רישום הוצאות המו"פ דורש מחקר

איך רושמים הוצאות מחקר ופיתוח בדוחות, מהו היוון עלויות פיתוח ואיך זה משפיע על הדוחות של יוניטרוניקס

דוחות הכספיים קיימת אבחנה ברורה בין השקעה (נכס במאזן) לבין הוצאה: לדוגמה, כאשר חברה רוכשת מכונה, אז מדובר בהשקעה (במסגרת הנכסים); החברה אמורה לייצר מהמכונה הזו הכנסות במשך תקופה ממושכת, ובהתאמה מפחיתים על פני התקופה את ערך המכונה (כך יוצרים הקבלה בין ההכנסות מהמכונה להוצאות בגינה). מנגד, כאשר מדובר בעלות שמיועדת לייצר הכנסה בתקופה הנוכחית (רבעון, שנה), אז העלות הזו היא הוצאה. לדוגמה, הוצאות שכר הן הוצאות על עובדים שמפיקים הכנסה בתקופה מסוימת, ולכן נרשמות כהוצאות בתקופה.

אלא שזה לא מדע מדויק - יש עובדים שמייצרים לחברה תשתיות/ נכסים, מה עושים אז? זו הוצאה או שזה נכס/תשתית? ככלל, יש לבחון את מהות העלות ואז לסווג, אבל יש מקרים שבהם עלויות של עובדים (באופן חלקי) נרשמו כנכסים (בבזק לדוגמה).

ואיך מסווגים עלויות של עובדי מחקר ופיתוח (מו"פ)? התשובה המיידית היא סיווג כהוצאה בדוח רווח והפסד. אלא שזה לא תמיד כך, ונתעמק באחת הרכישות האחרונות שביצעה קרן הפרייבט אקוויטי פימי - בחברת יוניטרוניקס.

נפתח ונסביר מי זו יוניטרוניקס: ובכן, מדובר בחברה שמפתחת בקרים מתוכנתים המיועדים בעיקר לניהול מערכות אוטומטיות. בנוסף מספקת החברה שירותי תכנון והקמה של מערכות לוגיסטיות; וכן היא מפתחת מערכות חניה אוטומטיות. החברה הרוויחה קרוב ל-10 מיליון שקל בשנה שעברה, על מחזור של כ-159 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2016 הפסידה כ-6 מיליון שקל על מחזור של כ-77 מיליון שקל (בעיקר בגלל הרבעון הראשון).

לפני כחצי שנה השקיעה פימי כ-110 מיליון שקל וקיבלה קרוב ל-50% מהחברה. ההשקעה התבצעה בשני מישורים - העברה של 60 מיליון שקל לחברה בתמורה למניות חדשות (כ-27.2%), ורכישת מניות מבעל השליטה, חיים שני, בהיקף של 50 מיליון שקל (כ-22.7% מהמניות).

מתי עלויות יהיו "נכס מאזני"

יוניטרוניקס מדווחת בשנים האחרונות על רווח, וכמובן שפימי לא קנתה אותה כדי להפסיד. אז נכון, המחצית הראשונה השנה צבועה באדום, אבל יש בחברה מנועי צמיחה טכנולוגיים שעשויים לספק מחזורים עתידיים, וזה מחזיר אותנו לעלויות המו"פ.

על פי דוחותיה, עלויות המו"פ של החברה מעין מתפצלות לשתיים: עלויות מחקר ועלויות פיתוח. מחקר מטבעו לא מבטיח מוצר, מדובר בשלב ראשון של הרעיון הטכנולוגי ויישומו, ולכן כל ההוצאה בגינו נזקפת לדוח הרווח והפסד. כלומר, אם לדוגמה החברה מחליטה לפתח בקר חדש לחלוטין (אין ידע מוקדם, אין כזה סוג של בקר), הרי שמדובר בסיכון שהחברה לוקחת, וכל העלויות בגין בקר זה יירשמו כהוצאה בדוח רווח והפסד. זו מעין ברירת המחדל של עלויות המו"פ - לרשום אותן כהוצאה, לא רק את שכר העובדים, אלא כל ההוצאות מסביב - מחשוב, קבלני משנה, שכירות ועוד.

אלא שאם מדובר בעלויות פיתוח, ההתייחסות עשויה להיות אחרת - עלויות פיתוח נזקפות, בהתקיים תנאים מסוימים, לנכסים הלא מוחשיים (כלומר בצד הנכסים ולא כהוצאה), ואז בעצם החברה יוצרת לה נכס מאזני, ומדלגת על דוח הרווח והפסד.

מתי בעצם זה קורה? "עלויות מחקר נזקפות לרווח או ההפסד עם התהוותן", מדגישה הנהלת החברה בביאורים לדוחותיה. "נכס בלתי מוחשי הנובע מפרויקט פיתוח או מפיתוח עצמי, מוכר כנכס אם ניתן להוכיח את ההיתכנות הטכנולוגית של השלמת הנכס הבלתי מוחשי, כך שהוא יהיה זמין לשימוש או למכירה". תנאים נוספים להכרה כנכס הם: אם קיימת כוונה להשלים את הנכס הבלתי מוחשי ולהשתמש בו או למוכרו; יש לחברה היכולת להשתמש בנכס הבלתי מוחשי או למוכרו; וכן צריך שיהיה ברור איך הנכס ייצור הכנסות עתידיות. בקיצור, אם הפיתוח הוא כזה שכמעט ומבטיח מוצר סופי, ויודעים שיהיה שוק, אז ניתן לייחס את העלויות לנכסים לא מוחשיים. בדיוק כפי שקונים/מקימים מכונה במפעל שהיא נכס, כך אפשר לקנות או לייצר (פיתוח עצמי) נכסים טכנולוגיים (נכסים לא מוחשיים).

הנכסים הללו מופחתים באופן שוטף (בדומה להפחתת מכונות וציוד); החשבונאות מבקשת לקבוע את אורך החיים של המוצרים הטכנולוגיים, וערכם מופחת על פני אורך החיים.

היוון במקום הוצאה

המשמעות היא שברגע שההנהלה קובעת שמדובר בפיתוח להבדיל ממחקר, היא בעצם לא רושמת הוצאה בדוחות. לכאורה זהו פתח למניפולציות (באופן כללי), אבל התנאים להכרה מכבידים כמובן על יכולת התמרון של ההנהלה (אם כי היא עדיין קיימת). כך או אחרת, ביוניטרוניקס, שבמקרים רבים המוצרים שלה מתבססים על מוצרים קודמים ועל בקשות/דרישות השוק, וכן יש לה מוצרים בפיתוח שעונים על פתרונות בפרויקטים מסוימים - הגיוני שיזקפו עלויות לנכסים הלא מוחשיים. אחרי הכול, זה פיתוח של משהו קיים (סוג של שדרוג ושינוי), ולא המצאה חדשה.

אם כן, עלויות הפיתוח ביוניטרוניקס שהוונו (נזקפו לנכסים לא מוחשיים) הסתכמו בשנת 2014 ב-17.8 מיליון שקל ובשנת 2015 ב-24 מיליון שקל. מנגד, הוצאות המחקר (וכן הוצאות פיתוח שלא עמדו בתנאים) הסתכמו ב-6.3 מיליון שקל אשתקד ובכ-6.1 מיליון שקל בשנת 2014. במילים פשוטות, החברה מהוונת פי כמה וכמה מאשר מוציאה.

במחצית הראשונה של 2016 ירדו הוצאות המחקר (והפיתוח שלא עומד בתנאים של זקיפה לנכס) לכ-2.5 מיליון שקל, ונראה (מהשינוי ביתרת הנכסים הלא מוחשיים) שגם הוצאות הפיתוח קטנו, אך הן עדיין עולות על הוצאות המחקר.

כתוצאה מההיוון, יש לחברה נכסים לא מוחשיים בסך של כ-69 מיליון שקל. זה הנכס העיקרי של החברה - הגדול ביותר, כשהשני לו נמצא הרחק מאחור (פיקדונות בסך כ-25 מיליון שקל). הנכסים הלא מוחשיים מחולקים לפטנטים, תוכנות ורישיונות ועלויות פיתוח, כשהנכס העיקרי הוא כצפוי עלויות פיתוח (אותן עלויות שהחברה לא רושמת כהוצאה וזוקפת לנכסים). הנכסים האלו מופחתים כאמור על פני אורך החיים שלהם. כלומר, זה נכון שאין רישום של הוצאה בתחילת הדרך (אז היא נרשמת כנכס), אבל על פני זמן יש הוצאה, ומהדוחות של יוניטרוניקס ניתן להעריך שהוצאות ההפחתה בגין נכסים לא מוחשיים מגיעות ליותר מ-10 מיליון שקל בשנה.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

צרו איתנו קשר *5988