תגובה: היישובים הכפריים קריטיים לקיום מדינת ישראל

בטורה "מיליארד שקל להרס הפריפריה" מציגה מירב מורן תמונה מעוותת שחוטאת להיסטוריה ולהווה של מדינת ישראל, ופוגעת בעתידה ■ יו"ר השדולה החקלאית בכנסת מגיב

כניסה ליישוב קהילתי / צילום: מירב מורן
כניסה ליישוב קהילתי / צילום: מירב מורן

בטורה מיליארד שקל להרס הפריפריה ("גלובס", 7.11) מציגה מירב מורן תמונה מגמתית ומעוותת שחוטאת להיסטוריה ולהווה של מדינת ישראל, ופוגעת בעתידה. מורן טוענת כי "תקציבים ציבוריים צריך לחלק באופן שיועילו לכמה שיותר אנשים ויחזקו את כל המדינה. אין טעם לפזרם בין קומץ יישובים צמודי קרקע יקרים לתחזוקה". 

מטרת העל של התכנית לשיקום תשתיות ביישובים כפריים, שהתקבלה בהחלטת הממשלה, הינה להשקיע בשיקום תשתיות פיזיות החיוניות לתפקודם, התחדשותם וצמיחתם של ישובים כפריים, לשפר נגישות ובטיחות, לטפח את חזות הישוב וליצור מרחב ציבורי ראוי. כל אלה יבססו ויקדמו את צמיחת ההתיישבות הכפרית בכלל ובפריפריה בפרט. 

ממשלות ישראל השקיעו לאורך השנים בשיקום שכונות, ובשדרוג תשתיות ביישובים העירוניים ובמגזר הערבי. היישובים הכפריים, שהוקמו ברובם לפני קום המדינה ובאזורי הפריפריה, קו עימות ועדיפות לאומית, הוקמו בתנאים קשים וללא תשתיות בסיסיות.

המשבר הכלכלי של שנות ה-80 אילץ את היישובים להיכנס לשינויים ארגוניים ופיזיים. רק בשנות ה-90 החלה התאוששות וקליטת משפחות צעירות וחדשות בהרחבות קהילתיות, בהן נבנו תשתיות בסבסוד המדינה. הצמיחה וההתאוששות גבו מחיר מהיישובים ביצירת פערי תשתית והעדר יכולת לספק את צרכי התושבים החדשים במתחמים הציבוריים של הישוב. זו הייתה נקודת המוצא ליציאה לתכנית שיקום התשתיות, שנועדה לצמצם פערים אלה וליצור חזות שתמשוך תושבים נוספים ליישובים, בעיקר בחלקים הוותיקים של ישובים אלה. 

יישובים קטנים ומבודדים אשר נמצאים ברובם, בגליל, בבקעת הירדן, בערבה ובנגב מהווים צורך והכרח ביטחוני של ישראל בהחזקת הגבולות, ביסוס ומימוש הריבונות על הקרקע. לא ניתן לקיים אף מדינה אם כל האוכלוסייה מרוכזת באזור אחד והגבולות נשארים פתוחים ופרוצים.

יישובים קטנים תורמים רבות בתחומי הביטחון, התיישבות, קיימות, פיזור אוכלוסייה, חקלאות ועוד. לא סביר שהתוצרת החקלאית תיוצר בגינות העירונית, וכנראה שהמדינה לא תוכל להקים שרשרת ערים או יישובים גדולים לאורך גבולות המדינה, ועל כן הצורך שלה ביישובים כפריים קריטי. מתוך כל אלה מחליטה המדינה שיש לה צורך מובהק להשקיע ביישובים אלה. לא בכדי התכנסה הממשלה לישיבה ולקבלת החלטה דרמטית זו בדגניה, אם הקבוצות, במלאת 100 שנה להיווסדה.  

אבוי לנו אם תאמץ המדינה את גישתה של מורן, שכן אם כך ימיה קצרים.

■ הכותב הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני ויו"ר השדולה החקלאית בכנסת. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988