חזקים רק מול השוקו והבמבה

סימון מוצרים: ליצמן מבין ואוהב תקשורת, למד לדבר בסיסמאות ובסמלים

יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור

1. שר הבריאות יעקב ליצמן מבין ואוהב תקשורת. בדרכו למשבצת השר הפופולרי ביותר לפי סקרי דעת קהל, הוא למד לדבר בסיסמאות ובסמלים. בתחום הרפואי היה זה התור ל-MRI, אף שבמערכת הבריאות יגידו לכם בצדק שזו אחת הבעיות היותר קטנות שיש לנו, ובתחום המזון היו אלה מקדונלד'ס, קוקה-קולה ולאחרונה אפילו השוקו בקייטנות שהפכו לאימת הציבור. הוא מסמן "אויב", יורה כמה חצים מעל במה אחת ועובר אל הבמה השנייה.

נכון, סימון מוצרים, שינוי הרכב המזון התעשייתי והגבלת הפרסום שמיועד לילדים הם צעדים נכונים והכרחיים שכבר מיושמים בלא מעט מדינות. ואולם, שוב נדמה שהמדינה הרבה פחות נמרצת ונחושה דווקא במגרש הביתי שלה: בצהרונים, בבתי החולים ובמוסדות ציבוריים אחרים. שם, תאמינו או לא, הוועדה שהתכנסה היום לישיבתה האחרונה המליצה על "חידוש השולחן העגול עם המוסדות הממשלתיים לתזונה בריאה מונגשת לאוכלוסייה והעברת קווים מנחים על ידי המחלקה לתזונה". נחמד, לא? יישבו סביב השולחן וידברו על קווים מנחים.

2. בעולם ללא לחצים, אינטרסים כלכליים או דוד ביטן, נכון ורצוי להביא ליישום הדרגתי של ההמלצות כפי שקבעה הוועדה. היצרנים צריכים להיערך, הצרכנים צריכים להתרגל, והרגולטור צריך לתרגם את המצגות היפות להוראות ברורות. ולמרות זאת, לקבוע שיישום שלב א' יחל רק בינואר 2018 ולהוסיף כוכבית קטנה בתחתית השקופית שלפיה שר הבריאות רשאי לדחות בחצי שנה נוספת - זה לקחת תפוח אדמה לוהט ולגלגל אותו למישהו אחר. בוועדה רצו יישום מהיר יותר, התעשיינים לחצו, וזו התוצאה. איך זה מסתדר עם השר שהכריז מלחמה בשוקו?

3. הפחתת רמות הנתרן והסוכר בשלבים ב' ו-ג', עד שנת 2020, אכן צריכה להיות מדורגת. כאן זה כבר פחות הלחץ של היצרנים ויותר הטעם של הצרכנים. הטעם הוא דבר נרכש והוא נתון לשינוי, אבל רק בתהליך איטי. כל מי שרכש פעם מלח דל נתרן גילה מהר מאוד שהוא נאלץ להוסיף יותר מלח בצלחת. רמת הנתרן נותרה בעינה, רק הקופסה הלכה והתרוקנה. עם הסוכר, לעומת זאת, התהליך כבר הרבה יותר מושרש. הישראלים מוסיפים פחות סוכר לקפה, הם לא ממהרים לרכוש שישיות של קולה, ויותר ויותר משקי בית עוברים לצריכה כמעט בלעדית של מים מינרליים או מסוננים. ובכל זאת, ישראל נחשבת לשיאנית צריכת הסוכר מקרב המדינות המפותחות לפי נתוני OECD לשנת 2015. כל זה מלמד עד כמה המלצות הוועדה, עם כל הבעיות והמכשולים בדרך, מסמנות כיוון שחייבים ללכת בו.

4. ההמלצה שנוגעת להגבלת הפרסום למוצרי מזון לילדים נותרה בגדר סיסמה ללא צעדים אופרטיביים. במשרד הבריאות שוקלים לברוח מהליך חקיקה ולתקן את הוראות הרשות השנייה, אבל גם במקרה כזה המשרד צפוי לפספס את קהל היעד כי הוא לא נמצא בערוץ 10 וגם לא בערוץ 2 - הילדים נמצאים ברשת. הם באפליקציות, הם ביוטיוב, בעולם ללא כללים. המפרסמים הגיעו אליהם מזמן, הרגולטור אפילו לא בדרך.

 

צרו איתנו קשר *5988