דני גולדשטיין (כיום מנכ"ל דואר ישראל), אישר לאחד הבכירים במכון, יצחק רוזנברגר, ששב מחופשה ללא תשלום, לקבל שכר מלא בלי שכלל נכח במכון התקנים, וזאת במשך ארבע שנים תמימות ובעקבות מכרז לא תקין. רוזנברגר כיהן כיו"ר ועדת הכספים של מפלגת העבודה והשתתף בישיבות מזכירות מפלגת העבודה, וזאת על חשבון שעות עבודה ובידיעת בכירי המכון.

המבקר העיר גם על ליקויים בסדרי מינהל ותיפקוד שומרי הסף במכון התקנים בתקופתו של גולדשטיין במכון. גולדשטיין מינה מנהל מחלקה משפטית, ללא מכרז או ועדת איתור ובלי שהוועד הפועל של המכון או ועדה מטעמו בחנו ואשרו את תיאור התפקידים שימלא, את כישוריו הנדרשים ואת הדרגה המוצעת, ובלי שהוועד הפועל קיבל את כל הפרטים לגבי המועמד.

לדברי המבקר, במכון לא נוצר גרעין ידע מספק בתחומי הליבה המשפטיים, והוא הוציא למיקור חוץ כמעט את כל עבודות הייעוץ המשפטי, שהיקפן בשנת 2015 היה כ-2.6 מיליון שקל. כמו כן הוא לא הפחית את תלותו בתחומי הליבה במשרד עורכי דין, המעניק שירותי ייעוץ למכון בהתקשרות בפטור ממכרז זה 39 שנים.

הערה חמורה בדוח היא על מנהל אגף משאבי אנוש ומינהל, יואל מלי, שהתרשל בפיקוח על השימוש ברכבי מאגר במכון: לא בוצעו מעקב ופעולות תיעוד בדבר השימוש שנעשה בהם ועל ידי איזה עובד; לא נזקף שווי שימוש; ולא שולם מס על פי הוראות מס הכנסה בגין רכבי מאגר, אשר עובדים עשו בהם שימוש פרטי.

הדוח מתייחס לטענות על מונופול ופגיעה ביצוא במילים אלה: "מכון התקנים לא אפשר למעבדות פרטיות, מוסמכות ומאושרות, להיות חברות במעמד דומה לשלו, בארגון תקינה בין-לאומי גדול העוסק באלקטרוניקה. למרות פנייתן של מעבדות כאלה החל בשנת 2008 למשרד הכלכלה, הוא לא התערב ולא נימק את אי מעורבותו".

על פי הדוח, מעבדות הבנייה והקרקע נכשלות בתחרות מול המעבדות הפרטיות, ונוצר בהן גירעון בסך 214 מיליון שקל. מבקר המדינה מונה ליקויים בהפעלת אגף הבניין בגלל בעיות איוש בתפקידי המפתח, ומדגיש כי המכון מנצל את מעמדו המונופוליסטי בתחום בדיקות מוצרי הייבוא כדי לכסות על גירעון זה. גופי המכון אינם עוקבים אחרי מעבדות הבנייה והקרקע, ולדברי המבקר "הטיפול הלקוי מגולגל משנה לשנה וממנכ"ל למנכ"ל".

המבקר מסכם את הדוח כך: "ממצאי הביקורת מלמדים על תפקוד לקוי של שדרת הניהול ושל שומרי הסף: הוועד הפועל, מנכ"ל המכון הקודם, היועץ המשפטי, המבקר הפנימי, מנהלת הכספים ומנהל אגף משאבי אנוש ומינהל. בשנים האחרונות יש תחלופה גבוהה באיוש תפקידים בוועד הפועל ובוועדותיו המקשים על גיבוש מדיניות ופיקוח על ביצועה. ממצאי הדוח מעצימים את הצורך באסדרה מלאה בכל הנוגע לפעילותם של גופים ציבוריים.

"ראוי כי שר הכלכלה והמכון יטפלו בשיתוף-פעולה בממצאים שהועלו, שלהם השפעה ישירה על איכות המוצרים המשמשים את תושבי ישראל; על שר הכלכלה להדק את הפיקוח והבקרה על המכון; על הוועד הפועל לגבש חזון ותכנית אסטרטגית ארוכת טווח לטיפול בחולשותיו של המכון ולהטיל את האחריות על הגורמים המבצעים. קיומן של מעבדות פרטיות מוסמכות ומאושרות ייצור תחרות העשויה להביא לצמיחה בתחום זה ולהפחתת יוקר המחיה. על משרד הכלכלה לפעול בהתאם למדיניות שנקבעה ולעודד בכל דרך תחרות זו מתוך שמירה על הבטיחות ועל האינטרסים של הציבור". 

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "המכון קיבל את הערות המבקר, וההנהלה הנוכחית מובילה שינויים משמעותיים. רוב הליקויים תוקנו, והשאר בתהליכי טיפול מתקדמים.

"בנושא המזגנים - קביעת דרך סימונה של הנצילות האנרגטית נמצא בתחום אחריותו של משרד התשתיות והאנרגיה. המכון מבצע את בדיקות ההתאמה לתקן בלבד". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988