לשכות המסחר רלוונטיות מתמיד

כך נהפוך את היצואנים לחוד החנית בסחר הבינלאומי של ישראל

דר רוני בורנשטיין / צילום: איציק שוקל
דר רוני בורנשטיין / צילום: איציק שוקל

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אפריל האחרון, היקף יצוא הסחורות מישראל בחודש זה היה הנמוך ביותר מאז 2009 והסתכם ב-13.6 מיליארד שקל. בחישוב שנתי מדובר בירידה של 21% בחודשים פברואר-אפריל בהשוואה לנובמבר-ינואר.

על רקע הירידה ביצוא הישראלי, אני מבקש להציע זווית חשיבה נוספת על הסחר ועל אותם אנשים שפועלים יום יום מול המדינות מכל רחבי העולם.

כיצואן ותיק וכנשיא לשכת המסחר ישראל-יפן אני חי את תחום היצוא מדי יום. אני פוגש יצואנים באירועים שונים, מייעץ לצעירים שביניהם ואף השתתפתי במספר משלחות של ראשי ממשלה לחו"ל. הידע האמיתי שנצבר בעשרות שנות יצוא, הניסיון וההכרה של השווקים השונים מצוי אצל היצואנים ובהיבט רחב יותר - בלשכות המסחר הדו-לאומיות.

לשכות המסחר הן השוק הפתוח של העולם העתיק, מעין גילדה של בעלי ידע וניסיון. החברים אינם שומרים את הידע אצלם, אלא משתפים אותו עם שאר חברי הלשכה. אותם מפגשים, אירועים חברתיים, משלחות הדדיות, סמינרים וקונגרסים יוצרים את התשתית ההכרחית לבניית אמון והתנהלות עסקית לטווח הארוך. לשכות המסחר מחזירות את הפן האישי החשוב כל-כך ליצירת כל עסקה כלכלית.

לשכות המסחר מעניקות לחבריהן, יצואנים וחברות כאחד, גישה למידע עדכני על ארץ היעד כדוגמת שינויים פוליטיים או כלכליים שעלולים להשפיע על היצוא, רשת חברתית של קשרים בארץ היעד וטיפים שלא יסולאו בפז אודות התנהלות עסקית נכונה מול אנשי עסקים מקומיים.

הדוגמאות לפעילויות אלה רבות. איש העסקים ניסו בצלאל, מלשכת המסחר ישראל-אפריקה, הביא לארץ על חשבונו את מרסל סוזה, נשיא אקוואס ECOWAS, ארגון של 15 מדינות אפריקניות המנסה לבנות חברה בריאה יותר באפריקה המבוססת על קיימות וסביבתיות. סוזה הוזמן לדבר בפני אנשי לשכת המסחר ושבועיים אחר כך שלח נשיא הארגון כמה סגני נשיאים בתחום החקלאות, הבריאות והסייבר שנפגשו עם כל חברי הלשכה ונכך נסללה הדרך בפני חברי הלשכה לניצול הזדמנויות עסקיות חדשות.

דוגמה נוספת: לאחר ביקורו בישראל של ראש ממשלת יפן שינזו אבה, יחד עם משלחת של איגוד התעשיינים היפני בארץ, הקיידנרן, הרגשנו שהתנופה מעט נעצרה. כיו"ר הלשכה ביקשתי פגישה עם יועץ ראש ממשלת יפן והמקורב אליו מאוד, איסאו איאיג'ימה. יחד איתו, ניסיתי למצוא דרך להביא שר בכיר או משלחת חשובה לארץ. בפגישה, גילה לי איאיג'ימה שנשיא ארגון המנכ"לים והנשיאים של החברות היפניות הגדולות, ד"ר קוביאשי, שהה בצעירותו שנה אחת לאחר סיום הדוקטורוט באוניברסיטה העברית בירושלים. "למה שלא תתחילו איתו?" הציע לי, "יש לו פינה חמה בלב לישראל". וכך היה - פניתי לקוביאשי והוא הגיע לארץ בראש משלחת מרשימה של נשיאים ומנכ"לים של חברות גדולות וביניהם מנכ"לי חברות התעופה JAL ו-ANA.

ולמרות זאת, לשכות המסחר הדו-לאומיות לא מקבלות את המקום הראוי להן בעולם הסחר הישראלי הבינלאומי. הן אינן מתוקצבות כלל על ידי משרד התמ"ת ומתקיימות רק מדמי חבר זעומים שמשלמים החברים. קל להבין מדוע קיים קושי מובנה להפוך לשכת מסחר דו-לאומית לגוף חזק ומשמעותי. בהיותי יו"ר לשכת המסחר ישראל-יפן, נדרשתי לסוגיות שעל הפרק והנהגתי מספר שינויים ותקנות שהפכו את הלשכה היפנית לגוף משמעותי מאוד בסחר עם יפן. אני מאמין כי ניתן לאמץ חלק מן הכלים שהוטמעו שם גם בשאר הלשכות ולהפוך את היצואן לחוד החנית בסחר הבינלאומי של מדינת ישראל.

■ הכותב הוא נשיא כבוד של לשכת המסחר ישראל-יפן. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988