תוכניות פרישה מרצון בחברות גדולות: למי זה טוב?

בתקופה האחרונה מתרבים הדיווחים על חברות גדולות, בנקים לדוגמה, המציעות תוכניות פרישה מרצון לעובדיהם, במסגרת תוכניות התייעלות כללית שהן עורכות ■ מה כוללות תוכניות הפרישה, והאם ניתן לסרב להן?

נשים בגיל פרישה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
נשים בגיל פרישה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בתקופה האחרונה מתרבים הדיווחים על חברות גדולות המציעות תוכניות פרישה מרצון לעובדיהם, במסגרת תוכניות התייעלות כללית שהן עורכות. כך, לדוגמה, לפי הפרסומים, בנק לאומי אישר באחרונה תוכנית פרישה מרצון של כ-700 עובדים עד סוף השנה. גם בנק הפועלים הודיע על תוכנית כזאת, שבה יפרשו לא פחות מ-1,500 עובדים בשנים 2017-2020. בנק דיסקונט לא נשאר מאחור ויצא עם תוכנית פרישה מוקדמת, הכוללת פרישה מרצון של 500 עובדים בשנים הקרובות.

הצורך בתוכניות פרישה מרצון נובע מכך שמעסיקים רבים הנדרשים להתייעל מתקשים לפטר מספר לא מבוטל של עובדים, אומרת עו"ד טל קרת, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד תדמור ושות'-פרופ' יובל לוי ושות'. הקושי לסיים את העסקתם של עובדים מתחדד גם לאור הלכות בית הדין המאפשרות לעובד שהגיע לגיל פרישה לבקש להמשיך בעבודתו.

בהליך פרישה מרצון, מסבירה עו"ד קרת, מציע המעסיק לעובדיו תנאי פרישה משופרים מפתים כדי לעודדם לפרוש, אף שלא הגיעו לגיל פרישה חובה. במסגרת הזאת מוצעים תנאי פרישה מוגדלים ו/או הכנסה שתגשר על הפער עד שיגיעו לגיל פרישה, ולמעסיק ניתנת האפשרות "לרענן את השורות" או לבצע הליך התייעלות באווירה חיובית, בלי להיכנס לעימותים משמעותיים. 

טל קרת/ צילום: תומר יעקובסון
 טל קרת/ צילום: תומר יעקובסון

עו"ד מרי ציון, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ושות', מוסיפה כי הסכם פרישה מרצון הוא הסכם קיבוצי בין מעסיק לארגון עובדים, שנחתם במקום עבודה מאורגן. "בעוד שבעבר הסכמי פרישה מרצון היו מקובלים יותר בקרב מעסיקים ציבוריים ולגבי עובדים הקרבים לגיל פרישה, כיום אין זה המצב, ויש לכך כמה סיבות.

"הליך פיטורים אינו הליך פשוט או קל, לא לעובד המפוטר ולא למעסיק. קל וחומר במקומות עבודה שיש בהם הסכמים קיבוציים המתנים את פיטורי העובדים הקבועים בהסכמת ארגון ועד העובדים ובכך מגבילים את גמישותו של המעסיק המבקש לנהל את עסקו בדרך מסוימת.

"גם אם ההסכם הקיבוצי אינו מתנה את פיטוריו של עובד בודד בהסכמת ארגון העובדים, הדין ורוב ההסכמים הקיבוציים מחייבים את המעסיק להיוועץ ולנהל משא-ומתן עם ארגון העובדים במקרים שבהם יש צורך לפטר עובדים רבים, בין אם בגלל שינוי מבני ובין אם בגל צמצומים או תהליך הבראה.

"תוכנית פרישה מרצון מוצלחת היא תוכנית היוצרת מצב שבו מבחינת המעסיק הופרשו העובדים שהוא היה מעוניין בפרישתם, בלי לפגוע בתפקודו של הארגון שנשען פעמים רבות על הידע והניסיון של הוותיקים".

 - מה כוללות תוכניות פרישה מרצון?

קרת: "תוכנית פרישה מרצון היא הסכמית ולפיכך תוכנה נתון לחלוטין לרצון המעסיק ובמקרים מסוימים בתוך מעורבות ארגון העובדים. לרוב תוכניות פרישה מרצון מאפשרות בחירה בין שני מסלולים עיקריים: מסלול פיצויי פיטורים מוגדלים ומסלול פנסיה. במסלול פיצויי הפיטורים, מוצע לעובד לרוב שילוב של אחוזי פיצויי פיטורים מוגדלים וכמה חודשי הסתגלות. לרוב גובה פיצויי הפיטורים ומספר חודשי ההסתגלות המוצעים לעובד קשורים בהתאמה לשנות הוותק של העובד ו/או לדרגתו".

לדברי עו"ד קרת, הדבר המאפיין את רוב הפתרונות במסלול הפנסיה הוא הענקת פנסיה הסכמית עד המועד שבו היו יכולים לפרוש בגיל פרישה חוקי ולהתחיל לקבל את גמלתם מחברת הביטוח. "לעתים, מעסיקים רוכשים לעובדיהם זכויות בקרנות הפנסיה שבהן הם מבוטחים אשר יקנו להם פנסיה הסכמית שעליה הוסכם בתוכנית הפרישה. לעתים רוכש המעסיק זכויות בקופות נפרדות המקנות לעובדים תוספת שקלית לזיקנה ועוד. בנוסף, מוענקים לעובדים הפורשים במסלול הפנסיה חודשי הסתגלות המשתנים בהתאם לקריטריונים כגון ותק של העובד".

מחיר הסירוב

- האם ניתן לסרב ל"פרישה מרצון"?

"זו שאלה מורכבת. לעובד עומדת הזכות שלא לחתום על הסכם פרישה מרצון, אך סירוב כזה עשוי להיתקל בהמשך בתגובת נגד מצדו של המעסיק וגורמים שונים בארגון, לעתים עד כדי פיטורים. עובד שסירב לפרישה מרצון ופוטר בסופו של דבר, לא יהיה זכאי להשוות את תנאיו לתנאים שהוצעו לו מלכתחילה במסגרת ההסכם. כך נקבע על-ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניינו של נגן ויולה לשעבר בתזמורת הסימפונית של ירושלים, שסירב לחתום על הסכם פרישה מרצון שהוצע לו. בהמשך, ולאחר שנחתם בין התזמורת לבין ההסתדרות הסכם קיבוצי שעניינו הליך הבראה, הופרש לגמלאות בהסכמת נציגות העובדים. במסגרת זו הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה לאכיפת הזכויות שבהצעת הפרישה המקורית שניתנה לו. לאחר שתביעתו נדחתה, ערער לבית הדין הארצי לעבודה.

"השופטת ורדה וירט-לבנה קבעה כי נוכח סירובו הגורף לחתום על הצעת הפרישה המקורית, הוא איננו יכול לדרוש את התנאים שפורטו באותה הצעה. השופטת הבהירה כי אי-הסכמה לחתום על הסכם פרישה מרצון בעת הרלוונטית כוללת בתוכה אפשרות כי בעתיד לא תהיה הזדמנות נוספת לזכות בתנאים המיטיבים הכלולים בהסכם זה.

"תנאי פרישה מיטיבים ניתנים כאשר ישנה פרישה בהסכמה וברצון, וזאת כחלק מהרצון לעודד עובדים ולתמרץ פרישה מוקדמת כאשר הדבר נצרך".

לדברי עו"ד ציון, לאור העלייה בשיעור ההתארגנות במשק, "צפוי בעתיד לעלות גם מספר הסכמי הפרישה מרצון במשק". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988